בחפירה נוקו מתקנים שאותרו בסקר ואחרים שזוהו במהלך החפירה (איור 1). אלה כללו מתקני סחיטת זיתים (בודדות), גתות, ספלולים, בור, שומרה וערמות סיקול. נחפרו 17 נקודות לאיתור מתקנים תחת אדמת סחף, נערך סקר, נאספו פריטי צור ונחפרו שני ריבועי בדיקה לאיתור מקום ייצורם.

 

בודדות
נחשפו חמישה מתקני סחיטת זיתים (בודדות) במגוון גדלים, חצובים במחשופי סלע וכוללים משטח סחיטה סגלגל ורדוד (10 ס"מ עומק) ואגני איגום עגולים ועמוקים יחסית, המחוברים בתעלה. בחלק מאגני האיגום נמצאה גומת שיקוע. מקור הממצא מתוכם מסחף ולא מפעילות המתקנים. הבודדות נמצאו מרוכזות כולן על קו גובה אחד בקרבת החלקות החקלאיות או היישוב, מלבד המתקן בנקודה 11, השונה במתארו ובמיקומו וייתכן ששימש לפעילות אחרת.
נקודה 4. משטח סחיטה (1.05 × 1.05 מ'), אגן איגום (0.55 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק) וגומת שיקוע (0.15 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק; איור 2).
נקודה 5. משטח סחיטה (0.6 × 0.8 מ'), אגן איגום (0.5 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק) ובו גומת שיקוע (0.13 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק). הבודדה חצובה בגוש סלע שהועתק ממקומו ונמצא כעת מעל בור מים (מצוין במפה במספר זה).
נקודה 7. משטח סחיטה (0.90 × 1.05 מ'), אגן איגום (0.7 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק) ובו גומת שיקוע (0.15 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק). אל אגן האיגום צמוד ספלול (0.45 מ' קוטר, 0.25 מ' עומק), שהקשר התפקודי ביניהם אינו ברור.
נקודה 10. משטח סחיטה (0.8 × 1.1 מ') ואגן איגום (0.55 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק).
נקודה 11. למתקן מתווה לא רגולרי, הכולל משטח דריכה (0.6 × 1.3 מ'), אגן איגום 

(0.45 × 1.00 מ', 0.23 מ' עומק) ובו גומה (0.15 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק; איור 3).

 

גתות
נחשפו שתי גתות בחלק הצפוני, שבו המורדות תלולים יותר, אחרות זוהו בהמשך המורד צפונה ולא נחפרו. שתי הגתות כוללות משטחי דריכה ובורות איגום מלבניים, ללא בורות שיקוע או מתקנים צמודים אחרים. לגת הצפונית (נקודה 1) משטח דריכה חצוב בקווים ישרים (2.2 × 2.2 × 0.4 מ'; איור 4), בור איגום (0.7 × 1.2 × 1.0 מ') ששימש בשלב אחר קבר, על פי מבנהו הפנימי וחציבת מסגרת מלבנית למכסה (כ-10 ס"מ עובי). בור האיגום נמצא מלא בחלקו בסחף שבו מעט שברי כלי חרס לא מתוארכים.
לגת השנייה (נקודה 16) משטח דריכה רחב יחסית (כ-2.5 מ' אורך צלעותיו), לא רגולרי ורדוד (כ-10 ס"מ עומק), המזכיר בסגנונו משטחי סחיטה של בודדות אף כי הוא רחב מהן. בור האיגום מלבני (0.95 × 1.80 × 0.45 מ'), רצפתו אינה מפולסת וייתכן שחציבתו כחציבת הגת כולה לא הושלמה. בקרבת הגת נמצא בור עגול חצוב בסלע (1.2 מ' קוטר, כ-0.7 מ' עומק) שאולי שימש לאחסון.

 

ספלולים
נמצאו שלושה צמדי ספלולים (נקודות 3.1, 3.2 ו-17; כ-0.5 מ' קוטר, כ-0.3 מ' עומק). לצמד ספלולים (נקודה 3.2) מסגרת רדודה (0.7 מ' אורך צלע, כ-0.1 מ' רוחב, כ-0.08 מ' עומק; איור 5). מסגרת פחות שמורה ורחבה מעט יותר שרדה סביב צמד ספלולים נוסף (בנקודה 3.1). נראה כי המסגרות שימשו לקיבוע מתקן עץ הקשור לפעילות ייצור או סחיטה, או לכיסוי הגנה לתוצר כל שהוא. בשטח נמצאו שלושה ספלולים נוספים במידות דומות, שניים לצד בודדה (נקודה 7) ואחד בקרבת הגת (נקודה 1). ספלולים בודדים קטנים, שלא צוינו במפה, נמצאו לצד בור המים (נקודה 5), הגת (נקודה 16) ובודדה נוספת (נקודה 4).

בור
לבור, בחלק המרכזי של השטח (נקודה 5), לצד בודדה שנחצבה אל הסלע שמעליו, מתאר פעמון, הכולל פיר שנחצב בנארי הקשה (0.8 מ' קוטר) והרחבה הדרגתית בשכבות גיר רך. הוא נמצא מלא עפר, נסקר אך לא נחפר. על דופנותיו הגלויים לא שרד טיח. סמוך לדופנו המזרחית נמצא נקב ניקוז לתעלות שנתגלו על פני השטח. תיארוך הבור והיחס בינו לבין שאר המתקנים אינו ברור.

 

שומרה וערמות סיקול
מבנה מעוגל (כ-3.5 מ' קוטרו) נמצא בחלקו הדרומי של האתר (נקודה 8) לצד ריכוז ערמות סיקול (נקודות 9, 13). למבנה קירות בנויים אבנים גדולות שחלקן סותת. במהלך החפירה הוסרה מחצית המבנה ונתגלתה ליבת קירותיו, הכוללת אבני שדה ועפר ללא כל ממצא מתארך.
נסקרו שתי ערמות סיקול (נקודות 14 ו-15) שבקרבתן ריכוזי אבנים קטנות יותר. ערמות הסיקול נוקו והוסרו אך לא נמצא בהן כל ממצא מתארך. ייתכן כי הן בנות זמננו וקשורות לפעילות קק"ל באזור. לצדן ובתוכן נמצאו אבני גזית גדולות (0.60 × 0.65 × 0.20 מ') שמוצאן אינו ברור.

 

מחצבה
במורד הצפוני של האתר ובקרבת הגת (נקודה 1) זוהו שרידי מחצבה (כ-2 מ' גובה; נקודה 2) שלא נמצא בה כל ממצא מתארך. סימני חציבה נוספים נראים בהמשך המדרון, מחוץ לגבולות האתר.

כלי הצור
ח' חלאילה
ברחבי השטח נמצאו כמויות צור גדולות, חלקן מעובדות. חפירת בדיקה במקום שבו נראו ריכוזים צפופים יחסית של כלים (נקודה 6) לא העלתה אופקי פעילות ברורים. נערך סקר איסוף באתר כולו, שהעלה 22 כלים, 24 להבים ויותר מ-100 נתזים. כלי הצור יוצרו מתצורת מישש, האופיינית לאזור מודיעין. ההתזה נערכה ככל הנראה באתר עצמו, כפי שמעידה פסולת התעשייה הרבה במקום. הממצא כולל חמישה גרעינים, שעל אחד מהם צלקות נתזיות ולהביות (איור 1:6). עיקר תעשיית הצור נועדה להפקת נתזים גדולים לשימוש כלי יום-יום. בין פריטי הצור חמישה להבי מגל (איור 5-2:6), שישה נתזים משובררים, שני מגרדים (איור 6:6) וארבעה נקרים (איור 7:6). בין הלהבים להב כנעני אחד עשוי על צור איאוקני (איור 2:6), ככל הנראה מיובא. שלושה מהנתזים הם נתזים גיאומטריים (כ-3 ס"מ רוחב, יותר מ-1 ס"מ עובי). להבי המגל מאפשרים לתארך את תעשיית הצור, בעיצובה הגס יחסית, לתקופת הברזל או אף מאוחר לה.



ממצא כלי החרס
בפני השטח וסמוך למתקנים נמצאו חרסים מכמה תקופות שתרומתם לתיארוך כללית בלבד. זוהו קנקנים מן התקופות הפרסית או ההלניסטית (איור 1:7, 2), נר מקורצף מן המאה הא' לסה"נ (איור 3:7) שברים רבים של קנקנים מצולעים מהתקופה הביזנטית, קערה מזוגגת (איור 4:7) וידית פך (איור 5:7) מהתקופה האסלאמית הקדומה ושברי קנקן מהתקופה העות'מאנית (איור 6:7). נראה כי בין החרסים היו גם שברי גוף של כלים קדומים שלא ניתן לזהותם.

ממצא כלי הצור וכלי החרס הקדומים משתלב בתמונת ההתיישבות באתר ובסביבותיו בתקופות הברונזה והברזל, כפי שעולה מחפירות קודמות ואילו סגנון הגתות והבודדות מעלה תיארוך אפשרי לתקופות הרומית והביזנטית. ראוי לציין כי כל הבודדות נחצבו לאורך קו גובה אחד בחלקה הגבוה של השלוחה ואילו הגתות מופיעות כולן בחלקו הצפוני של האתר, שבו המדרון תלול יותר. אם אכן פעלו המתקנים במקביל ניתן יהיה לעמוד על חלוקה תפקודית שלהם בהתאמה לפריסת גידולי הזית והגפן.