נחפר שטח שאריות חלל המערה (כ-2.0×7.5 מ'), בין שרידי קירות המערה למצוק.

 
הממצא מהתקופה הכלקוליתית נמצא פזור בכל שטח המערה למעט בור הקבורה מתקופת הברונזה המאוחרת. הממצא הקרמי כלל שברי כלי חרס אופייניים לתקופה הכלקוליתית כגון קערות דמויות V עם שפה צבועה אדום, בזיכים מטין בהיר עם עיטור פסים בצבע אדום, סירי בישול גסים עם דגם נקודות פלסטי מתחת לשפת הכלי וכן שברים רבים של גלוסקמאות חרס. עוד נמצאו עצמות אדם פזורות, לא בארטיקולציה המייצגות לפחות עשרה פרטים במגוון גילים, בהם בוגרים וילדים.
 
קבר מתקופת הברונזה המאוחרת. בור או קבר שוחה שנחפר בתוך המערה אל תוך השכבה הכלקוליתית. בקבר נמצאו עצמות כיפת גולגולת, שיניים ועצמות של זכר שגילו 40-20 שנים וכן שבר עצם כיפת גולגולת של ילד. על פי מיקום העצמות נראה כי הפרט נקבר בארטיקולציה אנטומית. לצד הנקבר נמצאו כלי חרס שלמים ממוצא קפריסאי, בעיקר פכים ופכיות (בילביל), ממשפחת בסיס טבעת וכן צמיד ברונזה (איור 1).
 
שברי גלוסקמאות ופיזור עצמות אדם וכלי חרס מן התקופה הכלקוליתית מעידים כי המערה שימשה לקבורה בתקופה זו. הבור מתקופת הברונזה המאוחרת נחפר אל תוך המילוי הכלקוליתי ומציין שלב קבורה יחיד במערה.