בחודש פברואר 2001 נערכה חפירת הצלה באזור התעשייה 'עד הלום' (הרשאה מס' 3373-A*; נ"צ — רי"ח 16742-54/62956-66; רי"י 11742-54/12956-66) לקראת הקמת מפעל. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על יד פ' נחשוני (צילומי שטח), בסיוע ח' לביא וע' לביא (מנהלה), א' האג'יאן וו' פירסקי (מדידות), ש' לביא (רפאות), א' דודין (ציור ממצא) וד' ורגה.
האתר נמצא בשוליים המערביים של תל אשדוד, על גבול הדיונות, כ-300 מ' ממערב לשטח G (מ' דותן האנציקלופדיה החדשה לחפירות כרך 1: 87), כ-100 מ' דרומית-מערבית למתקן האנטיליה (חדשות ארכיאולוגיות 86:110) וכ-350 מ' דרומית-מערבית לארמון האשורי (חדשות ארכיאולוגיות 118; איור 1).
נפתח שטח (65 מ"ר) ונמצאו 19 קברי ארגז שלא נחפרו (איור 2). שוחות הקברים נכרו בתוך שכבת אשפה שהכילה כלי חרס מתקופת הברונזה המאוחרת: סיר בישול (איור 1:3) ופכית (איור 2:3), עד התקופות הרומית: קערה (איור 2:4), סיר בישול (איור 3:4), אמפורה (איור 4:4) והביזנטית: קדרה (איור 5:4) וקנקן (איור 6:4). נמצאה קערת פעמון מתקופת הברזל 1 (איור 3:3) אך רוב החרסים מתקופת הברזל 2: קערה (איור 4:3), קדרה (איור 5:3), קנקנים (איור 6:3, 7) ונר (איור 8:3) ומהתקופה הפרסית: קערה (איור 9:3), קדרה אטית (איור 10:3), קנקנים (איור 11:3, 12) ואמפורה (איור 13:3). כן נמצאה צפחת הלניסטית (איור 1:4). תאריך הקברים לא הוברר, אך נראה שהם מן התקופה הביזנטית, על פי כלי חרס ביזנטיים מעטים שהם הממצא המאוחר במילוי שבו נמצאו הקברים (איור 5:4, 6).
לשכבת האשפה גוון חום כהה והיא מכילה אפר, חרסים ועצמות (1.2-0.8 מ' עובי). האשפה נערמה על גבי סלע כורכר, ללא שרידי פעילות קודמים פרט לסימני חציבה עתיקים על גבי הסלע הטבעי בפינה הדרומית-מזרחית של השטח. כלי חרס מתקופת הברונזה המאוחרת ומתקופת הברזל 1 מציינים את תחילת הפעילות באתר, אך השימוש באתר להשלכת פסולת מתוארך על פי החרסים למן תקופת הברזל 2 והתקופה הפרסית עד לתקופות ההלניסטית והרומית.
הקברים
קברי הארגז (2.4-1.5 מ' אורך, 0.8-0.6 מ' רוחב; איורים 2, 5) נכרו באחידות בכיוון מזרח–מערב. השוחות המלבניות דופנו בלוחות אבן ועליהם הונחו אבני כיסוי,חלקן עם סימני טיח המעידים על שימוש משני באבני בנייה. בקבר 13 שולב קטע מעמוד שיש שנחצה לאורכו ושימש אבן כיסוי (איור 6). חלק מאבני הכיסוי חסר, עדות לשוד קברים בעת העתיקה. קבר אחד (לוקוס 109) נשדד כולו ושרדו ממנו רק חלק מאבני הדיפון.
מדרום וסמוך לקבר 5 התגלו שרידי עצמות תינוק בתוך שוחה רדודה ללא דיפון או כיסוי אבן.
השימוש העיקרי במקום כאתר אשפה נעשה בתקופת הברזל ובתקופה הפרסית ונמשך גם בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית. בתקופה הביזנטית שימש המקום אתר קבורה. מיקום האתר בשולי התל, היעדר כל שרידי בנייה והשימוש במקום כאתר אשפה ואחר כך כבית קברות, מעידים על היותו בכל התקופות מחוץ לתחום העיר אשדוד.