בחודש מאי 2006 נערך איסוף שיטתי של פריטי צור באתרים פרהיסטוריים בדרומה של נתניה (הרשאה מס' 4692-A; נ"צ — רי"ח 18469-516/68657-704, רי"י 13469-516/18657-704), שאותרו במהלך סקר פיתוח לקראת בנייה. האיסוף נערך על ידי פ' ספיבק מטעם רשות העתיקות, בסיוע ע' מרדר (הדרכה), מ' סמילנסקי (ציור) וע' עזב.
במהלך שנות הארבעים והחמישים של המאה הכ' תועדו אתרים פרהיסטוריים על שתי גדותיו של נחל פולג (Barkai et al. 1994-1995. 18X – An Epi-palaeolithic Collection from the Nahal Poleg Area. Journal of the Prehistoric Society 26:64-73; בוריאן ופרידמן, תשכ"ד-תשכ"ה, מתקופת האבן ו–ז: 34-1, אתרים 18T ,18N ,18CH ,18MII-18M). בעקבות פגיעה בחלק מהאתרים במהלך הקמת שכונה חדשה נערך במקום סקר פיתוח על ידי ע' מרדר וע' עזב מרשות העתיקות. במהלך סקר זה זוהו שישה ריכוזים של פריטי צור (איור 1; ריכוזים 2–7), כנראה שרידיהם של אתרים שאותרו על גדות נחל פולג (18X ,18M ,18MII). בעקבות הסקר נערך איסוף שיטתי של פריטי צור מריכוזים 2–6 באזור המיועד לבנייה.
ריכוזים 2–6 נמצאים בראש שכבת החמרה (חמרת נתניה), המכוסה בחלקה בדיונות חול וצמחייה. צפיפות הפריטים בריכוזים נמוכה ומיקום הריכוזים אינו קשור לאתר ארכיאולוגי. נאספו כאלף פריטי צור מהתקופה האפיפליאוליתית, המייצגים את כל שלבי הסיתות מגרעינים ועד כלים גמורים. כל הפריטים מכוסים פטינה בגוונים צהוב עד לבן, המאפיינת אתרים רבים מהתקופה האפיפליאוליתית באזור החוף. בפריטים שלוקטו 37 כלים, 31 גרעינים, 474 פריטי פסולת תעשייה וכמה מאות שבבים בגדלים שונים. בכלים בולטים מגרדים על נתזים ולהבים משובררים (איור 2: 1–3), להבונים משובררים (איור 2: 4–7) ולהבונים להם גב וקטימה אלכסונית (חודי כבארה; איור 2: 8, 9). רוב הגרעינים הם גרעיני להבונים פירמידלים, להם משטח הקשה אחד. השכיחים ביותר מבין פריטי הפסולת הם הנתזים (314), ואילו שיעורם של הלהבים, הלהבונים ופסולת הגרעין נמוך בהרבה.
נראה כי ריכוזי פריטי הצור הם שרידים חלקיים של אתרים, שנהרסו כתוצאה מנדידת חולות ומסחף וכתוצאה מעבודות הפיתוח והבנייה. ריבוי הלהבונים המשובררים שאינם גיאומטריים (38%), ובמיוחד חודי כבארה (11%), מלמד שהמכלול שייך לתרבות הכבארית (18,000–15,000 לפסה"נ). יחס דומה בין כלים מוכר מאתרים נוספים באזור השייכים לתרבות הכבארית, ובהם נחל חדרה V, חפציבה, אום ח'אליד ופולג 18X.