האתר נמצא בעומק של כ-4 מ' ובמרחק של כ-100 מ' מקו החוף, כ-300 מ' מדרום למעגן אפולוניה (ר' חדשות ארכיאולוגיות צז: 54-53). מטען אבני הרחיים של חמור – שש אבני שכב חרוטיות וחמש אבני רכב דו-חרוטיות – היה מפוזר על קרקעית ים סלעית שטוחה. שלוש מאבני הרכב ושש אבני השכב היו מרוכזות בקבוצה אחת צפופה על פני כ-6 × 6 מ'. אבן רכב אחת נמצאה כ-5 מ' מזרחה לקבוצה ואבן רכב נוספת כ-30 מ' דרומית-מזרחית לקבוצה (איורים 1, 2). לאבני השכב (0.8 מ' קוטר, 0.85 מ' גובה, 395 ק"ג כל אחת; איור 1, מס' 2) דופן קמורה מעט וחלק עליון שצורתו חרוט קטום ובתחתיתן שקע רדוד. לאבני הרכב (0.6 מ' קוטר, 0.57 מ' גובה, 250 ק"ג כל אחת; איור 1, מס' 10) שתי בליטות מרובעות, 'אוזניים', זו מול זו, לעתים בסטייה קלה ונעדר בהן הנקב הייעודי האופייני. ניכר כי מלאכת סיתות האבנים טרם הושלמה. העדר נקבים ב'אוזניים' והחספוס הגס בחלקים הפעילים מלמדים כי האבנים לא היו בשימוש מעולם. בקרבת האבנים התגלו כמה שברי קנקני שק עם ידיות אוזן קטנות, ייתכן שהם שייכים למטען הספינה שנשאה את אבני הרחיים.

בין האבנים ובקרבתן, מתחת לשכבת חול (כ-20 ס"מ עובי) התגלו מסמרים וחלקי מסמרים מסגסוגת נחושת (ברונזה?), לכולם מוט עם חתך מרובע, מהם עשרה שלמים ושלושה שבורים ומהם שני חודי מסמר ושבר מסמר עם ראש. למסמרים ראש דמוי פטרייה שטוחה וכולם כפופים ומעוותים. נראה כי המסמרים התעוותו מכוחות שפעלו במהלך התפרקות כלי השייט בעת שנטרף במשברי החוף. ניתן לחלק את המסמרים השלמים לשלוש קבוצות גודל: שלושה באורך 9-8 ס"מ (איור 3:A), חמישה באורך 12-10 ס"מ (איור 3:B) ושניים באורך 16-13 ס"מ (איור 3: D ,C). העובי המרבי של מוט המסמרים מתחת לראש הוא 6-5 מ"מ.

 

כ-20 מ' דרומית-מערבית לריכוז אבני הרחיים התגלה עוגן ברזל (2 מ' אורך) ולו טבעת חבל (20 ס"מ קוטר). אנך העוגן נמצא משולב בתוך מוט העוגן במצב זמין לעגינה, זרוע אחת נעוצה בקרקעית הים והשנייה שבורה. בסיס העוגן פונה מערבה והטבעת פונה אל החוף. ייתכן שהעוגן שייך למכלול.