גבעה B – ספלולים ומיתקנים חצובים
גבעה B המופרדת מגבעה A (ר' חדשות ארכיאולוגיות 117) בערוץ צר ולא עמוק שכיוונו מזרח–מערב, מתאפיינת במחשופי סלע אם קירטוני שבחלקם הכילו גושי צור. זוהו 64 שרידים, חצובים או בנויים על גבי סלע האם, פזורים על גבי טרסות משתפלות במדרון המזרחי של הגבעה:
1. ספלולים מאורכים-סגלגלים (איור 1), מופיעים בדרך כלל בקבוצות ודומים מאוד לאלו שנחשפו בחורבת נבלט (ר' חדשות ארכיאולוגיות 117) ובח' אל-עליה (ר' חדשות ארכיאולוגיות קה: 96-93). כמו בגבעה A, מרבית הספלולים שימשו כנראה לפעילויות טחינה/כתישה, במשך פרק זמן ארוך. 
2. ספלולים עגולים ועמוקים (יותר ממטר אחד קוטר) שנמצאו בהקשר של ספלולים מאורכים-סגלגלים ושימשו אולי מכתשים לכתישה ולמעיכה.
3. 20 בורות שיקוע או אגנים עגולים גדולים ומפוזרים, הנוספים ל-35 בורות שיקוע ואגנים גדולים דומים שתועדו על גבעה A ושמונה שתועדו בגבעה C בעונה זו. בורות השיקוע הרדודים (כ-1.2 מ' קוטר) שימשו אולי משטחי דיש. בורות שיקוע עמוקים, מאורכים מעט (אגנים) וקטנים (0.8–1.0 מ' קוטר); מקצתם קדמו לספלולים מטיפוס 1 שחתכו אותם. אם טיפוסים 1 ו-3 היו בני זמן אחד, יש לצפות שיופיעו תמיד יחד, אך לא כך הדבר. עד היום ידועים 12 אתרים עם ספלולים מאורכים-סגלגלים, הדומים לטיפוס 1, אך רק באזור מודיעין (כולל מבוא חורון) ידועים בורות שיקוע ואגנים גדולים מטיפוס 3 עם ספלולים מטיפוס 1. 
4. שלוש חציבות מלאכותיות שצורתן פיר לא נחקרו למלוא עומקן עקב מגבלות הזמן.

 

על סמך כלי חרס וכלי צור שנתגלו בזיקה לכמה מהשרידים בגבעותA  ו-B ואומתו בדיעבד מתוצאות החפירות בנבלט, מרבית החציבות בסלע לא היו מאוחרות לתקופה הכלקוליתית המאוחרת, דהיינו ראשית האלף הרביעי לפסה"נ עד מחציתו וייתכן כי חלקן אף קדומות יותר, במיוחד האגנים מטיפוס 3. תיארוך מרבית הספלולים מטיפוסים 1 ו-2 לתקופה הכלקוליתית מתאים גם על פי שני קרדומי נחושת במצב מצוין (איור 2), שנתגלו מוחבאים בסדק קטן מחוץ לאחד המיתקנים החצובים בסלע.

 

גבעה B – מכלולים משוכבים
לאורך השקע שבין הגבעות A ו-B תועדו במהלך חפירות 2003 שרידים דלים של קירות עתיקים ושרידי רצפה שנחשפו בגשם. הועלתה השערה שבשטח הנמוך מסביבתו והמוגן יש שרידי יישוב באתרם. בשטח דומה שבין הגבעות A ו-C נערכה בדיקה מכנית ונחשפו מכלולים אנתרופוגניים עבים המתוארכים לתקופות הכלקוליתית והב"ק 1 (א' ינאי מידע אישי). בתעלת בדיקה שנעשתה בעזרת כלי מכני בשקע גבעה B עלו מכלולים אנתרופוגניים, בעובי של יותר מ-2.5 מ' שנחפרו ידנית. נתגלו שבע שכבות (בגובה של יותר מ-3 מ') שבכל אחת שרידי אדריכלות אבן ומילויים.

 

שכבה 7
סלע האם, משתפל בעדינות מצפון-מערב לדרום-מזרח וממזרח-צפון-מזרח למערב-דרום-מערב. במרבית השטח נחשף הסלע 3 מ' מתחת לפני השטח. הנקודה הגבוהה באזור הצפוני-מערבי של החפירה הייתה 248.95 מ' מעל פני הים. גובה החלקים הנמוכים בדרום-מזרח ובדרום-מערב 247.50-246.26 מ' מעל פני הים. שיפוע השקע בסלע האם תלול בהרבה מהשיפוע של גבעות A ו-B וייתכן שסלע האם המקורי בשקע היה חלק מאלמנט קרסטי שהתמוטט. בנקודה העמוקה בשטח החפור (כ-1.5 × 2.5 מ') היה סלע האם מכוסה בשכבת אדמה סטרילית, אדמדמה, דמוית חמרה (0.5 מ' עובי). מהמחיצה המערבית של החפירה בלט בור אגירה קטן (0.8 מ' קוטר; 0.5 מ' עומק) שנחפר לתוך שכבה סטרילית. ראשו היה מוקף בשתי שורות של אבני ריצוף. תחתיתו הייתה מרוצפת בכמה אבני גוויל שטוחות, סדוקות מחום, שיצרו משטח מפולס ויציב. בקרבת מקום נחשף מוקד קטן, עם שרידי עץ מפוחם. החרס היחיד בבור היה שבר שפת קנקן גדול מהתקופה הכלקוליתית. הבור והשטח המוגבל שנחפר סביבו נחתמו בשכבות רצופות של חומרים אורגניים, אדמה אפרפרה, שכבת גיר ושוב חומרים אורגניים מפוחמים; מכולם נאספו דגימות לבדיקה. בראש השכבה העליונה של החומרים האורגניים המפוחמים נתגלו שתי קערות חרס כלקוליתיות, הקטנה מונחת הפוכה על גבי השנייה, והכילה חומר מפוחם, כולל כמה גלעיני זיתים.

    

שכבה 6
על סלע האם הושתתו ישירות קטעי קיר אבן שהיו כנראה חלק מבניין איתן שכיוונו מזרח–מערב (14.6 × 6.6 מ', 0.8 מ' גובה), שנחלק בחלוקה פנימית לשני חדרים לפחות. קטע אחד היה מונח על גבי השכבה העליונה של החומרים האורגניים המפוחמים שחתמו את הבור של שכבה 7, ועל כן חייב להיות מאוחר להרבדות הללו. למבנה היה קשור מטמון קטן של 11 כלי חרס, תמימים ברובם, שהונחו על גבי רצפת אבני גוויל קטנות שיצרה משטח מפולס מעל סלע האם וניגשה לאחד מקירות האבן. הרכב המטמון – קערות קטנות ובינוניות וקנקן עם מסננת (איור 3) – מזכיר מטמון של 16 קערות בינוניות וקנקן עם פייה סגלגלה, אשר נתגלה בנבלט בשכבה בת זמנו של המטמון ממודיעין.

הקרמיקה וכלי הצור, כולל כמה קרדומים שנמצאו במבנה, מצביעים על שלב מוקדם בתקופה הכלקוליתית המאוחרת, ע'סולית 4/באר שבע. דומה שאופיו הכללי של המכלול הקרמי משכבה זו שונה מהמכלולים של השכבות הבאות (5–1), ללא קשר לתיארוכן בתוך התקופה הכלקוליתית או הב"ק 1א'. השוני ניכר בצורות קטנות ופתוחות השולטות במכלול, בניגוד לצורות גדולות וסגורות, במיוחד קנקני אגירה גדולים או פיטסים, הדומיננטיים בשכבות המאוחרות. הבחנה זו עשויה להיות אינדיקטיבית לגבי ההבדל הפונקציונלי בין השכבות.

שכבה 5
קטע קיר ישר מכסה בחלקו את שרידי המבנה שבשכבה 6 ומופרד מהם בשכבה עבה של עץ מפוחם שנמצאו בה יותר מ-1000 גלעיני זיתים מפוחמים (Olea europaea; כנראה מבוית, נ' ליפשיץ, מידע אישי). בשל השטח המצומצם שנחפר לא היה ברור אם קיר זה ושני קטעי קירות נוספים בשכבה היו חלק ממבנה אחד. על פי כיוונם ייתכן שהם יושבים על המבנה בשכבה 6. ממעט שברי כלי החרס שנלקטו במילויים הקשורים מתוארכים השרידים לשלב בתקופה הכלקוליתית המאוחרת.
החומרים המפוחמים שבין קטעי הקירות של שכבה 6 ושכבה 5, מספקים את התאריך המאוחר לשכבה 6 והמוקדם למבנה של שכבה 5. הקרבה הסטרטיגרפית והאופקית של שני המבנים המונחים זה על גבי זה מציינת שחלף זמן קצר יחסית בין התפוררות המבנה של שכבה 6 לבין הקמת המבנה שבשכבה 5. על פי גלעיני הזיתים וחומרים מפוחמים אחרים בשכבות 6 ו-5 המתוארכות לתקופה הכלקוליתית המאוחרת, יש קשר פונקציונלי למיתקנים החצובים בסלע עם הספלולים הכלקוליתיים שהקיפו את האתר מצפון (גבעה A) ומדרום (גבעה B).

 

שכבה 4
נחשפו יסודות אבן של חדר רוחב (13.5 × 5.0  מ', 0.8 מ' גובה) המכסה חלקית את שרידי שכבה 6 ומופרד מהם במילוי של כ-0.5 מ'. הכניסה למבנה לא זוהתה והייתה כנראה בקטע הקיר הארוך, הצפוני. הכיוון הצפון-מזרחי–דרום-מערבי של המבנה היה ב-45 מעלות לארכיטקטורה של שכבות 5 ו-6 שמתחת. אפשר שהשינוי בכיוון המבנה מעיד כי משך הזמן שחלף בין השכבות 5 ו-4, ארוך בהרבה מזה שבין השכבות 5 ו-6.
למבנה היו כפי הנראה קשורים שרידי רצפה עגולה עשויה חלוקי אבן מונחים בצפיפות, אולי מיתקן, מטרים ספורים מדרום לו, שנחפרו חלקית.
בפינה הצפונית-מערבית של המבנה נתגלה קנקן תמים מעוטר שסימן כנראה מפלס רצפה סנטימטרים ספורים מעל שכבת גיר עבה שהשתרעה לדרום-מזרח, מתחת ליסודות האבן של המבנה ומעל שרידי המבנה של שכבה 6. ממצא נוסף ראוי לציון, שקשור בעקיפין למבנה, היה ראש אלה קטן, אגסי ולא שלם, עשוי המטיט.

שתי אסטלות/אורתוסטטים
ברובדי הב"ק 1א' של שכבות 3 ו-2 נמצאו שתי אסטלות או אורתוסטטים (מצבות) מעוצבות בקפידה, מלוטשות ומשופשפות, שמקורן אולי במבנה של שכבה 4. יסודות האבן בחלק המערבי של מבנה חדר הרוחב של שכבה 4 נהרסו חלקית מבור גדול ועמוק, שנחפר ממפלס ב"ק 1א'. אסטלה אחת נמצאה שבורה, שוכבת על ראש המילוי בבור והשנייה נתגלתה במרחק של כ-8 מ' משם, ושימשה כנראה לסימון הכניסה למתחם סגלגל של שכבה 2. 
אם אכן מקור שתי האסטלות מהמבנה של שכבה 4, יש לשאול האם האנשים שהקימו את המתחם של שכבה 2, המתוארך לב"ק 1א', היו מודעים לקדושה שיוחסה להן בעיני התושבים הכלקוליתיים שקדמו להם. אם מיקום המצבה בכניסה למתחם שכבה 2 מקורי, ייתכן שצריך לתארך את קיר המתחם לתקופה הכלקוליתית המאוחרת. אולם ממצאים קרמיים רבים משכבה 2, המתוארכים לשלב מוקדם בב"ק 1א' סותרים הנחה זו. המורפולוגיה של שתי האסטלות דומה מאוד לשתי אסטלות ממערת קבורה כלקוליתית ליד שוהם (IAA Reports 27: איורים 9.19, 9.20) ולאסטלה שנתגלתה לאחרונה במערת קבורה כלקוליתית בחורבת קרקר דרום (פ' פביאן, מידע אישי).

 

שכבה 3
משכבה 4 הופרדו במילויים (כ-0.3 מ' עובי) יסודות אבן של מבנה חדר רוחב נוסף כנראה, בנוי בניצב ומעט מערבה למבנה שכבה 4 ומכסה חלקית את מבנה שכבה 5. מידות המבנה (10 × 5 מ', 0.4 מ' גובה) קטנות במעט מאלו של מבנה שכבה 4; הקירות צרים יותר ואבני הגוויל בדרך כלל קטנות יותר. בחדר הגדול נחשפו שרידי רצפת עפר מטויחת וכן לפחות חמישה כלים באתרם, בהם קנקן בגודל בינוני עם ידיות מדף גליות מפותחות היטב ופיטס גס גדול עם עיטור חבל, שכמותו ידועים מיפתחאל, שכבה 2 (IAA Reports 2: 9.15–9.18); זמנם שלב מוקדם בב"ק 1א'. עוד נמצאה על הרצפה צלמית חרס קטנה של פר (איור 4) עם קרניים נוטות לאחור, שניצבה כנראה במרכז קערת חרס או צלחת חרס, כמו זו שחשף דה וו בקבר 14 בתל פארעה צפון (RB 59, 1952, pl. 14), דומה בבירור לכלי הב"ק 1א'. הרצפה ושרידי החרסים על גביה לא היו קשורים במבנה אפסידיילי, אלא כנראה במבנה מלבני של חדר רוחב, דומה לקודמיו הכלקוליתיים. לפי המסורות הארכיטקטוניות המעבר ממבנים בעלי קווים ישרים למבנים אפסידייליים עשוי היה להיות הדרגתי יותר ממה שהניחו עד כה. דרכים אחרות לפרש חדר רוחב מלבני המתוארך לב"ק 1א' מוקדמת, הן לתארך את המבנה לתקופה הכלקוליתית המאוחרת, בסתירה לכלי החרס שנמצאו על רצפתו, או להניח שכלי החרס החלו להופיע בתקופה הכלקוליתית המאוחרת, מוקדם מהמקובל, כלומר הב"ק 1א'. מכל מקום הסוגיה מדגישה ומבליטה את המורכבות הכרוכה בפענוח הנתונים הנאספים מאתר מעבר זה ובפירושם. מורפולוגית, הקירמיקה משכבה זו מתאימה לתקופת הב"ק 1א', אף שטכנולוגית יש לה זיקה חזקה למסורות הקדרות הכלקוליתיות הקדומות, כפי שנצפה באתרים נוספים בארץ, דוגמת שטח G באשקלון, אפרידר (עתיקות 45: 228).

שכבה 2
נתגלו שרידי יסוד אבן של קיר מתחם מעוגל, אשר פגע בפינה המלבנית הדרומית-מערבית של מבנה הב"ק 1א' של שכבה 3. השרידים כיסו קצת חלק מחדר הרוחב הכלקוליתי של שכבה 4. לקיר המתחם הייתה כניסה מוגדרת היטב בחלקו הדרומי-מזרחי, מרוצפת יפה בלוחות אבן שטוחים. ניתן להניח כי הייתה דלת עץ במקור משמאל לכניסה, על פי פותה שנמצאה באתרה, המהווה את אחת הדוגמאות הראשונות מסוגה הידועה עד היום. על ריצוף האבן בקצה הימני החיצוני של הכניסה ניצבה כנראה אסטלת אבן גבוהה ומעוצבת יפה, שנמצאה שוכבת על פניה. ייתכן כאמור שזו ואסטלה שבורה נוספת נלקחו ממבנה שכבה 4 שמתחת.

 

במרחק כשני מטרים מהכניסה היה מסופח לפן הפנימי של המתחם מבנה עגול על גבי יסודות אבן. נחשפו שרידי ריצוף שכללו שורת אבני שדה מסודרות בקפידה, לאורך הפן החיצוני של קיר המתחם. אף שקשה לקבוע קשר סטרטיגרפי ישיר בין המתחם לבין מבנה עגול נוסף, הבנוי גם הוא על גבי יסודות אבן, ההנחה היא שהם היו בני אותו זמן, לפי שהן קיר המתחם המעוגל הן הקיר העגול חתכו או פגעו במבנה המלבני של שכבה 3 שמתחת. במבנה העגול השתמרו לפחות שלושה מפלסי רצפה רצופים; קנקן חרס שלם כמעט היה מונח על המפלס העליון. קטע קיר מעוגל שני, קרוב למבנה העגול וייתכן אף נוגע בו, ייצג כנראה את הפינה הצפונית-מערבית של המתחם אף שקשה להוכיח קשר סטרטיגרפי ישיר בין הקטעים. אם ההנחה נכונה, המתחם השתרע על פני שטח של כ-18 × 22 מ'. בתוך המתחם נחשפו מעט שרידי רצפת עפר כבוש, וכן שרידי תשתיות חלוקי אבן של רצפות עפר מלמעלה כנראה, עם כמה כלי חרס לרפאות, בעיקר קנקני אגירה באתרם. הקרמיקה מתארכת את מפלסי הרצפות הללו, ובהשלכה את המתחם ואת שני המבנים המעוגלים שבתוכו, לשלב מוקדם בב"ק 1 של דרום הארץ.

 

שכבה 1
השכבה העליונה באתר ניזוקה מגורמים טבעיים ואנושיים. חלקה הצפוני של החפירה התמזג בהדרגה לתוך שביל במורד הגבעה, אשר שימש במרוצת השנים הן אנשים מקומיים הן בעלי חיים. יתרה מזאת, גבעה B שימשה במשך שנים רבות מיתקן אימונים צה"לי ומטווח ירי. שוחות רדודות ויסודות של קירות אבן, מקוטעים אך מקבילים, נחשפו רק כמה עשרות סנטימטרים מתחת לפני השטח. הם כיסו ישירות את קטע הקיר של שכבה 3, בעוד שיסודות של קיר אחר שנראה כי חתך את הקיר משכבה 3 כיסו את הקיר המעוגל של שכבה 4. לשכבה זו יוחס ריצוף אבן שחתם חלק מהקיר העגול של שכבה 2. ממצא החרסים ממילויים בתוך הבורות ומחוצה להם מרמז על תאריך בב"ק 1א'.

 

גבעה C
עקב אילוצי הזמן, נערכה רק בדיקה חפוזה בגבעה C, כדי לגלות ספלולים ומיתקנים חצובים בסלע. זוהו ותועדו 35 שרידים, חצובים בסלע ופזורים על פני המדרון המערבי של הגבעה.