בחודש יולי 2006 נערכה חפירת בדיקה בשטחי חקלאות קדומה לאורך נחל עדשה (הרשאה מס' 4845-A; נ"צ — רי"ח 21500/58535; רי"י 16500/08535) בתוואי המיועד לבניית גדר ההפרדה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הביטחון, נוהלה על ידי מ' היימן בסיוע א' האג'יאן (מדידות).
בנקודות בדיקה לאורך כ-1500 מ' במדרונות משני צדי נחל עדשה נחפרו קירות טרסה, גלי אבנים וגדרות התוחמות חלקות חקלאיות (איור 1):
טרסה 100.קיר (כ-9 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה) בנוי מאבני גוויל קטנות (עד 0.3 מ' אורך), תומך ברצועת קרקע (כ-0.7 מ' רוחב, 0.3-0.2 מ' עומק; איורים 2, 3).
טרסה 101. קיר (2.4 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב, 0.4 מ' גובה) בנוי מאבנים קטנות, תומך ברצועת קרקע (כ-0.6 מ' רוחב, 0.3 מ' עומק; איורים 2, 4).
גל אבנים 102 (0.8 מ' קוטר, 0.5 מ' גובה, עד 0.4 מ' אורך אבן). מתחתיו שכבת לס טבעי (0.1 מ' עובי) שמתחתיה סלע טבעי (איורים 2, 5).
טרסה 103. קיר (3.1 מ' אורך) שהשתמר לגובה נדבך אחד, בנוי משורה אחת של אבנים קטנות (עד כ-0.2 מ' אורך), תומך ברצועת קרקע (כ-0.4 מ' רוחב, כ-0.1 מ' עומק; איורים 2, 6).
טרסה 104. קיר (2.6 מ' אורך, 0.2 מ' רוחב, 0.35 מ' גובה) בנוי מאבנים קטנות ותומך ברצועת קרקע (0.6 מ' רוחב, 0.2 מ' עומק; איורים 7, 8).
גל אבנים 105 (1.2 מ' קוטר, 0.4 מ' גובה). מתחתיו שכבת לס (0.2 מ' עובי) ומתחתיה סלע טבעי (איורים 7, 9).
גל אבנים 106 (1.2 מ' קוטר, 0.5 מ' גובה) בנוי מאבנים (עד 0.4 מ' אורך). מתחת לגל שכבת לס (0.2 מ' עובי) ומתחתיה סלע טבעי (איורים 7, 10).
קיר 107 (כ-0.7 מ' רוחב, 0.2 מ' גובה), בנוי מגיבוב אבנים קטנות ותוחם שטח (30×70 מ') שנמצאו בו קווי טרסות וגלי אבנים (איורים 7, 11).
טרסה 108. קיר (2 מ' אורך, 0.2 מ' רוחב, 0.2 מ' גובה), בנוי מאבנים קטנות (עד 0.2 מ' אורך) ותומך ברצועת קרקע (0.5 מ' רוחב, 0.2-0.1 מ' עומק; איורים 12, 13).
קיר 109 (3.3 מ' אורך, 1 מ' רוחב, 0.6 מ' גובה), בנוי מאבנים גדולות (עד 0.6 מ' אורך), אינו תומך בקרקע ונראה כערימת אבנים (איורים 12, 14).
טרסה 110. קיר בנוי לרוחב אפיק הנחל (2.8 מ' אורך, 1.1 מ' רוחב, 0.7 מ' גובה; איור 15).
גל אבנים 111 (0.9 מ' קוטר, 0.4 מ' גובה, כ-0.2 מ' אורך אבן). מתחת לגל שכבת לס
(0.25 מ' עובי) ומתחתיה סלע טבעי (איור 16).
גל אבנים 112 (1.3 מ' קוטר, 0.6 מ' גובה, 0.6-0.4 מ' אורך אבן). מתחת לגל שכבת לס (0.2 מ' עובי) ומתחתיה סלע טבעי.
קיר 113 (0.8 מ' רוחב, כ-0.5 מ' גובה השתמרות) תוחם שטח חקלאי במדרון (43× 51 מ'), בנוי משתי שורות אבני גוויל (עד 0.4 מ' אורך) והשתמר לגובה 3-2 נדבכים.
טרסה 114. קיר (6.6 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב, 0.2 מ' גובה, כ-0.4 מ' עומק הקרקע). מתחתיו סלע טבעי (איור 17).
גל אבנים 115 (3.3 מ' קוטר, 1.2 מ' גובה, 0.2-0.1 מ' אורך אבן). מתחת לגל שכבת לס (0.25 מ' עומק) ומתחתיה סלע טבעי (איור 18).
נקודות הממצא הן במרכז מערכות חקלאות על המדרונות משני צדי נחל עדשה. המערכות כוללות גדרות התוחמות שטחי חקלאות (30-60×60-70 מ') שבהם טרסות רדודות, גלי אבנים קטנים וגדולים וקווי קירות. מערכות דומות הכוללות גם מנזרים, כנסיות ושומרות רבועות נמצאו בחבל יתיר בשפלה ובצפון הנגב (ר' מ' היימן, 2007, הנוף החקלאי של חבל יתיר במאות השישית עד השמינית לספירה – היבטים אתניים וכלכליים, מחקרי יהודה ושומרון קובץ ט"ז, ע"מ 146-131). ליד חפירות נחל עדשה, כ-3.5 ק"מ מהמנזר של חורבת קריות, נמצאו שתי שומרות רבועות שלא נחפרו. בחפירות של מערכות חקלאות דומות בחבל יתיר נמצא שהן סמוכות לגתות תעשייה; גם בקרבת מערכות החקלאות של נחל עדשה, כ-500 מ' צפונה, ליד חורבת מרכז, נמצאה גת תעשייתית גדולה ובה בור איגום (6000 ליטר נפח). נראה שהמערכת החקלאית של נחל עדשה, בדומה למערכות נוספות בחבל יתיר, היא מן המאות הה'-הז' לסה"נ.