שטח  A4 (איור 1)
בחלק הדרומי הוסרו השרידים הקדומים ביותר מתקופת הברזל (המאה הי' לפסה"נ) שנחשפו בעונת 2004. התברר ששרידים אלה העמיקו לחדור וגרמו להרס השרידים הקדומים, נוסף על ההרס שנגרם ממבני תקופת הברונזה המאוחרת ושהובחן כבר בעונות הקודמות. נחשפו קטעי קירות בנויים אבנים גדולות מאוד, השייכים ככל הנראה למבנה הציבורי מתקופת הברונזה התיכונה, שבחפירתו הוחל כבר בעונת 2002. ביסוד אחד הקירות שולבו שני לוחות בזלת דמויי אורתוסטטים בשימוש משני. בשל העומק הרב לא ניתן היה לברר אם אלו אמנם אורתוסטטים הדומים לאלו המוכרים והנפוצים בחצור במבני תקופת הברונזה המאוחרת הן בעיר העליונה הן בעיר התחתונה. שאלה זו תתבהר בעונה הבאה, ואם אמנם יתברר שאלה אורתוסטטים, הם יהיו הקדומים מסוגם שנתגלו בארץ ומן הקדומים שנתגלו בלבנט כולו.

 

באגף הצפוני של החלק הדרומי נחשפה רצפת טיח שעליה שברי כלי חרס ובהם קנקן כמעט שלם מתקופת הברונזה הקדומה 4 (ברונזה תיכונה 1). ממצא זה מתווסף לעדויות המצטברות בעונות האחרונות בשטחי החפירה ולפיהן היה המדרון המזרחי של העיר העליונה מיושב בפרק זמן זה בצפיפות יחסית.
מתחת לשרידים אלו נחשף חדרון (מיתקן?) מתקופת הברונזה הקדומה 3, שקירותיו וכן גומחה מרובעת בקיר המערבי היו מטויחים. על הרצפה נתגלה כלי שלם ממשפחת כלי בית ירח.

 

בחלק הצפוני של השטח נחפרו והוסרו שרידים מתקופת הברזל, בעיקר בקטע של יסודות 'בית העמודים' משכבה VIII של חפירות ידין. כזכור הועבר הבניין בשלמותו לצורך שימור עוד במהלך החפירות בשנות ה-90 והוקם מחדש בקרבת מקום.
מתחת לשרידים אלו נחשפו קירות האבן המסיביים ששימשו מסד למבנה-על מלבנים אשר לא נשתמר. הקירות הם חלק מן הבניין הציבורי (הארמון?) מתקופת הברונזה התיכונה 2 שנחשף בחלק הדרומי של שטח A4. מצפון קשורים הקירות ל'מקדש הדרומי', שבחשיפתו החלה משלחת ידין בעונת 1958, ואשר משלחתנו חשפה במלואו בשנות ה-90. כל הקירות קשורים זה בזה ובנויים באופן דומה ומאותה אבן ואין ספק שהם קשורים לתכנון כולל של מרכז האקרופוליס בשלב מאוחר יחסית של תקופת הברונזה התיכונה 2. קירות האבן נמשכים אל מתחת לחצר הארמון מתקופת הברונזה המאוחרת, כך שלא ניתן יהיה לעמוד על תוכניתו המלאה של המבנה (איור 2).
נראה כי בעת בניית הארמון מתקופת הברונזה המאוחרת, המבנה מתקופת הברונזה התיכונה עמד עדיין גלוי. בשלב זה הוחלט ככל הנראה להשתמש בקירות הבניין הקדום כמסד לחצר הארמון המאוחר: הרצפות, אחת מהן רצפת חלוקים מטויחת היטב, נוקו מכל ממצא, מבנה העל מלבנים פורק, והחומר שימש מילוי שפוזר בין הקירות והודק. על גבי מסד זה הונח ריצוף החצר הנרחבת המשתרעת ממזרח לארמון המאוחר. תהליך דומה הובחן גם ב'מקדש הדרומי' שהיה חלק בלתי נפרד מהמכלול האדריכלי מתקופת הברונזה התיכונה 2: בתקופת הברונזה המאוחרת נוקתה רצפתו, מבנה העל מלבנים פורק, חלל המקדש מולא כולו בחומר שהובא למקום, ומעליו הונחה רצפה.
בעת חשיפת הקיר הצפוני של המבנה הקדום נתגלה על ראשו מכלול קטן שחדר אל ראש הקיר הקדום ובו קרמיקה מתקופת הברזל 1. במכלול 'בור התנחלות' טיפוסי שרבים כמוהו נתגלו סמוך, בעיקר בחצר הארמון המאוחר, מצבה עשויה אבן בזלת גדולה למדיי ולידה מעגל של מצבות בזלת קטנות.

 שטח  A5
החלק הדרומי
הוא הרחבה דרומה של האזור שנחפר בעונת 2004. בעונה זו נחשף אולם גדול הבנוי קירות לבנים על תשתית אבן ששרדו לגובה של יותר מארבעה מטרים (איור 3). הקיר הצפוני של האולם נחשף למלוא אורכו (יותר מ-10 מ') ולא נתגלה בו פתח. הקירות המזרחי והמערבי נחשפו בחלקם בלבד והרחבת השטח דרומה נועדה לחשוף את מלוא אורך קירות האולם מארבעת צדדיו כדי לברר אם היה פתח כניסה לאולם. אותר תוואי הקיר הסוגר את האולם מדרום; הוא פגוע למדיי והחפירה לא העמיקה עד תחתיתו לפיכך לא ניתן עדיין לקבוע אם יש בו פתח. עניין זה יתבהר במהלך העונה הבאה. אם לא יימצא פתח כזה תתבקש המסקנה כי זהו אולם תת-קרקעי.
 

החלק הצפוני. הקיר הצפוני של האולם הדרומי הוא קירו הדרומי של אולם נוסף שממדיו, גובה השתמרותו ואופיו זהים לאלו של האולם הדרומי. בעונת 2004 נחפר רק חלק קטן של האולם הצפוני ובעונה זו הוכפל השטח הנחפר.  רצפת שני האולמות, הצפוני והדרומי, עשויה שכבה עבה של טין – טיח בצבע צהבהב, המונחת על שכבה דקה של מילוי ובו חרסים רבים מתקופת הברונזה הקדומה ומעט חרסים מתקופת הברונזה התיכונה. שכבת המילוי מונחת ישירות על פני הסלע הטבעי.

 

השטח שממדיו חורגים מן הרגיל, מעלה שלוש שאלות:
1) מה מהות השרידים שנחשפו? עוד בשנת 1958 גילתה משלחת ידין במרחק של 10 מ' מדרום לשטח שנחפר בעונה זו, קטע של חומה (כ-7 מ' עובי), הבנויה לבנים על מסד אבן, אשר נשתמרה לגובה של יותר מארבעה מטרים. ידין הסיק שזהו קטע של חומת העיר העליונה מתקופת הברונזה התיכונה. לדעתו נפגעה החומה קשות, מחפיר של בוני חומת הסוגרים של תקופת הברזל 2א, כ-10 מ' מערבה

(Yadin, Y. et al. Hazor III-IV (Text) [A. Ben-Tor (ed.)], Jerusalem 1989, p. 53). השרידים מעונה זו דומים באופי בנייתם לחומה שחשפה משלחת ידין: כמוה בנויים אף הם לבנים חומות, או שפוכת חומר לבנים חומות, המצופה בפניה הפנימיים והחיצוניים בלבנים בהירות, ששומרות על הקירות מפני חדירת לחות. עם זאת עובי הקירות שנחשפו בעונה זו אינו כ-7 מ' אלא כ-2 מ' בלבד, ונוסף על כך אין זה קיר אחד שעשוי להיחשב חומה אלא מערכת קירות, המתחברים לשלושה אולמות לפחות: הדרומי נחפר כמעט כולו, מן הצפוני נחפר כשליש, ואולם נוסף, מזרחי, נחפר רק בחלקו. לרוע המזל לא ניתן לחבר את השטח ובו החומה העבה שחפר ידין, לשטח ובו האולמות שנחפר בעונה זו: האזור שבין שני אזורי החפירה פגוע מאוד ולא ניתן ליצור רצף בין השטחים.
האם מדובר בחומה (חפירת ידין) אשר התחברה אל מבנה בעל אופי ביצורי, אולי מצודה? הקושי בהגדרת המבנה הוא שעד כה לא הובחן פתח באף אחד מן הקירות התוחמים את האולמות. בשלב זה נראה כאילו אין פתח לאולם הדרומי, וכנראה כך גם ביתר האולמות. אם כך, אלה אולמות תת-קרקעיים, שהכניסה אליהם היתה מלמעלה. העובדה שיש לאולמות אלו רצפה עשויה היטב שוללת את האפשרות שזהו מסד (פודיום) שנועד לשאת מעליו מבנה גדול. בשלב זה לא ברור למה שימשו אולמות תת-קרקעיים אלה.

 

2) מה תאריך המכלול? על פי קירות אבן דלים וכמה מיתקנים מתקופת הברונזה המאוחרת הבנויים מעל ראשי קירות הלבנים, וכן חרסים מתקופת הברונזה התיכונה שהם המאוחרים שנמצאו במילוי שמתחת לרצפה ובתעלת היסוד של קיר הלבנים המפריד בין שני האולמות, מתוארך המכלול לתקופת הברונזה התיכונה 2. אפשרות דחוקה אחרת היא שהמכלול נבנה בראשית תקופת הברונזה המאוחרת ויצא משימוש בשלב המאוחר של התקופה.

 

3) כיצד שרדו קירות הלבנים ללא פגע עד אשר מולאו האולמות בתקופת הברזל?  כבר בעונות החפירה הקודמות (2004-2003) נתברר כי האולמות מולאו עד שפתם במילוי אחיד הכולל אלפי חרסים מתקופת הברזל 2. המילוי מונח על רצפת האולמות ונשען אל קירות הלבנים. על גביו נבנו בתי מגורים ובהם מיתקנים, כולם מתקופת הברזל. בשל שקיעתו של המילוי כלפי מרכז האולמות, נוטים כל קירות הבתים והרצפות בזוויות חדות כלפי המרכז; הדבר חייב את בוניהם לחדש ולתמוך את הקירות מדי פעם ולחדש את הרצפות (חלקן רצפות טיח). משלחת ידין נתקלה בתופעה דומה של מילוי ובו חרסים מתקופת הברזל 2ב הנשען אל קירות הלבנים מתקופת הברונזה התיכונה; המילוי נעשה כדי לאפשר בניית מבנים על גביו. ידין הציע כי זהו מילוי החפיר מן הזמן שהעיר התפשטה מזרחה בתקופת הברזל 2ב, אל מעבר לחומת הסוגרים ולחפיר שלרגליה, שהיו גבולה המזרחי של העיר בתקופת הברזל 2א. זהו הסבר דחוק המתקבל בהיעדר הסבר טוב יותר. עם זאת לא ברור כיצד שרדו קירות הלבנים למלוא גובהם המקורי במשך קרוב לאלף שנה (!!!). גם אם היו האולמות במקורם תת-קרקעיים, קשה להניח כי תקרתם שרדה מעל חללים גדולים אלה במשך פרק זמן כה ארוך. בשלב זה אין הסבר לעניין.

שטח A1: שימור
במהלך העונה בוצעו פעולות שימור רבות בעיקר בארמון מתקופת הברונזה המאוחרת (איור 4). אלו כללו בעיקר:
- התקנת כיסויים עשויים שמשונית להגנת הקירות הצפוני והמערבי של הארמון. ניתן לגלול אותם מעלה ולחשוף את הקירות בקיץ, ולגלול ולעגן מטה בחורף.
- פעילות שימור ושחזור בבמה שבמרכז החצר: השלמת האבנים השדודות במסגרת החיצונית, מילוי האבנים החסרות בתווך וכיסוי מגן עשוי ביטומן.
- שחזור המדרגות החסרות בכניסה הראשית ממזרח.
- הצבת שני גזעי עצים (כ-1 מ' קוטר, כ-1.6 מ' גובה) על גבי בסיסי העמודים שבכניסה אל הארמון.
- שחזור המדרגות ודרך הגישה המקורית אל הארמון מכיוון צפון.
- תחילת שחזור קירות הלבנים שתחמו את החצר ליד הכניסה מצפון. שחזור קיר האבן שתחם את הכניסה אל הארמון מדרום.
- חשיפה מלאה של האורתוסטטים המצפים את קירות הארמון מצפון וממערב; עד כה היו האורתוסטטים חשופים רק עד מחצית גובהם.
- הקמת קירות תמך ממערב לארמון כדי לאפשר שביל סיור סובב ארמון.
- שיפוץ חלקי של הלבנים במעבר מחדר הכס לחדר הצפוני-מערבי.
- התקנת מרזבים לניקוז מי הגשמים מגג הארמון, אשר יחליפו את המרזבים הזמניים שהותקנו בסוף העונה הקודמת.
- הקמת קירות תמך במזרח החצר מחוץ לארמון, למניעת התמוטטות החצר אל השטח החפור שממזרחה. 

 

-  כמו כן הוקם קיר תמך כדי לשמר את מכלול המצבות בשטח A4.