בגת (6.5×7.5 מ'; איור 2) שנחשפה במדרון המערבי של רכס כורכר שני שלבי בנייה:

בשלב הראשון כללה הגת משטח דריכה רבוע (L8; מידות 3.9×3.9 מ'; איור 3) וממערב לו בור איגום (L7). קירות משטח הדריכה בנויים מאבני גזית מכורכר בטכניקה של ראשים ופתינים לסרוגין עם חמרה מלכדת ביניהם, וטויחו בטיח לבן בפן הפנימי והחיצוני (איור 4). רצפת משטח הדריכה, העשויה בטיח לבן על תשתית טיט אפור, הונחה על תשתית אבני גוויל מכורכר עם חמרה. בקיר המערבי של משטח הדריכה התגלה נקב שהתחבר למרזב רחב (L9; מידות 0.4×0.6 מ', 0.4 מ' עומק), דרכו התנקז התירוש אל בור האיגום. בור האיגום רבוע (L7; מידות 1.9×1.9 מ', 2 מ' עומק; 7.2 מ"ק; איור 5), בנוי אבני גוויל גדולות מכורכר עם חמרה, ודופנותיו ורצפתו מטויחות טיח לבן על תשתית טיט אפור (איור 6). במרכז רצפת הבור גומת איסוף עגולה (0.8 מ' קוטר). על ראש דופן הבור, סמוך לפינה הצפונית-מערבית נחשף שקע עגול מטויח (כ-0.15 מ' קוטר, 0.15 מ' עומק), שנועד כנראה להנחת קנקן בעת מילויו בתירוש מבור האיגום.
 
בשלב השני נערכו בגת שינויים אחדים: הקירות התוחמים את משטח הדריכה הוגבהו בכ-0.3 מ'; רצפת המשטח הורמה והוחלפה ברצפת טיח לבנה המושתתת על טיט אפור עם שברי כלי חרס; מצפון לבור האיגום נבנה בור נוסף קטן ורדוד יותר (L6; מידות 1.15×0.90 מ', 1.2 מ' עומק; איורים 6, 7), עם גומת איסוף בפינה הדרומית-מערבית. בד בבד עם בניית הבור נסתם הנקב שחיבר בין המשטח לבור האיגום ועל ראש הדופן שהפרידה בין המשטח לבורות נבנתה תעלה מטויחת (L10), שהובילה מנקב חדש שנוצר בדופן המערבית של משטח הדריכה לבור החדש. בשל פגיעה בעת חפירת התעלה המודרנית לא ברור אם תעלה או נקב קישרו בין שני הבורות. נוסף על כך טויחו מחדש כל קירות הגת ודופנות הבורות. נראה שהבור שנבנה בשלב השני (L6) שימש בור סינון ועולה מכך שבגת ייצרו יין לבן. נראה שהגת הייתה בשימוש זמן קצר, ולאחר מכן יצאה מכלל שימוש והתכסתה בחול.
 
ממצא כלי החרס מעל רצפת משטח הדריכה ומפלס החיים סביב הגת (לוקוסים 2, 4) כלל קנקן (איור 1:8) ואמפורות (איור 2:8, 3) המתארכים את הבנייה ואת השימוש בה לסוף המאה הא' לפסה"נ–ראשית המאה הא' לסה"נ. כלי החרס המעטים שהתגלו בחול הדיונה שמילא את בור האיגום לאחר שהגת יצאה מכלל שימוש (L3) כללו סיר בישול (איור 4:8) ומתארכים את סוף השימוש בגת לסוף המאה הא'–ראשית המאה הב' לסה"נ.
 
הגת שנחשפה נבנתה סמוך לתקופת היווסדה של העיר קיסריה. קרבתה לעיר וממדיה מצביעים שהיא נועדה לייצור יין למכירה בשווקים של העיר המתפתחת. מיקומה של הגתמעיד שהפעילות החקלאית, כולל גידול גפנים וייצור יין, התרחשה גם בסביבה הקרובה של קיסריה. הגת ניטשה מסיבות לא ברורות, כנראה בתקופה הקרובה למרד הגדול וייתכן שנטישתה קשורה לאירועים שהתרחשו סביב העיר במהלך תקופה זו.