בכבשנים נמצאו אפר ופסולת חרסים שכנראה הונחו שם אחרי שהם יצאו מכלל שימוש. כלי החרס הדומיננטי בכבשנים היה טיפוס קדום של קנקן יין עזתי המתוארך למאות הא'–הג' לסה"נ שכנראה יוצר בהם. בפסולת נמצאו חרסים מעורבים המתוארכים בעיקר לתקופות ההלניסטית והרומית ומעט מהתקופה הביזנטית.

 
כבשן יוצר 1. לכבשן צורה סגלגלה (2.5×3.0 מ'; איורים 3, 4). תא הבעירה השתמר למלוא גובהו (2.85 מ'). נמצאו שרידים של ארבע קשתות מלבנים (0.35 מ' מרחק בין קשת לקשת). הקשת הרביעית (W14; איור 5) השתמרה במלואה עם חלק ממבנה התשתית של רצפת חדר הכלים שנבנתה בין הקשת לבין הדופן שדופנה בלבנים. רצפת חדר הכלים גבוהה ב-2.52 מ' מרצפת תא הבעירה. בצד הצפוני-מזרחי של תא הבעירה פתח (0.35 מ' רוחב) שספו גבוה ב-0.15 מ' מרצפת תא הבעירה. הפתח פונה לפרוזדור שבו מדרגות ושימש את כבשנים 1 ו-2 להכנסת חומר בעירה לתא הבעירה ולסילוק האפר.
הכבשן נבנה לתוך שכבת חול. הקיר החיצוני מדופן בלבנים שרופות בשמש שגודלן אחיד (0.12×0.18×0.35 מ'). הלבנים שהיו חשופות לפעילות הכבשן נצרפו, אלה שבקשתות נצרפו לחלוטין, ואילו הלבנים שדיפנו את הקיר החיצוני נצרפו לעובי של 0.1 מ'. חום הכבשן המיס את החול מסביבו והפך לשכבה חומה ופריכה (כ-0.1 מ' עובי).
מעל רצפת תא הבעירה נחשפה שכבת אפר שחור (L123). מעל מפולת הקשתות ומתחתיה נמצאו חרסים. ייתכן שהם הונחו במקומם לאחר שהכבשן יצא מכלל שימוש אולם קודם לקריסת הקשתות.
 
כבשן יוצרים 2 (3 מ' קוטר; איור 6). תא הבעירה השתמר למלוא גובהו (2.24 מ') וחלקו התחתון של חדר הכלים השתמר לגובה של 0.8 מ'. מעל רצפת חדר הכלים נמצאה מפולת של קשתות הלבנים (L119; איור 7). בצד הצפוני-מערבי של תא הבעירה נמצא פתח (0.4 מ' רוחב) ונראה שהוא נתמך בקשת. הפתח פנה לפרוזדור ולמדרגות המשותפות לכבשנים 1 ו-2. שכבת האפר (L125) מעל רצפת תא הבעירה הייתה מכוסה במפולת הקשתות (L119) ומעליה הייתה שכבת אפר (1.7 מ' עובי), מעורבת בחרסים
(L113).
 
כבשן יוצרים 3. שרידי כבשן קטן, כ-2 מ' מצפון-מזרח לכבשנים 1 ו-2 (איור 8). רק רצפת תא הבעירה (1.3 מ' קוטר) שרדה ועמה חלק קטן מהקיר ההיקפי. נמצאה שכבת אפר עם חרסים (0.5 מ' עובי) מעל הרצפה. גובה הרצפה והחרסים מעליה כמעט זהים לאלה שנמצאו בכבשנים 1 ו-2, ואפשר ששלושתם היו פעילים באותה תקופה. קרבתו של כבשן יוצרים 3 לשני הראשונים עשויה להעיד ששלושתם היו חלק ממתקן אחד.
 
כבשן יוצרים 4. תא הבעירה של הכבשן נחשף כ-5 מ' מצפון-מערב לשלושת הכבשנים האחרים. נחפרו כשלושה רבעים משטח מהכבשן והוא פעל כנראה בשני שלבים. בשלב הראשון היה קוטר הכבשן (3 מ') זהה לזה של שלושת הכבשנים האחרים. בשלב השני צומצם קוטר תא הבעירה (1.75 מ') בבניית קיר (W13) בתוך הכבשן. השטח בין הקיר המקורי לקיר החדש מולא בחול. נחשפו שרידי הקשתות ואבני הבסיס שלהן (0.35 מ' רוחב). מעל הרצפה נמצאה שכבה סטרילית של אפר ומעליה שכבת אפר ולבנים שמעורבים בה חרסים. הכבשן המקורי שופץ ככל הנראה לאחר שנתגלה בתא הבעירה פגם שנבע מתכנון או בנייה לקויים. עם זאת ייתכן שהכבשן שימש תקופה ארוכה יותר מהכבשנים האחרים.
הכבשן נמוך יותר טופוגרפית משלושת האחרים. החרסים שנמצאו בכבשן זהים לאלה שנמצאו בכבשנים האחרים והונחו בו כנראה לאחר שיצא מכלל שימוש.
 
בכבשנים ובסביבתם נמצאו קנקני יין עזתיים רבים מהטיפוס הקדום (איור 9) – קנקן דמוי חבית עם צוואר קצר, ישר ומעט נוטה פנימה הנטוע בחריץ עמוק. הטיפוס הקדום של קנקן היין העזתי תוארך לתקופה הרומית (המאות הא'–הג' לסה"נ) בחפירות הנערכות במרינה אל-עלמיין (Majcherek G. 1995. Gazan Amphorae: Typology Reconsidered. In Hellenistic and Roman Pottery in the Eastern Mediterranean – Advances in Scientific Studies [Acts of the II Nieborow Pottery Workshop. Nieborow, 18–20 December 1993]. P.166, Pl. 4) ובחפירות בנגב (Erickson-Gini T. 2010. Nabataean Settlement and Self-Organized Economy [BAR Int. S. 2054]. Oxford. P. 105, Fig. 2:55–57).
נתגלו שתי ידיות אמפורה עם חותמות מקנקני יין מיובאים המתוארכים לתקופה ההלניסטית (איור 10). החותם המלבני (איור 10: 1) מתוארך על פי האפונים אריסטרטוס לחודש דליוס ובצדו האות N במהופך שאולי מרמזת על הסדנה של היצרן מידס (129–120 לפסה"נ). בחותם השני העגול (איור 10: 2) אפשר אולי לקרוא 'תחת האפונים הכהן סודמוס' והיצרן הוא כנראה אנטיגונוס השני (190–185 לפסה"נ בקירוב).
 
כבשני יוצרים כמו אלה שנחשפו בחפירה ושבהם ייצרו את טיפוס הקנקן באזור אשקלון נחפרו באחוזת המייל השלישי (חדשות ארכיאולוגיות ק: 91). מלבד הקנקנים נמצא במכלול מבחר כלי חרס מהתקופות ההלניסטית והרומית ומעט מהתקופה הביזנטית המאוחרת. בין כלי החרס נמצאו קערות פשוטות ועדינות, קדרות, אונגנטריה, פכיות, פכים, קנקנים, כלי בישול ונרות (לא צוירו). לא נמצאה בחפירה פסולת של בית יוצר שעשויה הייתה להעיד על התקופה שבה פעלו כבשני היוצרים.