בחודש ספטמבר 2004 נערכה חפירת הצלה בבית חנינה, בשיכוני נוסיבה (הרשאה מס' 4251-A*; נ"צ — רי"ח 22063-80/63748-68; רי"י 17063-80/13748-68). החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על יד י' מזרחי, בסיוע, ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות ושרטוט), צ' שגיב (צילום שטח), ק' עמית (צילום ממצא), כ' הרש (ציור כלי חרס) וג' ביכובסקי (נומיסמטיקה).
החפירה נערכה בשלושה שטחי מחצבות (C ,B ,A); המרחק בין מחצבה A ל-B כ-8 מ', בין מחצבה B ל-C כ-4 מ'.
מחצבה A
המחצבה המערבית (17 × 14 מ'; איור 1) בנויה משלוש מחצבות מדרגה, בין שתי המדרגות הצפוניות (לוקסים 110, 112) שטח לא חצוב. למדרגה הצפונית-מערבית (לוקוס 112, 6 × 5 מ') חמש מדרגות, בפינה הצפונית-מערבית אבן שלא נותקה. למדרגה הצפונית-מזרחית (לוקוס 110, 4.5 × 3.5 מ') שש מדרגות ומחצבת המדרגה השלישית נחשפה בדרום-מזרח (לוקוס 106, 4.5 × 4.0 מ') ולה ארבע מדרגות. בין מחצבות המדרגה הצפוניות והדרומית שטח חצוב שעליו סימני חציבה בעזרת חומרי נפץ שהייתה שיטה נפוצה במאות הי"ט-הכ' לסה"נ. ייתכן שהיו במקום חציבות קדומות אך אלו המודרניות מחקו את מתארן.
על רצפת המחצבה נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית: קערה (איור 1:2).
מחצבה B
המחצבה המרכזית (לוקוסים 104, 108, 12 × 8 מ'; איורים 3, 4) היא מחצבת חצר גדולה, מורכבת מחלל אחד חצוב בהדרגה. בפינה המזרחית גומחה הבולטת לתוך שטח המחצבה שנוצרה מחציבה חלקית של הפינה. שטח המחצבה הולך וצר ממדרגה למדרגה עד לרצפתה (5.5 × 3.5 מ').
ברצפת המחצבה נמצאו שני קרדומי ברזל (איור 5), קנקן מן התקופה הביזנטית (איור 2:2) ושני מטבעות ברונזה זעירים המתוארכים למחצית הראשונה של המאה הו' לסה"נ, אחד שחוק מאוד (ר"ע 80662) והשני הוא נומוס ונדלי שנטבע בקרתגו המתאר תשליב בצד הגב (ר"ע 80661; איורים 6, 7).
מחצבה C
המחצבה הצפונית והקטנה ביותר (לוקוס 102, 7.0 × 4.2 מ'), מורכבת מארבע מדרגות. שורות האבנים השנייה עד הרביעית נחצבו רק בחלק הדרומי-מזרחי של המחצבה, כך ששטח העבודה קטן ככל שמעמיקים בחציבה (2.4 × 2.3 מ' במדרגה השנייה, 1.9 × 1.0 מ' במדרגה הרביעית). על פי סימני תעלות הניתוק ניתן להעריך שמהמחצבה הוצאו יותר ממאה אבנים (0.65 × 0.35 מ' גודל אבן משוער). סימני הניתוק מעידים כי אבנים רבות שנותקו היו פגומות.
סימני תעלות הניתוק והחריצים האלכסוניים המופיעים ברוב דופנות המחצבות מעידים על חציבה בעזרת אזמלים שיצרו תעלות ניתוק סביב האבן. בשלב האחרון, לאחר שהאבן נותקה ברובה, נעשה שימוש במוט ברזל לעקירת האבן ממקומה. שני קרדומי הברזל מעידים על כך.
שכבה לבנה על גבי הסלע שנתגלתה בכל המחצבות היא פסולת החציבה והסיתות של האבנים ומעידה שסיתות האבנים נעשה במחצבות עצמן ולא באתרי הבנייה. כך נחסכה הובלה של גושי אבן גולמיים כבדים לאתרי הבנייה.
ממצא כלי החרס מעיד על פעילות מחצבות A ו-B בתקופה הביזנטית ונראה שגם מחצבה C שימשה בתקופה זו. סימני הפיצוץ בסלע שבמחצבה A מעידים על שימוש במחצבות במאות האחרונות.