השלב הקדום. נחשף מבנה רבוע (כ-272 מ"ר), שרוב קירותיו נבנו משתי שורות של אבנים, מגיר ומצור, חלקן מהוקצעות, גדולות ובינוניות, ובתווך אבנים קטנות שלוכדו בעפר חום, ומקצת קירותיו נבנו מלבני בוץ. הקירות התוחמים של המבנה השתמרו לגובה חמישה עד שמונה נדבכים (W224 ,W203–W200; רוחב 0.85–1.00 מ'). בין קיר 200 לקיר 224 נחשף פתח המבנה (L767).

בחלקו הדרומי של המבנה נחשפה שורה של חמישה חדרים (6–10; איור 4), הנתחמים מצפון בשני קירות (W211 ,W204; רוחב 0.65–0.75 מ'); הם השתמרו לגובה שלושה עד חמישה נדבכים. בין קיר 204 לקיר 211 נקבע פתח (L756), המחבר בין שורת החדרים הדרומית לחצר הפנימית (1); הפתח נבנה ממזוזות אבן מהוקצעות היטב (0.30×0.37×0.40 מ'). פתחי חדרים 6–9 נקבעו בקירות הפנימיים, המפרידים בין חדר לחדר. הפתחים כולם נקבעו בציר מזרח–מערב, והם נבנו ממזוזות אבן מלבניות. בחדר 6 הובחנה הפרעה בת ימינו שפגעה בשרידים הקדומים. רצפת החדר (L732; איור 5) עשויה לס מהודק, ובו גושי גיר וטיח אפור מעל הסלע. הרצפה כוסתה במפולות אבנים, בטיח לבן ובלס חום (L723 ,L705), שמקורם בקירות החדר. סמוך לטור אבנים בחדר התגלו שברי טבון ולידם מפלס אפר (L753). בחדר התגלו שברי כלי חרס, ובהם קערות FBW (איור 6: 4, 6), ספל מטיפוס FBW (איור 6: 13), שתי שפות קנקנים (איור 6: 26, 27), בסיס שטוח של פך (איור 6: 35), נר סנדל כמעט שלם, שברי נר אגסי מעוטר בדגם צמחי (איור 6: 38, 39), שברי כלי מעוטר בעיגולים לבנים (איור 6: 41), וכן שברי כלי זכוכית המתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית והתקופה האסלאמית הקדומה (להלן). חדר 7 היה מלא באדמת לס, אבנים קטנות, חומר לבנים ואפר (L754). בפינה הצפונית-מערבית של החדר התגלה בור אפר (L758) שפגע בקיר החדר (W216); נראה שהוא שייך לשלב נטישת האתר. בחדר 7 התגלו מעט שברי כלי חרס, ובהם בסיס קערה מטיפוס LRC מעוטרת בצלב (איור 6: 5), שבר גוף מעוטר עשוי בדפוס (איור 6: 42), סירי בישול סגורים ומכסה (איור 6: 17, 21) וכן שברי כלי זכוכית (להלן), המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה. במילוי בחדר 8 התגלתה קערה מהתקופה הביזנטית מטיפוס LRC; רצפת החדר לא נחפרה. אפשר שחדרים 9 ו-10 היו מתחילה חדר אחד גדול, שהוקטן לימים בבנייה של קיר באמצעו (W205). בחדר 10 התגלו מעל הרצפה חומר לבנים ולס (L788) וכן שבר של קערה מחופה אדום (איור 6: 1). כן התגלה בחדר 10 מפלס חיים — שכבת אפר דקה מעורבת באדמת לס (L740), המונחת על סלע מפולס. חדר 9 כמעט ולא נחפר.
בחלקו המערבי של המבנה נחשפו שני חדרים (3, 5). חדר 3 (3.30×5.35 מ') נתחם בקירות פנימיים (W218 ,W215 ,W209; רוחב 0.55–0.60 מ'), שנבנו מלבני בוץ והשתמרו לגובה של ארבעה נדבכים. בקיר 209 נחשפו יסודות של אבנים קטנות. בפינה הדרומית-מזרחית של החדר נחשף מתקן (L771; מידות 0.70×0.75 מ', 0.21 מ' עומק), שנבנה מחומר לבנים ואבנים קטנות וטויח בטיח לבן ובו אפר. רצפת החדר (L775) עשויה מאדמת לס חומה ואפר, המונחים מעל סלע האם. הרצפה הייתה מכוסה בשברים של לבני בוץ, באפר ובטיח לבן (L762). סמוך לקיר 215 התגלה מוקד אפר (L799). בחדר התגלו שברי כלי חרס מהתקופה האסלאמית הקדומה, ובהם קערות (איור 6: 9, 11), חלק עליון של קנקן (איור 6: 25) וכלי זכוכית (להלן). קיר 209 מפריד בין חדר 3 לחדר 5 )מידות 3.1×3.9 מ'). פתחו של חדר 5 היה קבוע כנראה בקיר 218, אך הוא לא השתמר. במילוי (L786) מעל קיר 218 התגלו שברי בקבוק זכוכית מהתקופה האסלאמית הקדומה (להלן). החדר היה מכוסה בלס חום-כתום (L766 ,L719 ,L707), שמקורו בלבני בוץ מקירות 209 ו-218, וכן במפולות אבנים. בחלקו הדרומי של החדר נחשף משטח מוגבה עשוי מטיח לבן (L796; מידות 1.7×3.1 מ', 0.39 מ' גובה השתמרות; איור 7). אפשר שהמשטח המוגבה שימש כדרגש שינה, ואם כך הדבר החדר שימש למגורים. הרצפה בחלקו הצפוני של החדר (L797) עשויה מלס חום מהודק על גבי סלע לא מפולס. בחדר התגלו שברי כלי חרס, בהם ספלים מטיפוס FBW (איור 6: 14–16), מכסה סיר בישול (איור 6: 22) ופכים מטיפוס ח' אל-מפג'ר, חלקם מעוטרים בדפוס (איור 6: 29, 30, 34) ושברי כלי זכוכית מהתקופה האסלאמית הקדומה.
חלקים מקיר 218 ומרצפה 797 נהרסו בעת כריית קבר מאוחר (L792). בקבר התגלה שלד אדם חלקי שנבדק והושאר במקום. העצמות זוהו כמייצגות פרט ממין נקבה בגיל 20 שנים בערך. בקבר התגלו שברי צמיד זכוכית מהתקופה הממלוכית (להלן). בין קיר 215 לקיר 218 נקבע פתח, שנבנה ממזוזות אבן מהוקצעות היטב (0.25×0.35×0.57 מ') ושתי אבני סף. הפתח מחבר את חדרים 3 ו-5 לאכסדרה (12), התחומה ממזרח בארבע אומנות אבן והנפתחת אל החצר; שלוש האומנות הדרומיות נחשפו בחפירה זו. האומנה השנייה מצפון (L776; מידות 1.0×1.1 מ', 0.28 מ' גובה השתמרות) נבנתה באי-אחידות, באבנים מהוקצעות במגוון גדלים. ליד האומנה התגלו שברי קערה מטיפוס FBW (איור 6: 10) וספל שלם מטיפוס FBW מהתקופה האסלאמית הקדומה וכן גוש זכוכית. במילויים (L774 ,L761) מעל הרצפה, סמוך לאומנה השלישית מצפון (0.55×0.75 מ', 0.53 מ' גובה השתמרות) נמצאו שברי כלי חרס, בהם פכים (איור 6: 33). האומנה הרביעית, הדרומית ביותר (0.7×0.7 מ', 0.62 מ' גובה השתמרות), נבנתה צמוד לקיר 204, ואליה ניגש ממערב משטח מוגבה (L803; מידות 0.41×0.90×1.80 מ'). משטח זה נחשף מתחת למילוי של עפר חום-כתום, אפר וטיח לבן (L726), שבו היו מעורבים מעט שברי כלי חרס, ובהם בסיס פך (איור 6: 36), שברי כלי זכוכית מהתקופה האומיית (להלן) ושבר של אבן רחיים (איור 8: 1).
בפינה הצפונית-מזרחית של המבנה נחשף חדר נוסף (11; 3.0×3.6 מ'). בקירו הדרומי התגלה פתח סתום באבנים. החדר היה מלא במפולות אבנים (L721). רצפת החדר עשויה גיר כתוש ואבנים, ומעליה התגלה מפלס של אפר מעורב באדמת לס חומה
(L779 ,L724). בפינה הצפונית-מערבית של החדר נחשף מתקן תחום באבנים (L798; מידות 1.2×1.8 מ'). בחדר 11 התגלה ממצא קרמי דל, ובו קערה (איור 6: 7), פך (איור 6: 32), שבר חרס מעוטר בחריתה (איור 6: 40) ושבר של אבן שחיקה (איור 8: 2).
חצר המבנה (כ-78 מ"ר) תחומה באומנות האכסדרה ובקירות; היא נחפרה חלקית. בחלקה הדרומי של החצר, צמוד לקיר 211, נחשף משטח מוגבה (0.95×2.7 מ', 0.62 מ' גובה), התחום בקיר (W214). בצדו המזרחי של המשטח נבנתה מדרגה (0.9 מ' אורך, 0.23 מ' רוחב). לא ברור למה המשטח שימש; אולי הוא קשור לפעילות שנעשתה על גגות החדרים. אפשר שמתחילה החצר הייתה גדולה יותר והשתרעה גם בשטחו של חדר 11. ליד פתח 756 נחשפה רצפת החצר, העשויה מאדמת לס חומה מעורבת באפר המונחת על הסלע שפולס(L781 ,L773 ,L772). מעל הרצפה (L765) התגלו שברי כלי חרס, ובהם קערה (איור 6: 8), סיר בישול (איור 6: 20), קנקן (איור 6: 24) ופך (איור 6: 31), המתאורכים לתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה, ומעט שברי כלי זכוכית מראשית התקופה האסלאמית הקדומה. בחלקה המזרחי של החצר, ליד קיר 203, נחשף בור אפר (L801). הבור חתך חומר לבנים (L800), אולי של קיר שלא השתמר. הממצא מבור 801 כולל מעט שברי כלי חרס, ובהם מכסה כלי בישול (איור 6: 23) וקנקנים (איור 6: 28). בשטח החצר, סמוך לחדר 11, נחשפו מפולת אבנים ואדמת לס אפורה רכה (L782 ,L749), שמעורבים בהם שברי כלי חרס, ובהם סירי בישול (איור 6: 18, 19).
 
השלב המאוחר. נחשפו שלושה חדרים שנבנו צמוד למבנה מחוץ. צמוד לפינה הצפונית-מזרחית של המבנה נחשף חלק מחדר (13), שבנייתו דומה לזו של המבנה כולו. בחדר נחשף מפלס חיים עשוי מאדמת לס מעורבת באפר (L742), המונח על הסלע. הממצאים במפלס החיים ובמפולות מעל מפלס זה (L717) כוללים מעט שברי כלי חרס, ובהם קערה (איור 6: 3) וקדרה (איור 6: 12), המתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית ולתקופה האסלאמית הקדומה. נראה שמדרום לחדר 13 היה בנוי מרחב נוסף גדול (14). צמוד לפינה הדרומית-מזרחית של המבנה נחשף קטע מקיר נוסף (W207), התוחם אולי את מרחב 14 מדרום. על פני השטח במרחב 14 ובמפולות (L750 ,L746) התגלו מעט שברי כלי חרס, ובהם שפת קערה LRC (איור 6: 2) ושבר צפחת (איור 6: 37), המתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית ולתקופה האסלאמית הקדומה. סמוך לפינה הצפונית-מערבית של המבנה מחוץ נחשף בשנת 1997 חדר (4; כ-12 מ"ר).
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה התגלו מעט שברים של כלי זכוכית וצמידי זכוכית וכן שברי גוף קטנים לא אנידיקטיביים. שברי כלי הזכוכית מתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה — התקופה האומיית וראשית התקופה העבאסית (איור 9: 1–7). צמידי הזכוכית מתוארכים לשלהי התקופה הממלוכית ולתקופה העות'מאנית (איור 9: 8–10). הבחירה לפרסם מכלול זה נובעת מהרכב המכלול מהתקופה האסלאמית הקדומה, ובעיקר בשל שבר כלי מנופח לדפוס, השייך לקבוצת כלים מיוחדת ונדירה, המוכרת בעיקר מאוספים (איור 9: 6).
עד כה פורסמו מעט כלי זכוכית ממכלולים של התקופה האסלאמית הקדומה בנגב, זאת למרות ששרידים מתקופה זו התגלו בחפירות רבות. בחפירה בחורבת ליקית (לקיה) התגלתה קבוצה של שלושה בקבוקים המתוארכים למאה הח' לסה"נ (חדשות ארכיאולוגיות 114: 120–121). שברי כלי זכוכית אחדים מהתקופה האסלאמית הקדומה התגלו בכנסייה בחורבת כרכור עילית (Katsnelson N. 2004. Glass Objects. In: P. Figueras. Horvat Karkur ‘Illit, A Byzantine Cemetery Church in the Northern Negev: Final Report of the Excavations 1989−1995 [Beer-Sheva Archaeological Monographs 1]. Be’er Sheva. Pp. 265−291), בחפירות בניצנה (Harden D.B. 1962. Glass. In: H.D. Colt [ed]. Excavations at Nessana (Auja Hafir, Palestine) I. London. Pp. 76–91) ובחפירות בתל עירא שבצפון הנגב (Lehrer-Jacobson G. 1999. Glass Bottles of the Early Islamic Period. In: I. Beit-Arieh [ed]. Tel ‘Ira. A Stronghold in the Biblical Negev [Monograph Series of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University 15]. Pp. 442–444).
 
רוב הכלים שהתגלו בחפירה מכוסים בשכבה עבה של בליה שפגעה בדופן הכלי ואיכלה אותה. בשל הבליה קשה ברוב המקרים לקבוע מהו הצבע המקורי של הזכוכית. רוב הכלים מעוצבים בפשטות, ועל סמך החומר ואופן העיבוד נראה כי מקורם בתעשייה מקומית. התגלו שברים של ארבעה בקבוקים (איור 9: 1–4), שני שברי גוף מעוטרים (איור 9: 5, 6) ושבר של מוט ערבוב (איור 9: 7).
בקבר של אישה צעירה (L792), שחתך רצפה מהתקופה האסלאמית הקדומה, התגלו שברים של ארבעה צמידי זכוכית שונים. שניים מהצמידים שייכים לאותו הטיפוס (איור 9: 8, 9) והשניים האחרים משני טיפוסים (איור 9: 10; אחד מהם לא צויר). הצמידים מתוארכים לתקופה הממלוכית.
 
בקבוקים 1 ו-2 התגלו יחד (L738), והם שייכים לאותו אב טיפוס של בקבוק ששפתו מקופלת פנימה, צווארו גלילי קצר וגופו כדורי או פחוס. הבסיס האופייני לבקבוקים אלה לרוב קעור ונמוך או כמעט שטוח. שבר בקבוק 1 עשוי מזכוכית בגוון חום-צהבהב, והוא מכוסה בליה כסופה מאכלת שפגעה מאוד בדופן הכלי. הזכוכית מחוררת ומחורצת מהבליה. השפה מקופלת פנימה באי-אחידות והחיבור בין הצוואר לשפה אינו רגולרי. בקבוק 2 מורכב משלושה שברים עשויים מזכוכית חסרת צבע, מכוסים בליה כסופה-לבנה עבה, מאכלת, עם ציפוי חולי. קשה לראות את גוון הכלי בשל הבליה העבה. הדופן דקה מאוד. השפה כמעט שלמה, מקופלת פנימה באי-אחידות. הכתף מרובעת, ולא ברור אם זה עיוות או שהכלי היה מצולע. איכות החומר והעיבוד ברמה נמוכה יחסית.
בקבוק 3 (L786) כולל צוואר, כתף וחלק מהגוף. הוא עשוי מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק ומכוסה בליה כסופה מאכלת וכתמי בליה חומה. בבקבוק בולטים שני אלמנטים, ובהם צוואר מרוכס, עשוי ממעין חוליות, מהן השתמרו השתיים התחתונות, והחתך המרובע, ממנו השתמרו שלוש צלעות. טיב החומר ירוד. בקבוקונים שלהם חתך מרובע נפוצים מאוד בתקופה העבאסית, רבים מהם עוטרו בטכניקות שונות וישנם כאלה שגופם לא עוטר וצווארם עשוי כחוליות.
שפת בקבוק 4 (L762) עשויה מזכוכית בגוון ירקרק ובה עורקים בגוון ירוק זית, לא הומוגנית, מלאה בגופיפים שחורים ובועיות. השבר מכוסה בליה כסופה וזהובה. טיב החומר גרוע והעיבוד מרושל. השפה נוטה פנימה ומעוגלת באש. הצוואר מרוכס באי-אחידות. הדופן דקה יחסית. בקבוקים עם צוואר מרוכס, להם כמה רכסים אופקיים, מופיעים בתקופה האומיית וממשיכים להופיע גם בתקופה העבאסית. בקבוקים מטיפוס זה התגלו בתפוצה רחבה מאוד בכל רחבי הארץ לרבות הנגב (Gorin-Rosen Y. 2010. Chapter 10: The Islamic Glass Vessels. In: O. Gutfeld. Ramla The Excavations North of the White Mosque. Qedem 51:233–235, Pl.10.6:7–10). באותו סל יחד עם שבר בקבוק 4 התגלו שני שברים של כלי מזכוכית בגוון כחול ושבר זעיר של בסיס גביע יין טבעתי חלול.
שבר גוף 5 (L726) מעוטר בחוט גלי רחב, לא אחיד בעוביו, המאפיין עיטור צוואר של בקבוקים ופכים גדולים מהתקופה האומיית. זהו אחד המאפיינים הבולטים של התקופה
(Gorin-Rosen 2010. Pp. 224, Pls.10.1:14, 10.2:8, 12). לא ניתן להבחין בגוון הזכוכית בגלל שכבת הבליה הקשה המאכלת. מעל שכבת הבליה יש צמידה חולית. צוואר הכלי גלילי, ועובי הדופן אינו אחיד.
שבר גוף 6 עשוי בניפוח לדפוס של דגם מורכב (L762). הזכוכית חסרת צבע ועליה בליה שחורה כסופה. הדופן דקה במיוחד. הדגם אינו ברור, אך נראה שהשבר הזה שייך לקבוצת הכלים המשושים/מרובעים, המעוטרים בדגמים שונים ובסמלים יהודיים, נוצריים ואחרים, המכונים גם כלי ברכה (Eulogia Vessels). כלים אלה מתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית (Israeli Y. 2003. Ancient Glass in the Israel Museum: The Eliahu Dobkin Collection and Other Gifts. Jerusalem. Pp. 270–271), ועל סמך מחקרים חדשים ברור כיום שהם המשיכו להופיע בראשית התקופה האסלאמית הקדומה. גילויו של כלי מטיפוס זה בחפירת יישוב כפרי בנגב, במכלול שזמנו ראשית התקופה האסלאמית הקדומה, חשוב הן להבנת התפוצה הגיאוגרפית של הטיפוס והן לחיזוק תיארוך זמנה של הקבוצה, הנמשך גם למאה הח' לסה"נ.
שבר 7 הוא קצה מחודד של מוט ערבוב (L773). הזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק, והיא מעוטרת בחוט כחול כהה השזור בתוכה. המוט דק יחסית למוטות אחרים, חתכו עגול וקצהו מחודד. מוטות ערבוב מזכוכית מופיעים כבר בתקופה הרומית, בעיקר במכלולי קבורה, והם מתוארכים למאה הא' לסה"נ. לאחר הפסקה הם חוזרים ומופיעים בראשית התקופה האסלאמית הקדומה. מוטות ערבוב התגלו בחפירות ברמלה, בבית שאן ובטבריה (Gorin-Rosen 2010:254, Pl.10.11:7, 8).
צמידים 8 (L766) ו-9 (L792) שייכים לטיפוס של צמיד רב גוני, שחתכו דמוי D ולו זיז בולט. הצמיד עשוי מחישוק זכוכית בגוון כהה, ועליו כתמים מרווחים מזכוכית צהובה ומעל הכתמים חוט ירוק דק המקיף את הצמיד. הצמיד שטוח בחלקו הפנימי וקמור בחלק החיצוני. צמידים אלה מוכרים בתקופה הממלוכית (Spaer M. 1992. The Islamic Bracelets of Palestine: Preliminary Findings. JGS 34:44–62, Type D3[1]d, p. 52, 55, Fig. 13).
צמיד 10 התגלה יחד עם צמיד 9. זהו שבר של צמיד עשוי מזכוכית כהה, מעוטרת בחוט זכוכית שאינו אחיד בגוון צהוב.
צמיד נוסף שלא צויר התגלה יחד עם צמיד 8. הוא עשוי מזכוכית בגוון כהה, המכוסה בליה לבנה וזהובה, ללא עיטורים. חתכו דמוי D.
 
בחפירה נחשף מבנה נרחב מהתקופה האסלאמית הקדומה. גודלו של המבנה, אופן הבנייה, הכולל אכסדרה, ומיקומו בראש שלוחה, החולשת על האזור, מלמדים כנראה על חשיבות המבנה. ייתכן שהמבנה שימש כווילה כפרית או כבית חווה של אדם עשיר. אפשר להניח שראשיתו של המבנה בשלהי התקופה הביזנטית (המאה הז' לסה"נ) וסופו בראשית התקופה העבאסית (שלהי המאה הח' לסה"נ). המבנה ננטש כנראה בצורה מסודרת, ולאחר זמן מה נכרו בחורבותיו, בחצר ובחדרים 2 ו-7, בורות אפר. בתקופה הממלוכית נקברה אישה צעירה בחדר 5, הקבורה פגעה בקיר וברצפה בחדר.