ערמות סיקול. סמוך לקירות הטרסות או במרכז החלקות החקלאיות, לרוב על גבי מחשופי סלע, נחשפו ריכוזי אבנים (3–7 מ' קוטר, עד 1 מ' גובה; איור 3) בינוניות וגדולות. האבנים נאספו מהחלקות הסמוכות שנועדו לחקלאות, כדי לנקות את השטח מאבנים ולהקל על עיבודו. בחלק מערמות הסיקול נחשפו קירות שתפקידם לתחום את ערמת הסיקול (איור 4).

 
גלי סיקול. ערמות סיקול מאורכות (עד עשרות מ' אורך, 1–2 מ' רוחב) נוצרו לאורך קירות טרסה ומדרגות סלע טבעיות. כמות האבנים הגדולה שיצרה את גלי הסיקול מעידה על כמות האבנים הגדולה שהיה צריך לסקל כדי ליצור במדרון שטחים ראויים לעיבוד.
 
מדרגות עיבוד חקלאיות. קירות תמך, הבנויים ברישול יחסי ויוצרים במדרון שטחים ישרים לעיבוד חקלאי. הקירות שנחשפו בחפירה, נבנו לרוב על גבי מדרגות סלע טבעיות, לגובה שניים עד חמישה נדבכים, לעתים מאבנים גדולות מאוד (עד 0.9×0.9 מ'). צמוד לקירות במעלה המדרון יש מילוי שחלקו התחתון מורכב מאבנים בינוניות עם מעט אדמה אדמדמה וחלקו העליון משכבת אדמה כהה (0.3–0.5 מ' עובי) הטובה לעיבוד חקלאי. מדרגות העיבוד שבמדרונות הצפוניים צרות יחסית (2–4 מ' רוחב) ובמדרון הדרומי רחבות יחסית (3–10 מ' רוחב).
 
סכרים. במורד הוואדי נחשפו קירות הניצבים לכיוון הזרימה. הקירות בנויים לכל רוחב הוואדי, וכיוון שלא נועדו לסכור מים אלא אדמה הם בנויים ללא חומר מליטה. הם עוצרים את אדמת הסחף וכך יוצרים שטחים מישוריים יחסית נוחים לעיבוד חקלאי. יתרונם של השטחים שנוצרו בוואדי על פני מדרגות העיבוד שבמדרונות בשטחם הגדול והרחב ולרוב גם בנגישות אליהם.
 
קירות חלוקה ותיחום. קירות שנועדו להגדיר את תחומי החלקות (איור 5), ונחשפו בעיקר בראשי הגבעות, אולם גם במדרונות – אנכית לטרסות. הקירות בנויים מאבני שדה גדולות שהונחו בקו ישר, ורק לעתים בתוואי מעוקל – כדי לעקוף משטחי סלע. בניגוד לטרסות, הם לא נועדו לתמוך מילוי ולכן הם לא זקוקים ליסוד חזק ומושתתים על גבי האדמה בפני השטח ולא על הסלע.
 
ספלולים. התגלו ספלולים עגולים חצובים במשטחי סלע (0.1–0.4 מ' קוטר; איור 6) משלושה טיפוסים. הטיפוס השכיח הוא ספלולים רדודים (0.10–0.15 מ' עומק) בעלי תחתית מעוגלת, והטיפוס הפחות שכיח הוא ספלולים עמוקים (עד 0.4 מ' עומק) בעלי תחתית מחודדת המקנה להם צורה קונית. לא ברור למה בדיוק נועדו שני טיפוסי הספלולים הללו ומתי הם נחצבו, אולם מרביתם קשורים כנראה לפעילות טחינה וכתישה או למיצוי נוזלים. הטיפוס השלישי דומה לקודמיו אך מאופיין במסגרת מרובעת או עגולה חצובה סביב שפת הספלול (איור 7). המסגרת נועדה כנראה להנחת מכסה אבן, ולכן סביר שספלולים אלה נועדו לאחסון מזון או זרעים.
 
שומרות. מבנים לשימוש עונתי שנבנו סמוך לחלקות, במקומות השולטים על שטח נרחב. במבנים לרוב חדר או שניים, מתארם עגול (איור 8) או מרובע. קירות המבנים בנויים בדלות מאבני גוויל בינוניות וגדולות לגובה שניים עד חמישה נדבכים (עד 1.3 מ' גובה). בשתיים מהשומרות נחשפו פתחים עם אבני מזוזה גדולות ומדרגה. מבנה יוצא דופן התגלה בשטח C במדרון הצפוני של הגבעה המערבית. סגנון הבנייה של המבנה דומה ליתר השומרות אך הוא גדול מהן (10×15 מ') ויש בו ארבעה או חמישה חדרים. שומרות שיצאו מכלל שימוש הפכו לערמות סיקול, וקירות השומרות תחמו את הערמות.
 
דרכים. לאורך המדרונות הצפוניים של הגבעות המזרחית והמערבית נחשפו שלוש דרכים מקומיות (1.5–2.0 מ' רוחב; איור 9), תחומות במדרגות סלע או בקירות אבן נמוכים. לעתים קירות האבן רחבים מאוד (עד 2.5 מ') ומעידים על כמות האבנים הגדולה שהיה צריך לסקל כדי ליצור את הדרך. לאורך הוואדי יש עדויות לדרך נוספת שככל הנראה נהרסה בעת פריצת דרך עפר מודרנית וחפירת קו ביוב (ר' איור 2). הדרכים נועדו כנראה לקשר בין היישובים שהיו ממזרח לשטח החפירה לעורף החקלאי שלהם שהיה בראשי הגבעות, במדרונות ובוואדי.
 
כבשני סיד. שלושה כבשנים נחשפו סמוך לדרכים, במקומות עם הרבה אבנים שאפשר להפיק מהן סיד. הכבשנים הם בורות עגולים (עד 3 מ' קוטר, עד 3.7 מ' עומק), חצובים בסלע שחלקם העליון, לרוב פחות מרבע מגובה הקירות, בנוי מאבני שדה.
 
מערה/מחסה סלע. בראשי שתי הגבעות נתגלו מערות. בגבעה המזרחית נחשפה מערה (כ-1 מ' גובה), שחלקה הצפוני של תקרתה חסר (התמוטט או פורק), ובמרכז קטע התקרה שנותר, נחשף פתח עגול (כ-1 מ' קוטר; איור 10). לפי גודל המערה והשרידים שנמצאו בתוכה היא שימשה למגורים לתקופות קצרות, למנוחה ולמסתור. בגבעה המערבית נחשפה מערה צרה ונמוכה, וסביר להניח שהיא שימשה רק למסתור ולמנוחה לתקופות קצרות.
 
גדרות. בראש הגבעה המערבית, באזור מישורי, נחשפו שני מעגלים גדולים (8–10 מ' קוטר; איור 11) תחומים בנדבך של אבני שדה גדולות (עד 1 מ' אורך), לעתים עם רווחים ביניהן. על פי רוב מעל גדרות כאלה הונחו שיחים קוצניים וענפים, והם תחמו מכלאות צאן.
 
גתות. בכל אחת מהגבעות, המזרחית והמערבית, נחשפה גת חצובה, בחלק העליון של המדרון הפונה צפונה. בכל גת משטח דריכה רבוע (כ-3.5×3.5 מ'; איור 12), המשופע במתינות צפונה לעבר בור איגום רבוע (1×1 מ', כ-1 מ' עומק). הגתות מעידות על גידול ענבים וייצור יין באזור.
 
על סמך הממצא הקרמי שנתגלה באתרים שנחפרו ניתן לתארך את הפעילות במרבית האתרים למאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ (סוף התקופה ההלניסטית–ראשית התקופה הרומית). הפעילות באתרים שבתחתית הגבעות ובוואדי, בעיקר בסכרים ובערמות הסיקול, מתוארכת גם לתקופה הביזנטית.
 
בחפירה נחשפו חלקים מהאזור החקלאי של אחד היישובים שהיה באזור מודיעין בסוף התקופה ההלניסטית ובראשית התקופה הרומית (המאות הא' לפנה"ס–הא' לסה"נ), וכן בתקופה הביזנטית. חלקות העיבוד היו על המדרונות, בוואדיות ובראשי הגבעות, והם נוצרו באמצעות בניית טרסות במדרונות ובניית סכרים לרוחב הוואדי. חלק מן החלקות במדרונות ובראשי הגבעות נתחמו בקירות חלוקה. הכשרת השטח לפעילות חקלאית דרשה מאמץ רב כיוון שרובו לא היה ראוי לעיבוד חקלאי, והיה צורך לבנות טרסות וסכרים ולנקות אותו מסלעים ואבנים. התוצאה של פעילות זו היא ערמות הסיקול וגלי הסיקול הגדולים והרבים שהתגלו.
חלק מהיבול עובד סמוך לשטחים החקלאים. הגת למשל שימשה להפקת יין מהענבים, והספלולים, לפחות בחלקם, שימשו לעיבוד, טחינה וכתישה של מגוון מיני דגנים. לא נתגלו בשטח החפירה מבנים שיכלו לשמש למגורי קבע, ולכן יש להניח שאת השטחים החקלאיים עיבדו אנשי אחד היישובים שממזרח – ח' אבו פריג' או חורבת תיתורה, שנסקרו ונתגלו בהם כפרים מהתקופות הנזכרות.