אל פתח המערה שהותקן בדופן הצפונית שלה מוביל מסדרון משופע (לא נחפר). לפתח צורת מלבן ופינותיו מעוגלות; סף הפתח גבוה בכ-0.2 מטר מרצפת המערה. למערה (כ-4.5 מ"ר; 1.1 מ' גובה מרבי; איור 2) מתאר סגלגל ותקרה כיפתית. קירות המערה חצובים בקפידה, וניכר כי החציבה נעשתה באמצעות מקבת רחבה. רצפת המערה איננה מפולסת ונותרו בה שתי מהמורות רדודות. בתוך המערה, שייתכן כי נשדדה בעבר, נמצאו שברים של קנקנים (איור 1:3, 2), פכיות דליה (איור 3:3, 5, 7) ופכיות אגסיות (איור 4:3, 6, 8, 9), המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה. במערה נמצאו רק עצמות מעטות; הן הוחזרו למערה מבלי שנבדקו על ידי אנתרופולוג. בתום החפירה כוסתה המערה בעפר ונחסמה. בסביבות עיר דוד בירושלים מוכרות מתקופה זו מערות קבורה ספורות בלבד ולפיכך לגילויה של המערה חשיבות רבה.