החפירה התמקדה בזיהוי השימוש הפולחני של חדרים 26–29 ו-31–33 במהלך המאה הב' לפסה"נ (איור 1). שרידים אדריכליים לרבות תקרת כיפה גדולה, תבליט מגולף של אדם, עיטורים אחרים בתבליט וגילוף ומה שנראה כמזבח גדול, הפכו מכלול זה ליחידאי במרשה.
על פי סקר של המערכת לפני החפירה, היא כוללת יותר מ-50 חדרים, שחלקם הגדול לא היה מעולם בשימוש או נהרס לפני שהמערכת הושלמה.

לצורך החפירה נבנה גרם מדרגות מעץ מעל שטח 'המזבח' (E1). נראה כי השטח שימש במקור גישה למקבץ חדרים דרך גרם מדרגות אבן שחדל לשמש בשלב מאוחר, כאשר נבנה המזבח. לא הובחן רמז לגג קשתי או לכיסוי וייתכן כי השטח היה פתוח.

החלק התחתון של המזבח (0.75 מ' רוחב; איור 2) נחצב בסלע הקירטון ומנדבכיו העליונים (1.7 מ') שרדו ארבע אבני בנייה. לאורך המדרגה השלישית היה מדף. רוחב המזבח היה חצי מרוחב השטח עם שלוש מדרגות הנמשכות לראש המשטח. המדרגות השתמרו רע בשל נזק, חשיפה או שימוש רב. בצדדים הצפוני והדרומי של גרם המדרגות נראו תעלות ניקוז. התעלה הדרומית נמשכה מפני השטח והובילה כנראה לחדר 33 שהיה מאגר מים. התעלה הצפונית הובילה למאגר מים בין המדרגות לגומחה מלבנית קטנה בקיר הצפוני (איור 3). הרצפה בקרקעית גרם המדרגות הוליכה צפונה לחדר 32 או דרומה לחדר 31. ממערב לגרם המדרגות פתח גדול חסום בארבעה נדבכים של אבני בנייה (איור 4), שהיה מכוון במקור לגרם המדרגות שנמשך מהקיר המערבי של E1 לחדר 33. ניתן לראות שרידים של גרם המדרגות בקיר הצפוני של חדר 31. נראה שגרם המדרגות הוסר, הקיר המזרחי של E1 נחתם באבנים גדולות ואז הוקם המזבח. לא הובחנו פתחי כניסה נוספים במכלול זה.
בחדר 32 הקטן והסגלגל (2 × 3 מ') גומחות פולחניות בקירות הצפוני והדרומי. הכניסה המקורית היתה מ-E1 ופתח נוסף היה בצד הצפוני שהוליך לחדר 27.

חציבתו של חדר 27 (5.0 × 8.6 מ'), הגדול במכלול, נאה ותקרתו קשוּתה מעט. על הקיר המזרחי, בפינה הסמוכה לכניסה הראשית שהוליכה לחדר 26, היתה מגולפת דמות אדם בסלע הקירטון (0.4 מ' רוחב; 1.1 מ' גובה; איור 5) שניזוקה מעט אולי על ידי שודדים. לא ניתן לזהותה ונראה שמעולם לא הושלמה. זו הייתה הכניסה הפעילה בעת ששטח זה היה בשימוש. בפינה הצפונית פתח נוסף, שנפרץ בתקופה מאוחרת (0.6 מ' עובי הקיר). החדר היה מלא באבני בנייה שנערמו כנראה על ידי השודדים. חדר 27 הכיל בעיקר מילוי חוזר של השודדים שכלל בולדרים ואבנים וכן פסולת מחצבה וכמה כיסי אדמה אנתרופוגנית. חוסר האחידות של המילוי הקשה להבין כיצד הורבד. סלע האם לא נחשף ונראה כי עובי המילוי שנותר הוא לפחות מטר אחד. נמצאו כמה חרסים, כולם מהתקופה ההלניסטית, הכוללים נרות שמן, קערות, טסים וכמה שברי גוף. אף שתפקיד החדר לא הוגדר, קרבתו לחדר 32 עם הגומחות הפולחניות ולחדר 26 עם התקרה הכיפתית היחידאית וכן הדמות המגולפת ליד הכניסה לחדר 26, קושרים אותו למערכת זו.

חדר 26 מעוגל (5.3 מ' קוטר) והיה מרכזי. תקרתו הקשתית בכיוון צפון–דרום נבנתה מאבני בנייה מקירטון (איור 6). שבר במרכז הקשת הדגים את הכישורים האדריכליים שנדרשו ליצירתה וכן טכניקות הבנייה בשטח שקודם לכן היה חשוף ולאחר מכן קורה כדי לשמש חלק מהמערכת התת-קרקעית. על הסלע הונחו בסיסי אבן כיסוד לתקרה. נחשפו שלושה פתחים שהוליכו לחדרים אחרים. שודדים חפרו תעלה (כ-1.4 מ' עומק) סביב חציו המערבי של החדר. באמצע החדר הוסרה שכבה (0.8 מ' עובי) שעיקרה מילוי מחפירות השוד, שהכיל אדמה אנתרופוגנית אפורה.

הכניסה לחדר 31 (2.4 × 3.0 מ') הייתה דרך גרם מדרגות קטן בן שמונה מדרגות. מסדרון קטן (1.3 × 2.3 מ') הוליך לחדר 28 שבקצהו הצפוני שטח אחסון דמוי בקבוק ושטח שני היה כ-1 מ' מעל הראשון ו-0.7 מ' מצפון לו. בצד מערב גרם מדרגות שלא נחפר שהוליך לבור מים גדול (חדר 33) שכנראה היה בשימוש אינטנסיבי על פי המפלס התחתון של קירותיו שהיה מטויח כולו.

אל חדרים 28 ו-29 נכנסו דרך פתח מחדר 26 והם היו מלאים במפולות מהקירות ומהתקרות. נחפר חתך קטן ובמפלס 0.6 מ' תחת פני השטח נחשפה אדמה אנתרופוגנית אפורה.

נדרשת חפירה נוספת כדי להעלות מידע נוסף על השימוש בחדרים אלה והקשר ביניהם.