שכבה 9 – תקופת הברונזה הקדומה

בשטח E שבמערב החפירה נמצאו חרסים אחדים מהתקופה הכלקוליתית המעידים על נוכחות באתר אף שלא נמצאו מבנים מתקופה זו. ייתכן שהיה יישוב כלקוליתי בשטח שלא נחפר, אולי סמוך למעיין.
שרידים מתקופת הברונזה הקדומה, ובייחוד מתקופת הברונזה הקדומה 1ב, נמצאו בכל שטחי החפירה ונראה כי בתקופה זו היה שטח היישוב בשיא גודלו. סמוך לגבול הדרומי של שטח B נחשף קיר בנוי אבני בזלת גדולות, מושתת על סלע האם (W255; אורך 11.25 מ', רוחב 1.7 מ', גובה 2.6 מ'; איורים 2–4). במדרון שמצפונו לא התגלו ממצאים. מדרומו, בשטח A, הייתה הצטברות של אדמת תל ובה קרמיקה מתקופת הב"ק. מיקומו של הקיר קרוב לראש המדרון, הבנייה המסיבית שלו ושרידים מצדו האחד בלבד, מעידים כי הקיר היה חומת העיר בתקופת הב"ק. בשטחים A ו-B נמצאו שרידי יישוב רק מתקופת הב"ק. בשטחים האחרים השרידים מתקופה זו נמצאים מתחת לשכבות היישוב המאוחרות ורק חלק קטן מהם נחשף. המשך החומה התגלה בשטח C תחת מבנים מתקופת הברונזה התיכונה.
אופי הממצאים מעיד על עוצמה רבה בתקופת הב"ק 1. ממצאים מתקופת הב"ק 2 ו-3 מועטים מאוד וייתכן שבתקופות אלה היישוב היה נטוש או ששטחו הצטמצם במידה רבה.
 
שכבה 8 – תקופת הברונזה התיכונה
לאחר תקופה של פער יישובי חודש היישוב באתר בתקופת הברונזה התיכונה 2. בשטח B שבמזרח החפירה לא נמצאו שרידים מתקופה זו, ומכאן שהיישוב היה קטן יותר מהיישוב בתקופת הב"ק.
בשטח C נחשפו שרידי שני מבנים מתקופת הב"ת שנבנו מעל שרידי חומת הברונזה הקדומה וחרגו גם מצפון לה. החלק הצפוני של המבנים לא שרד. מהמבנה המזרחי נחשפו שלושה קירות, בנויים אבני גוויל מבזלת (עד 1.8 מ' גובה; איורים 5, 6). בפינה הדרומית-מזרחית של המבנה נמצאו שרידי טבון. מצפון-מערב לטבון מתקן עגול (1.97 מ' קוטר; איור 7) שבנייתו חתכה את החלק הצפוני של הטבון. רצפת המתקן עשויה אבני בזלת גדולות מוחלקות היטב, ודופנותיו (0.28 מ' עובי, כ-0.3 מ' גובה) נבנו מעל רצפת האבן מאבני גוויל קטנות. הדפנות מטויחות מגובה הרצפה, ואילו הרצפה עצמה לא הייתה מטויחת. ייתכן שהמתקן היה גת. במהלך תקופת הב"ת הונחו במבנה רצפות חדשות שכיסו את המתקן והוציאו אותו מכלל שימוש. המבנה שימש רק בתקופת הב"ת ולא נושב מחדש לאחר שנהרס.
במבנה המערבי (ר' איור 5) נמצאה רצפה, חלקה המזרחי בנוי מאבני גוויל ומשולבת בהן אבן כתישה, וחלקה המערבי עשוי עפר כבוש. רצפה זו שימשה בכל תקופות השימוש בחדר, ובניגוד לחדר המזרחי לא הונחה מעליה רצפה נוספת. המבנה מתוארך לתקופת הב"ת על פי הממצא הקרמי שהתגלה בו.
שרידי מבנים מתקופת הב"ת נמצאו גם בשטחים D ו-E. אל הקירות ניגשות רצפות ועליהן חרסים רבים, כולל כלים שלמים. בשטחים אלה השכבה מתקופת הב"ת מכוסה בשרידים מאוחרים.
בחצי המערבי של שטח D נמצאו שני קברים מתקופת הב"ת. קבר אחד נחפר מתחת לרצפות מבנה מתקופת הב"ת, לתוך מבנה מתקופת הב"ק. הקבר מלבני ומדופן בקירות אבן (איורים 8, 9). נמצאו בו עצמות וגולגולות (הושארו במקומן) ולצדן פך ממורק אדום (ר' איור 9). הקבר השני נחשף בתחתית חתך בקצה המערבי של שטח D. נחשפה גולגולת אדם (הושארה באתרה). שאר השלד לא נחפר. לידו נמצאו קערה גדולה ופכיות, בהן פכית מטיפוס תל אל-יהודייה (איור 10).
במרכז שטח החפירה נמצא חלל תת-קרקעי שחלקו העליון חפור בקרקע, מדופן באבנים ומכוסה לוחות אבן, וחלקו התחתון חצוב בשכבת סקוריה. חלל זה נמצא מתחת לקירות מהתקופה ההלניסטית. בעת החפירה התמוטט חלקו העליון ולכן הוא לא נחפר. בבדיקה התברר כי הוא יורד בתלילות לחדר חצוב, ללא ממצא. החלל התת-קרקעי הוביל לחדרים נוספים, אך בשל ההתמוטטויות לא היה אפשר להיכנס אליהם. לא נמצא כל ממצא היכול לסייע בתיארוך המכלול, אך מיקומו הסטרטיגרפי מעיד כי הוא קודם לתקופה ההלניסטית.
 
שכבה 7 – תקופת הברונזה המאוחרת
מתקופת הברונזה המאוחרת 2–3 נמצאו רק שרידים דלים. קטעי קירות נמצאו בשטח C מעל המבנים מתקופת הב"ת. הקירות שרדו לגובה נדבך או שניים ואי אפשר להבין את המכלול שהם היו חלק ממנו.
במערב השטח (שטח D) נמצא מבנה צר מכוסה בגג גמלוני הבנוי מלוחות אבן (איור 11). פתח המבנה נמצא בחזית הצפונית שלו. המבנה לא נחפר אך בצורתו הוא מזכיר קברים מיקניים מתקופת הברונזה המאוחרת.
 
שכבה 6 – תקופת הברזל
גם מתקופת הברזל נמצאו שרידים דלים. קטעי קירות ורצפות נמצאו רק בחלק המערבי של החפירה. נראה כי אלה היו השוליים המזרחיים של היישוב מתקופת הברזל, שהשתרע אולי מחוץ לשטח החפירה.
הממצא הקרמי הוא ברובו מתקופת הברזל 2. לא נמצאו שרידים מהשלבים המאוחרים של תקופת הברזל ומהתקופה הפרסית. נראה כי היישוב נעזב בשלהי תקופת הברזל 2 והאתר נותר נטוש במשך מאות שנים.
 
שכבה 5 – התקופה ההלניסטית
היישוב באתר התחדש בתקופה ההלניסטית המאוחרת, ושרידים מתקופה זו נמצאו בשטחים D ו-E. נמצאו שרידי קירות בנויים אבנים קטנות, וכן כמה קירות הבנויים בשיטה הפיניקית מאומנות גזית ניצבות וביניהן אבני גוויל (איור 12).
לשכבה ההלניסטית נגרם הרס רב לא ברור ממה. מפולת אבני הקירות הצטברה לגובה רב במרבית שטח D, ובתוכה נמצאו שברים רבים של כלי חרס המתארכים אותה לתקופה ההלניסטית.
 
שכבה 4 – התקופה הרומית הקדומה
מעל חורבות היישוב ההלניסטי הוקם בתקופה הרומית הקדומה יישוב חדש. שרידים מתקופה זו נמצאו בשטחים D ו-E. הממצא מתקופה זו דל למדי ומעיד כי היישוב היה קטן.
 
שכבה 3 – התקופה הרומית התיכונה
בתקופה הרומית התיכונה המשיך להתקיים היישוב מהשכבה הקודמת. חלק מהקירות ממשיכים את הקירות מהתקופה הרומית הקדומה, וחלקם חדשים. בשוליים הדרומיים של שטח D התגלה קיר ארוך (43 מ' אורך; איור 13) שנבנה במקביל למדרון. קיר מקביל התגלה בקצה הצפוני שלהחפירה, ובין שני הקירות המקבילים מקשרים קירות רוחב. חלק מן הקירות חודרים לתוך השכבה מתקופת הב"ת ופוגעים בה. בחפירת המשך התגלתה מצפון-מזרח לחפירה מדרגת סלע המתוארכת גם היא לתקופה הרומית (חדשות ארכיאולוגיות 121).
התקופה הרומית התיכונה הייתה תקופת שגשוג של היישוב. לאחריה נעזב האתר. מהתקופה הרומית המאוחרת לא נמצאו כמעט ממצאים.
 
שכבה 2 – התקופה הביזנטית
השכבה הראשונה מתחת לפני השטח מתוארכת לתקופה הביזנטית. שרידים מתקופה זו נמצאו רק במחצית המערבית של שטח D ובשטח E. הקיר הארוך משכבה 3 המשיך לשמש גם בתקופה זו. לחצי המזרחי של הקיר לא ניגשות רצפות מצפון, ונראה כי הוא היה קיר צפוני של מבנה שהשתרע מחוץ לשטח החפירה. לחצי המערבי של הקיר ניגשות רצפות משני צדיו.
בחלק המערבי של שטח D נמצאו רצפה מחומר גירני ובריכה (1.92×2.00 מ', 1.5 מ' עומק) שנחפרה לתוך השכבות מהתקופות הקדומות. קירותיה נבנו מאבני גוויל ומאבנים מהוקצעות. הקירות והרצפה טויחו בטיח אפור שהונח על שכבה של חרסים. בקרקעית הבריכה הוטמן קנקן גדול שחלקו העליון חסר, ונראה כי שימש בור איגום (איור 14). החרסים מתחת לטיח מתארכים את הבריכה לתקופה הביזנטית. הבריכה נמצאה מלאה באדמה ובה כמות גדולה של קרמיקה ביזנטית.
בשטח E נחפר מבנה ביזנטי שהתקיים תקופה ממושכת. בתקופה זו הונחו בו כמה רצפות זו מעל זו. אחת מהן עשויה עפר כבוש והאחרות מאבני גוויל שטוחות. מעל הרצפה העליונה נמצאה חוליית עמוד (איור 15), ייתכן ממבנה ציבורי שהיה בנוי בחלק העליון של המדרון. על הרצפה הביזנטית התחתונה נמצאה גמה שקופה המתוארכת למאות הב'–הד' לסה"נ. על הגמה חרוטה דמותו של סול-אינויקטוס, אל השמש, ידו הימנית מורמת ואילו בשמאלית הוא מחזיק במעין שוט. לצדו כוכב בעל שש קרניים (איור 16).
 
שכבה 1 – בת זמננו
התקופה הביזנטית הייתה שכבת היישוב האחרונה בקטע האתר שנחפר. אמנם בשכבה העליונה של החפירה נמצאו חרסים מועטים מהתקופות האסלאמית הקדומה והממלוכית, אך נראה כי שטח החפירה לא היה מיושב אז. ייתכן שבתקופות אלו עבר היישוב למקום הכפר חיטין שבמאה הכ' השתרע מצפון לשטח החפירה. מרבית שטח החפירה לא נכלל בתחומי הכפר. בשטח C נחשף מבנה אחד מתקופה זו. בקצה המערבי של שטח D ובקצה המזרחי של שטח E נמצאו קירות של מבנים בני זמננו שנחפרו לתוך העתיקות, כנראה בתקופת המנדט. בקצה המערבי של שטח E נחשפו שרידי מבנה בן זמננו ובו בית בד באתרו (איור 17). בחפירת המשך התגלה מבנה בן זמננו נוסף כ-80 מ' ממזרח לחפירה (חדשות ארכיאולוגיות 121).
 
בחפירה התגלה תל שלא היה מוכר עד כה ועל פי ממצאיה אפשר לשחזר את תולדות היישוב במקום. היישוב הנרחב ביותר היה בתקופת הב"ק ושרידיו התגלו בכל שטחי החפירה. בתקופת הב"ת 2 חודש היישוב, אך השתרע רק על שני השלישים המערביים של המדרגה העליונה. בתקופות הברונזה המאוחרת והברזל היה היישוב מצומצם יותר ורק שוליו נמצאו בחפירה. הוא נעזב בשלהי תקופת הברזל 2, אולי בעקבות ההגליה האשורית. במשך מאות שנים נותר האתר נטוש. רק בתקופה ההלניסטית המאוחרת, כנראה באמצע המאה הב' לפסה"נ, חודשה בו ההתיישבות, בחצי המערבי של שטח החפירה, ולפי הממצא נראה כי היישוב היה דל למדי. בתקופה הרומית התיכונה התחזק היישוב, אך בתקופה הרומית המאוחרת הוא נעזב. לאחר פער של כמאה שנה חודש היישוב ונראה כי בתקופה הביזנטית הוא היה מבוסס ופורח. לפי המקורות ההיסטוריים נקרא היישוב בתקופה הביזנטית כפר חיטייא. הוא היה מיושב ביהודים, בהם גם חכמים המוזכרים במקורות, והיה בו בית כנסת. היישוב חרב בסוף התקופה הביזנטית ונותר נטוש עד ימינו.