בחודשים דצמבר 2010 וינואר 2011 נערכה חפירת הצלה בנחל צופים (הרשאה מס' 6076-A; נ"צ 221106-745/634647-974), בעקבות פגיעה במחצבה קדומה בעת הכשרת תוואי לשביל אופניים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מוריה, נוהלה על ידי ש' קיסילביץ (צילום) בסיוע ר' אבו חלף ונ' נחמה (מנהלה), מ' קאהן ומ' קונין (מדידות) וד' לוי (GPS).
שטח החפירה, במורד נחל צופים, הוא חלק קטן ממחצבה ששטחה אינו ידוע (איור 1) ושחלק אחר שלה נחפר בעבר (חדשות ארכיאולוגיות 123). האזור נסקר בסקר ירושלים (סקר ירושלים, האזור הצפוני-מזרחי: 62–69, אתרים 147–166).
נחפר שטח (כ-130 מ"ר; איור 2), שבחלקו הצפוני תעלה שיצר מחפרון והוא חלק ממחצבת ענק המשתרעת על פני חלק נרחב מהנחל, שגבולה המדויק אינו ידוע. כ-10 מ' מדרום לשטח החפירה ניצב קיר סלע זקוף ובו חללים חצובים שאולי שימשו לקבורה (איור 3). חלקם הצפוני של חללים אלו הוסר בפעולות חציבה מאוחרות, ככל הנראה מודרניות.
נחשפו שרידי מחצבת גיר רך (2 מ' עומק מרבי). החציבה נעשתה במדרגות חציבה היורדות ממזרח, מצפון וממערב אל עבר מרכז השטח (3–6 מדרגות) ובו משטח סלע רחב (8 מ' אורך, 5 מ' רוחב) שנוצל לחציבה עד תום (איורים 4, 5). סימני החציבה נראים היטב במערב בדופן הסלע, וכן בכמה תעלות חציבה רדודות (0.2 מ' אורך, 0.10–0.15 מ' רוחב). הסימנים מעידים על חציבה במכשיר רחב חוד ובמכות אלכסוניות קצובות באורך של כ-0.3 מ'.
בחלק מהמדרגות ועל המשטח התחתון, הובחנו חריצים ששימשו תעלות ניתוק לאבנים (איור 6) והן מאפשרות לשחזר את גודלם של חלק מהאבנים (לדוגמה: 0.7 מ' אורך, 0.45 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה). עפר ופסולת סיתות ממלאים את חלקה העמוק של המחצבה, ומעליהם מילוי עפר נוסף. במילויים נמצאו חרסים ספורים מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית.
השטח שנחפר הוא חלק קטן ממערך חציבה גדול בנחל צופים בתקופת בית שני שכלל מערות קבורה, הבולטת בהן היא מערת אום אל-עמד שמצפון-מזרח לחפירה (סקר ירושלים, האזור הצפוני-מזרחי: 67, אתר 162). החללים הפגועים מדרום לחפירה ומערת הקבורה המונומנטלית במעלה הנחל מעידים כי האזור שימש הן לחציבת אבני בנייה הן לחציבת מערות קבורה. המחצבה הניבה מאות קילוגרמים של אבני בנייה במגוון גדלים ויצאה מכלל שימוש ככל הנראה במהלך התקופה הרומית. במאה הכ' לסה"נ התחדשה החציבה באזור לפרק זמן קצר.