שכבה I. בחלק הצפוני של שטח החפירה נחשפו שלושה ספלולים חצובים בסלע קירטון. על הספלולים התגלו שברים שחוקים של שני קנקנים מתקופת הברונזה הקדומה 1. נראה כי ממצאים אלה שייכים לראשית היישוב באתר.

 
שכבה II. נחשף קיר (W2), שנבנה היטב בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח באבני גיר בינוניות שטוחות. על קיר 2 התגלו פרורים של לבני בוץ, המלמדים כנראה שקיר האבן היה יסוד של קיר שהיה בנוי מלבני בוץ ולא השתמר.
 
שכבה III. נחשף קיר איתן (W1; אורך חשיפה 3 מ', רוחב 1 מ', גובה השתמרות 0.7 מ'), שנבנה בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח באבני גיר בינוניות שטוחות. בחלקו הצפוני-מערבי של הקיר נחשפה בנייה באבני שדה בינוניות וקטנות. קיר 1 ניגש במאונך אל קיר נוסף
(W3), שנבנה גם הוא באבני גיר בינוניות שטוחות. בחפירת הקירות נחשפו שברי כלי חרס שחוקים מאוד, ובהם קנקנים, סירי בישול וקעריות, המתוארכים לסוף התקופה הרומית ולראשית התקופה הביזנטית. כמו כן התגלו בחפירה שברים רבים של רעפי חרס, המוכרים מכנסיות מהתקופה הביזנטית. עוד נחשף בריבוע בור מים דמוי פעמון חצוב בסלע הקירטון (L103; קוטר מרבי 2 מ', עומק כ-2 מ' ; איור 1: חתך 1-1). מעל פתחו החצוב של הבור (0.8 מ' קוטר) נבנה פיר אבנים (כ-1 מ' גובה) שקורה בארבע אבנים שטוחות (0.3×0.5×1.0 מ').
 
שכבה IV. נחשפה הצטברות אדמה (0.7 מ' עובי), שכיסתה את שרידי הקירות ובור המים. באדמה מעורבים חרסים רבים מתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה, הברזל, ההלניסטית, הרומית והביזנטית. בממצא הקרמי בולטת ידית אמפורה רודית, ועליה טביעה שחוקה מאוד ובה ניכרת האות M, האופיינית לתקופה ההלניסטית. החרסים נסחפו לכאן במשך השנים, והם מייצגים את התקופות בהן התל היה מיושב.