ריבוע 1 (איורים 1, 2)

נחשפו ארבעה קירות צמודים, מקבילים זה לזה, בכיוון צפון–דרום
(W39 ,W38 ,W25 ,W23), וקיר אחד בכיוון מזרח–מערב (W37). הקירות נבנו במגוון שיטות ובמפלסים שונים, אך בנייתם האיתנה מלמדת כנראה כי הם חלק ממבנה ששימש להגנה. הממצא הקרמי בריבוע כולל שברי קערות מצפון אפריקה ומקפריסין המתוארכות למאות הד'–הה' לסה"נ (איור 3: 3, 8, 9) ואמפורה המתוארכת למאות הג'–הד' לסה"נ (איור 3: 7). כן לוקטו על פני השטח שברי כלי חרס אחדים מסוף התקופה הביזנטית ותחילת התקופה האומיית.
 
ריבוע 2 (איורים 4, 5)
נחשף חלק ממבנה נרחב,שהושתת על שכבת מילוי של אדמה (0.25 מ' עובי), שהונחה על סלע מפולס. במבנה הובחנו שני שלבים, השלב הקדום מתוארך לתקופה הביזנטית (שלב 1) והשלב המאוחר מתוארך אולי לתקופה העבאסית (שלב 2).
שלב 1. לשלב זה יוחסו שרידים של שני קירות (W34 ,W29), שנבנו באבנים גדולות, מסותתות למחצה, וביניהן אבני שדה קטנות שלוכדו באדמה. הקירות ניגשים זה לזה ויוצרים חדר, שבצדו המזרחי התגלו שרידי טבון עגול (L31; קוטר 0.73 מ'); הוא נבנה ברצפה שלא השתמרה (איור 5). סמוך לקירות ובתוך הטבון התגלה ממצא קרמי, הכולל שברים של קדרה (איור 3: 11), פך (איור 3: 12), מכסה (איור 3: 15) וקנקן (איור 3: 6), המתוארכים למאות הד'–ז' לסה"נ. כן התגלה קרוב לסלע מטבע, המתוארך לסוף המאה הה' לסה"נ (L32; ר"ע 120658). נראה שהקירות בשלב זה שייכים למבנה מהתקופה הביזנטית, שנועד כנראה למגורים.
שלב 2. לשלב זה יוחס קיר (W21), שנחשף בפני השטח ונפגע כנראה בעת עבודות פיתוח במקום. הקיר נבנה על מילוי של אדמה ואבנים בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח מאבני גוויל מסותתות חלקית ואבני שדה שלוכדו באדמה. סמוך לקיר התגלה שבר נר סנדל מהתקופה העבאסית (איור 3: 19) וכן שברי גוף מתקופה זו. אפשר שהקיר שייך לשכבה מהתקופה העבאסית.
 
ריבוע 3 (איורים 6, 7)
נחשפו שרידי קירות, שיוחסו לתקופה הרומית הקדומה (שלב 1) ולתקופה הביזנטית (שלב 2). על פני השטח התגלו ממצאים מופרעים מהתקופה העבאסית (שלב 3). בשכבת פני השטח יש הפרעה עמוקה שחדרה לשכבה מהתקופה הביזנטית.
שלב 1. לשלב זה יוחסו קיר (W45) וריצוף של אבני גיר שטוחות (L27) הניגש לקיר. קיר 45 התגלה מתחת לבסיס של קיר משלב 2 (W22; ר' להלן). אבני הריצוף הושתתו על מילוי אדמה, שהונח על הסלע. חלק מהריצוף נפגע בעת הנחת צינור מים בימינו. מתחת לאבני הריצוף (L42) התגלה ממצא קרמי, הכולל שברי צלחת מטיפוס טרה-סיגילטה מזרחית (איור 3: 1) וסיר בישול (איור 3: 2), המתוארכים למאות הא'–הב' לסה"נ.
שלב 2. לשלב זה יוחסו שני קירות (W24 ,W22), שנבנו על שכבת מילוי של אדמה ואבנים (0.5 מ' עובי). הקירות נבנו מאבנים מסותתות למחצה במידות שונות וביניהן אבני שדה קטנות שלוכדו באדמה. קיר 24 ניגש אל קיר 22. אל הקירות, משני צדם, ניגש ריצוף של אבני גיר שטוחות וביניהן אבנים קטנות (L19 ,L16 ,L15). הריצוף הופרע בעבודות בימינו. מתחת לאבני הריצוף בלוקוס 19 התגלה ממצא קרמי, הכולל שברי סיר בישול מסוף התקופה הרומית (איור 3:5). מתחת לאבני הריצוף בלוקוס 43 התגלה ממצא קרמי, הכולל שבר של בסיס קערה (איור 3: 10) ומכסה של סיר בישול (איור 3: 16), המתוארכים לתקופה הביזנטית. במהלך חפירת בור בדיקה בצד המערבי של הריבוע
(L30) לוקטו שברי קערה גלילית מהתקופה הרומית (איור 3: 4) ושברים של סירי בישול מהתקופה הביזנטית (איור 3: 13, 14). עוד התגלה בבור הבדיקה מטבע מימי קוסטנטינוס הב' (351–354 לסה"נ; ר"ע 120659) שנטבע במיטבעת קונסטנטינופול. על סמך הממצא הקרמי נראה כי שלב זה מתוארך לתקופה הביזנטית.
שלב 3. על פני השטח לוקטו חרסים מהתקופה העבאסית (L12), ללא הקשר ברור. נראה כי בעבודות פיתוח שנערכו במקום הוסרה לחלוטין השכבה העליונה בשטח ונפגעו שכבות קדומות יותר (L27A). הממצא הקרמי משלב זה כולל שבר של צלחת מזוגגת (איור 3: 17) ושבר של פך מטין צלהב עשוי בתבנית (איור 3: 18). כן התגלו בלוקוס 27A שני שברים של כלי זכוכית מהתקופה העבאסית (ר' להלן).
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה התגלו 134 שברי כלי זכוכית, מהם זוהו כ-100 שברים, וכמות רבה של פסולת מתעשיית זכוכית. רוב כלי הזכוכית מתוארכים למאה הד' לסה"נ. פסולת תעשיית הזכוכית התגלתה יחד עם כלים המתוארכים לשלהי התקופה הרומית (המאה הד' לסה"נ). יש דמיון רב בין הכלים שהתגלו בחפירה זו לחומר שהתגלה בבית מלאכה לייצור זכוכית שנחשף בעבר באתר ג'למה הסמוך ותוארך למחצית השנייה של המאה הד' לסה"נ (Weinberg G.D. and Goldstein S.M. 1988. The Glass Vessels. In G.D. Weinberg ed. Excavations at Jalame: Site of a Glass Factory in Late Roman Palestine. Columbia, Miss. Pp. 38–102). החידוש בחפירה זו בחשיפת ממצאים מהתקופה האסלאמית הקדומה, המתוארכים למאות הח'–הט' לסה"נ, ומיוצגים בשני כלים שראשית הופעתם בתקופה האומיית והם ממשיכים להופיע בתקופה העבאסית. ממצאים אלה קשורים אולי לשכבה מתקופה זו שהייתה בחלק העליון של השטח ונפגעה קשות.
 
כלי הזכוכית מהמאה הד' לסה"נ (איור 8: 1–9). התגלו כמה שברים של קערות (איור 8: 1–4), הבולטות בהן הן קערות רדודות להן רכס אופקי בולט מתחת לשפה מעוגלת באש (איור 8: 1, 2). קערה 1 עשויה מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק וקערה 2 עשויה מזכוכית בגוון ירקרק בהיר. קערה 3 עשויה מזכוכית בגוון ירוק זית-צהבהב, והיא קערה עמוקה ששפתה קופלה החוצה וחוממה ליצירת שפה מעובה. קערה 4 עשויה מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק, ולה שפה נוטה החוצה, מעוגלת באש ועדינה, ונראה שזוהי קערה קטנה. שברים 5 ו-6 הם שפה ובסיס של כוס גלילית, ששפתה מעוגלת באש ומתחתיה חוט כרוך אופקי, הדופן לרוב דקה והבסיס מעובה, מעין דיסקוס עבה. שפה 5 עשויה מזכוכית בגוון ירקרק בהיר מאוד, והיא מעוטרת בחוט באותו גוון, ובסיס 6 עשוי מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק. כוס זו מכונה 'כוס עם בסיס מוצק', ונראה שהיא יוצרה בבית המלאכה בג'למה. שבר 7 שייך לבסיס מזכוכית בגוון ירקרק-כחלחל של כוס או פכית עדינה, כמוה התגלו בחפירות בג'למה. שבר 8 שייך לשפה של צנצנת ששפתה קופלה החוצה ועליה הודבקה ידית סל מעובה, עשויה מזכוכית בגוון ירקרק-צהבהב. שבר זהה התגלה בחפירת בית המלאכה לזכוכית בג'למה. שבר 9 שייך לשפה של בקבוק גדול מזכוכית בגוון ירקרק בהיר, שעוטר בחוט בודד בגוון הכלי, מתחת לשפה.
 
כלי הזכוכית מהמאות הח'–הט' לסה"נ (איור 8: 11, 12). בלוקוס27A  התגלו שני שברי כלים המייצגים שלב זה. שבר 11 שייך לקערה מזכוכית בגוון ירקרק בהיר, המעוטרת במצבט דו-צדדי שיצר דגם שקוע במקביל משני צדי הכלי. דגם זה כולל רצועה של מעוינים מתחת לשפה וביניהם זוגות של פסים אופקיים ומתחת לרצועה זו דגם אופקי של צורות סגלגלות. קערות רבות המעוטרות בטכניקה זו התגלו בחפירות בקיסריה, בבית שאן וברמלה. שבר 12 הוא ידית השייכת כנראה לספל או לקערה, ששימשו אולי כנר, עשויה מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק עם עורקים בגוון חום צהוב בתוכה. ידיות אלה מאפיינות את התקופה האסלאמית הקדומה.
 
פסולת מתעשיית זכוכית (איור 8: 10). עיקר הפסולת מקורה בניפוח כלי זכוכית. שבר 10 שייך לחלק בכלי שהיה מחובר אל צינור הניפוח ונחתך בצד אחד כדי לשחרר את הכלי מאבוב הניפוח ובצד השני שובר. שברים אלה מכונים 'moils' והם מתאפיינים בקצה אחד חתוך ישר ובקצה שני שלו חתך משולש עבה ולא אחיד. שבר זה עשוי מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק, המאפיין מאוד חומר מהתקופה הרומית המאוחרת. השבר התגלה בסל עם ממצא מעורב משלהי התקופה הרומית ומהתקופה האסלאמית הקדומה. בנוסף התגלו גושי זכוכית גולמית במגוון גדלים (איור 9: 1–5), שיועדו להתכה בכבשן, ומעט פסולת כבשנים (איור 9: 6). גושי הזכוכית הגולמית שהתגלו הם בגוונים כחלחל-ירקרק, ירוק וחום-צהבהב או גוון ירוק זית.
 
בשלושת ריבועי החפירה התגלו שרידי יישוב מהתקופות הרומית והביזנטית. החידוש בחפירה זו הוא גילוי של נוכחות כלשהי, אולי שכבת יישוב, מהתקופה האסלאמית הקדומה, לאורך הצד הצפוני של החורבה. השרידים מתקופה זו נפגעו קשה בעבודות פיתוח במקום. שרידים מתקופה זו לא התגלו בחפירות הקודמות האתר.