בחודשים אפריל ומאי 2007 נערכה חפירת הצלה באתר בייסמון (הרשאה מס' 5107-A; נ"צ — רי"ח 25403-8/77682-715, רי"י 20403-8/27682-715). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מע"צ, נוהלה על ידי ח' חלאילה, בסיוע ע' ברזילי, א' ברון וג' יפה (ניהול שטחים), י' יעקובי (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות ושרטוט), א' שפירו (GPS), וכן ד' אבשלום-גורני ונ' בורנשטיין.
האתר נמצא בחלקו המערבי של עמק החולה, במרחק של כ-5 ק"מ מצפון ליסוד המעלה וכ-2 ק"מ ממערב לשמורת החולה. הוא ממוקם סמוך למקורות מים רבים, בהם נחל עיון, המזרים את מי מעיינות עינן אל שמורת החולה, ועין אגמון, מעיין שופע מדרום לאתר. ממזרח לאתר משתרע מישור רחב ובו אדמת סחף, שנוצר כתוצאה מייבוש אגם החולה בשנות החמישים של המאה הכ'. בסביבת האתר יש כמה אתרים פרהיסטוריים, ובהם עינן (Perrot, J. 1966. Les gisement natufien de Mallaha (Eynan), Israel. L'Anthropologie 70/5-6:437–483), יישוב המתוארך לתרבות הנטופית, ותל תאו (IAA Reports 13), אתר שתחילתו בתקופה הניאוליתית. בייסמון הוא אחד האתרים הגדולים בדרום הלבנט, והוא מתוארך לשלב המאוחר בתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'. הוא נחשב לאתר גדול במיוחד כיוון ששרידיו משתרעים בשטח הנאמד בכמאה דונם. האתר בייסמון מורכב משלושה אתרי משנה, ובהם תל אל-מלחה שבחלק הדרומי, האתר הניאוליתי הקדם-קרמי, שמשתרע לרגלי התל ממערב ומצפון, ואתר בייסמון-מערב, שמשתרע על מדרון מתון הנמשך למערב עד לרגלי הרי נפתלי. האתר התגלה בסוף שנות החמישים של המאה הכ', בעקבות הכשרת השטח לבריכות דגים של קיבוץ מנרה. משלחת צרפתית, שעבדה באותו זמן בעינן, חקרה את האתר בשתי עונות ארוכות בשנים 1965 ו-1969. בדיקות נוספות נערכו באתר בשנים 1971–1972 (Lechevallier M. 1978. Abu Gosh et Beisamoun, deux gisements du VIIème millenaire avant l'ere Chretiénne en Israël [Mémoirs et Travaux du Centre de Recherches Préhistoriques Français du Jérusalem 2]. Paris). בחודש נובמבר 2006 נערכו באתר בייסמון מערב ארבע תעלות בדיקה, בהן נחשף מפלס של שרידים קדומים בעומק 0.4 מ' מתחת לפני השטח, המושתת על אדמת טרה-רוסה סטרילית. המפלס הולך וצר כלפי מערב, ולכן נראה כי השטח נמצא בשוליים המערביים של האתר.
נפתחו שני שטחי חפירה (B ,A; איורים 1, 2), המרוחקים 11 מ' זה מזה, ברצועה צרה לאורך כביש 90, בקטע המחבר בין ראש פינה לקרית-שמונה. בשטח A, הדרומי, נחפרו ארבעה ריבועים, ובשטח B נחפרו חמישה ריבועים. נחשפו שרידי בנייה וממצא רב המתוארכים לתרבות הירמוכית.
בשטחי החפירה הובחנו שלוש שכבות הרבדה. השכבה העליונה (0.5 מ' עובי), שכבת פני השטח, מאופיינת בקרקע חרסיתית בצבע חום-כהה, שהוכשרה לחקלאות והופרעה במשך השנים בחריש עמוק. זוהי שכבה אופקית, והתגלה בה ממצא קדום מועט. השכבה האמצעית מאופיינת בקרקע חרסיתית חומה אפורה, עשירה בחומרים אורגנים ואפר, ובה התגלו עיקר השרידים והממצאים בחפירה (0.6 מ' עובי ויותר). בשכבה הובחנו שני מפלסי הרבדה. המפלס העליון (0.2 מ' עובי) מאופיין באבני גיר קטנות (2–5 ס"מ אורך), רובן זוויתיות, וכן שברי בזלת רבים, שחלקם הגדול עבר שרפה ולכן צבעם כהה. מפלס זה נחשף בכל ריבועי החפירה והוא חותם את מפלס היישוב באתר. המפלס התחתון
(0.4 מ' עובי) מאופיין בקרקע חרסיתית בהירה ופריכה שמעורבות בה אבנים קטנות. במפלס זה נחשפו כל שרידי הבנייה באתר. שכבת ההרבדה התחתונה (0.7 מ' עובי) מאופיינת באדמת טרה-רוסה (אדמת חרסית כבדה) בצבע חום-אדמדם ללא חסמים. זוהי שכבה סטרילית, שנמצאת מעל סלע האם.
שטח A. לאחר הסרת שכבת פני השטח נחשפו בריבועים X11–12 שני קירות מקבילים
(W2 ,W1), המרוחקים 1.5 מ' זה מזה. קיר 1 בנוי באבני שדה בגדלים שונים לגובה של שלושה נדבכים; הנדבך העליון הופרע בחלקו והוסרו ממנו כמה אבנים. קיר 2 בנוי באבנים מלבניות גדולות לגובה נדבך אחד. הקירות תוחמים מרחב ארוך וצר בכיוון מזרח-מערב (שביל? חדרון? לוקוס 102; 4 מ' אורך, 1.5 מ' רוחב), הנמשך כנראה למזרח. מרחב זה מרוצף באבנים קטנות, המושתתות על אבנים צפופות יותר. אל קיר 2 ניגש קיר אחר
(W4), שנבנה בציר צפון-דרום ונמשך לדרום אל ריבוע X10. נראה שקיר זה תוחם ממזרח מבנה רבוע. בחיבור בין שני הקירות התגלה מוקד מעוגל (לוקוס 108), שנבנה באבנים קטנות. בריבוע X13 נחשף קיר (W3), שנבנה משתי שורות אבנים. סמוך לקצה המערבי של הקיר נחשף מתקן מעוגל (לוקוס 105), ששימש כנראה כבסיס לעמוד.
שטח B. נחשפו כמה מכלולי בנייה, הדומים בבנייתם לאלה שנחשפו בשטח A. בריבוע X17 נחשף מבנה רבוע (לוקוס 202; כ-10 מ"ר), ששניים מקירותיו (W15 ,W14) נבנו באבני שדה בינוניות והשתמרו לגובה 0.3 מ', ואילו שני הקירות האחרים
(W17 ,W13) נבנו באבנים גדולות ומסודרות והשתמרו לגובה שני נדבכים (כ-0.5 מ'). נראה שפתח המבנה היה קבוע בדרומו של קיר 15. בתוך המבנה התגלו אבנים שהתמוטטו מהנדבך העליון של הקירות. המבנה מרוצף באבנים קטנות מהודקות (5 ס"מ עובי). סמוך לקיר הצפוני של המבנה נחשף מעגל אבנים קטנות (כ-0.3 מ' קוטר), עליהן סימני שרפה, כנראה שרידי מוקד בנוי. בשתיים מפינות החדר השתמרו בסיסי עמודים, וסביר להניח שבמבנה היו במקור ארבעה בסיסי עמודים. הממצא במבנה כולל כלי צור רבים, אבני שחיקה ועצמות בעלי חיים, שרידים מפעילות היום-יום. מבין כלי הצור בולטים גרזנים בשלבי סיתות שונים, שנזרקו בעקבות טעות בסיתות ושבירת הגרזן. מדרום למבנה, בריבוע X16, נחשף מבנה נוסף (לוקוס 203), שהופרע כנראה במהלך חריש עמוק, והשתמרו ממנו בעיקר הקירות הצפוני והמזרחי. המבנה מרוצף באבנים קטנות, המונחות בצפיפות גבוהה. במרכז המבנה יש אבן גדולה, שטוחה, ששימשה כנראה כנקודת עבודה. ליד הקיר הצפוני נחשף שקע רדוד, ובו 11 בולובוסי צור מרוכזים יחדיו וסביבם ריכוז גבוה של פסולת סיתות ומעט כלים. פסולת הסיתות מעניינת במיוחד מכיוון שהיא כוללת נתזי דיקוק רבים האופייניים לסיתות גרזנים. בפסולת נחשפו שלושה גרזנים, שניים מהם בשלבי עיצוב ראשוניים והשלישי מושלם. בקדמת המבנה נחשף שקע רדוד, ובו פסולת סיתות רבה. נראה כי מבנה זה היה אתר סיתות לכלים דו-פניים.
למרות מיקומו של שטח החפירה בשוליים המערביים של האתר השתמרו שרידי הבנייה והממצאים היטב. נראה כי באתר שכן יישוב מרכזי, שהשתרע על שטח נרחב (כ-20 דונם). תוכנית האתר, ובה מבנים ומכלולים בנויים, דומה לזו שנחשפה בשער הגולן. הממצאים באתר כוללים מכלול צור הומוגני המתארך את האתר, וכן שברי חרס רבים במצב השתמרות גרוע ועצמות בעלי חיים. מכלול הצור מתוארך לראשית התקופה הניאוליתית הקרמית (התרבות הירמוכית; חלקו השני של האלף השביעי לפסה"נ, זמן מכויל), והוא כולל להבי מגל משוננים שינון עמוק וקטומים (איור 3), ראשי חץ מטיפוס עמוק גדולים וגרזנים רבים שלחלק חורפה מלוטשת וחלק עוצב בהתזות הידועות כ'התזות החולה' (איור 4). הבסיס הכלכלי של תושבי האתר התבסס מחד על ציד וגידול בעלי חיים מבויתים כמו עזים, כבשים, בקר וחזירים ומאידך על חקלאות, כפי שאנו למדים מריבוי להבי המגל והגרזנים.