בחודש דצמבר 2006 נערכה חפירת בדיקה במרחק של כ-500 מ' ממזרח לתל מבורך (הרשאה מס' 4960-A; נ"צ — רי"ח 19396-420/71531-8, רי"י 14396-420/21531-8; ר' חדשות ארכיאולוגיות קז: 148-147), לקראת הנחת צינור מים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מקורות, נוהלה על ידי ע"ס סעיד, בסיוע ש' יעקב ג'ם (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות ושרטוט), צ' שגיב (צילום), פ' גנדלמן (זיהוי כלי חרס) ומ' שויסקיה (ציור כלי חרס).
שטח החפירה נמצא בתחום השדות המזרחיים של מושב בית חנניה, סמוך לאמת המים הגבוהה לקיסריה. נחפרו שמונה חצאי ריבועים בציר מזרח–מערב, בשטח המיועד להנחת צינור מים. נחשפו שרידים משני שלבים, הקדום מהתקופות הרומית והביזנטית והמאוחר משלהי התקופה העות'מאנית.
השלב הקדום (ריבועים A38 ,A16). בריבוע A16 נחשף מפלס עבה של אדמת סחף כבדה (1.5 מ' עובי), ומתחתיו – מפלס של אדמה לבנה מהודקת (1.6×1.6 מ', 0.3 מ' עובי; 6.7 מ' מעל פני הים), ובו כמות גדולה של קונכיות וחרסים מצולעים, רובם שברים של קנקני שק מהתקופה הרומית (איור 1: 2, 4, 5). מפלס האדמה הלבנה נמשך לדרום לכיוון אמת המים הגבוהה לקיסריה, המרוחקת 7 מ' מכאן, ואפשר שהוא קשור לבנייתה.
בריבוע 38A נחשפה מפולת של אבנים מסותתות בגדלים שונים (לוקוס 19; איור 2), שמקורה כנראה בפרצה שנפערה באמת המים בשנות העשרים של המאה הכ' בעת ייבוש הביצות באזור. הממצא בריבוע כולל שברים של קנקן שק (איור 1: 1) ואמפורה לבנונית (איור 1: 3), המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה, וכן שבר מורטריום (איור 1: 7) ושבר של צינור חרס הקשור לתעלהC של אמת המים הסמוכה (איור 1: 6), המתוארכים לתקופה הביזנטית.
השלב המאוחר (ריבועים A8 ,A7 ,A5 ,A4 ,A2 ,A1). בריבועים A1 ו-A2 (איורים 3, 4) נחשף קטע של קיר רחב (W24), שנבנה בכיוון צפון–דרום באבני גוויל מסותתות למחצה. אל הקיר ניגשת ממזרח רצפה מהודקת של אדמה ואבנים קטנות (לוקוס 22). ממערב לקיר 24 התגלה שבר של אבן רחיים עגולה (1.07 מ' קוטר).
בריבועים A5 ,A4 (איורים 5, 6), המרוחקים 5 מ' ממערב לריבועים A2 ,A1, התגלה קיר (W25), שבנייתו דומה לזו של קיר 24 והוא מקביל לו. אל קיר 25 ניגשת ממזרח רצפה של אדמה מהודקת (לוקוס 23). ממערב לקיר 25 נחשפה מפולת של אבני בנייה (לוקוס 27), חלקן מסותתות. על רצפה 23 ובין אבני המפולת התגלו שלושה מטבעות משלהי התקופה העות'מאנית.
בריבועים A8 ,A7 (איורים 7, 8), המרוחקים 5 מ' ממערב לריבועים A4 ו-A5, נחשפו שלושה קירות יסוד (W11-W13) של מבנה רבוע (לוקוס 15), שהושתת על אדמת חרסית כבדה. הקירות נבנו באבני גזית בפנים החיצוניים ובאבני גוויל בתווך; האבנים לוכדו בחומר מליטה ואבנים קטנות. קיר 12 רחב משני הקירות האחרים. המבנה נמשך לדרום אל מחוץ לשטח החפירה. הממצא בריבועים אלה כולל שברים של קערה מזוגגת (איור 1: 8) ומקטרות מסוף התקופה העות'מאנית (איור 1: 10, 11), וכן שברי רעפים מהמאות הי"ט והכ' (איור 1: 9). שרידי המבנה שייכים לטחנת קמח (אבו נר) שפעלה כאן בשלהי התקופה העות'מאנית ונהרסה בשנת 1922. לצורך פעילות טחנת הקמח הוכשר קטע מאמת המים הסמוכה להעברת מים.