בריבוע שנפתח בין שני חתכי הבדיקה (איור 1) נתגלו כמה מפלסי חיים המתוארכים כולם לתקופה העבאסית. המפלס העליון הוא רצפת טיח דקה מאד (לוקוס 10) שקטעים ממנה השתמרו על פני כל הריבוע. הרצפה נפגעה מיסודות המבנה המודרני שהוצב במגרש בעבר, ולא ניתן היה לתארך בוודאות את משך השימוש בה. מרבית הממצאים בין הרצפה ליסודות המודרניים היו מן התקופה העבאסית (איור 2: 5-1 [קערות]). מתחת לרצפה זו התגלתה רצפת טיח דקה נוספת שהשתמרה ברציפות בכל חלקו הצפוני של הריבוע (לוקוס 11). על גבי הרצפה נתגלו רק שברי כלי חרס מעטים, אך דומה כי יש לתארכה לתקופה העבאסית.

 

מתחת ללוקוס 11 נתגלו כמה מפלסי קרקע מהודקים (לוקוס 12) שבהם נמצאו כלי חרס מן התקופה העבאסית (איור 2: 8-6 [קדרות בישול], 11 [סיר לילה], 12, 13 [קנקנים]). המפלסים הונחו במקום כדי לעגן צינור חרס שהונח על גבי רצפה העשויה שכבה עבה של עפר מהודק (כ-5 ס"מ עובי). על החלק הצפוני של הרצפה נותרו שרידים דלים של טיח (לוקוס 13). הצינור, שחצה את חלקו הדרומי של הריבוע בכיוון מזרח–מערב, נבנה מחוליות חרס רבות (0.1 מ' קוטר חוליה, 0.25 מ' אורך ממוצע; איור 2: 29), שטויחו בחומר מליטה אפור. ניכר כי למרות המאמץ שהושקע בייצוב הצינור במקומו הוא שקע בחלקו. דומה כי יש לקשור את הצינור עם בריכת הקשתות, המרוחקת כ-20 מ' ממערב לריבוע החפירה. על פי תוואי הצינור נראה כי התחבר אליה בין הקשתות השנייה והשלישית מצפון. גובהו הממוצע של הצינור הוא 69.87 וגובה התקרה באזור החיבור בין שתי הקשתות של הבריכה הוא 68.89. לפיכך נראה כי הצינור הזין מים אל תוך הבריכה ולא ניקז אותה. עם זאת, הצינור צר למדיי ולכן סביר להניח כי אינו היחיד שהזין את הבריכה.

 

החפירה נמשכה רק בחלקו הדרומי של הריבוע, מדרום לצינור. כ-0.15 מ' מתחת למפלס הצינור התגלתה הרצפה (לוקוס 13) שחורה מאפר שפוזר עליה. אל מפלס הרצפה נפתח מיתקן חפור (15 ס"מ עומק), אשר הכיל מילוי של אפר ופחם, שבתוכו נמצא קנקן שבור. סביב המיתקן, על גבי מפלס הרצפה, התגלו שברי כלי חרס רבים מן התקופה העבאסית (איור 2: 17-14 [קנקנים], 21-18 [פכים], 22, 23 [פכיות], 24 [צפחת], 25 [בקבוקון]). אלה כללו כלים מעוותים וכלים שלא נצרפו היטב, המעידים שבסביבת המיתקן פעל בית יוצר.

 

למפלס החיים התחתון שייכת רצפת עפר מהודק (לוקוס 14), שעליה התגלו מעט שברי כלי חרס מן התקופה העבאסית (איור 2: 26 [פכית], 27 [נר]). מפלס זה נח על דיונת החול הטבעי שעליו הוקמה העיר רמלה. שכבת החול (לוקוס 15) נחפרה לעומק של כ-0.1 מ', ונמצאו בה שברי כלי חרס מן התקופה העבאסית (איור 2: 28 [נר], 30 [טריז לכבשן קדרים]) המעידים כי לא היתה באזור פעילות לפני תקופה זו.