שטח A. בעומק של כ-0.4 מ' מפני השטח התגלו שני קירות מקבילים צמודים זה לזה

(W105 – רוחב 1 מ', W103 – רוחב 0.5 מ'; איור 2). הם נבנו מאבני שדה בינוניות וגדולות והשתמרו לגובה סנטימטרים אחדים בחלקם הנמוך ולגובה 1 מ' בחלקם הגבוה. קו מים חותך את הקירות בצדם המזרחי והסיר כמה נדבכים. סמוך לקירות נמצא נר שמן שלם (איור 1:3) המתארך אותם לתקופה ההלניסטית, שהיה מונח קרוב לוודאי על רצפה שניגשה לנדבכים העליונים של הקירות ונהרסה. קיר 105 הוא הקדום מהשניים וקיר 103 שולב בו זמן קצר לאחר בנייתו. שני הקירות שנבנו במפלס אחד יצרו מכלול אדריכלי השייך למבנה גדול שנמשך לפני הריסתו תחת כביש האספלט. שיטת הבנייה של הקירות מעידה כי הם היו ממוקמים בשולי היישוב.
הצד הצפוני של קיר 103 נהרס עד ליסודותיו מבור שנחפר מפני השטח ושימש לקבורת סוס או חמור. זוהי חדירה מודרנית שקדמה להנחת קו המים לרוחב האתר בשנות ה-80. במהלך ניקוי הנדבך העליון של קיר 103 והסרתו נמצאה בשכבת האבנים סיכת רכיסה שלמה (איור 4).
במערב לא נמצאו רצפות הניגשות לקירות ומכאן שהצד המערבי היה מחוץ לשטח המיושב של האתר.
הקרמיקה מסביבת הקירות מתוארכת לתקופה ההלניסטית וכוללת קנקנים מהמאות הג'–הב' לפסה"נ (איור 2:3–5).

 

שטח B. בחתך התעלה של קו המים החדש נראו קטעי קיר ארוך וחלקים של רצפת טיח בזיקה לחרסים מתקופת הברזל והתקופה ההלניסטית. לא נמצאו שרידים אדריכליים, ככל הנראה בשל הנזק שנגרם מקו מים שהרס את שטח C.
החרסים מהשכבות העליונות בשטח הם מהתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והאומיית: קערה (איור 1:5). החפירה הופסקה לאחר שנחשפו שכבות סטריליות ללא חרסים ואבנים (2 מ' עומק) ולא הגיעה לסלע האם.

 

שטח C. האדמה שהייתה מפוררת בצבע אפור בהיר הכילה חרסים רבים. קו המים משנת 1980 בצדו המערבי של הריבוע נחפר עד לסלע האם ולא הותיר שרידים ארכיאולוגיים למעט חרסים. סלע האם נחשף בשטח מצומצם.