נחפרו שש תעלות בשטח שיועד לגינון נוף:

תעלה 1. תעלה זו נחפרה בניצב למחשופי הסלע שבמדרון הגבעה, מול חזיתן של שתי מערות קבורה חצובות, שנחפרו על ידי מ' ברושי בשנות ה-70 ומתוארכות לתקופת הברזל. התעלה נחפרה בתוך אדמה חומה כהה עבה שהכילה פסולת יישוב הכוללת חרסים וחומר מפוחם. לא הובחנו רצפות או שרידים אדריכליים. המילוי הכיל חרסים המתוארכים לתקופת הברזל המאוחרת, לתקופת הבית השני ולתקופות מאוחרות.

תעלה 2. בהמשך לתעלה 1, עם פער של קטע לא חפור. חתך התעלה נמצא זהה לזה של תעלה 1, ולא נמצאו בו חרסים המאוחרים לתקופת הבית השני.

תעלות 3 ו-4. תעלה 3 נחפרה במקביל למגדל גדול (השני מדרום למצודה), הבולט מקו החומה העות'מאנית. תעלה 4, שהמשיכה את תעלה 3, עם פער של קטע לא חפור, נחפרה לתוך אדמה חומה כהה שהכילה חרסים רבים המתוארכים לתקופות שמהברזל המאוחרת ועד לימי הביניים, ואולי אף מאוחר יותר. הסלע הטבעי לא נמצא והעבודה הופסקה בעומק של כ-5 מ'.

תעלה 5. נחפרה בשטח שבין תעלות 2  ו-3 לתוך מילוי, בחיפוש אחר עדות לשרידי יישוב. לא נתגלו ממצאים.

תעלה 6. תעלה קצרה מדרום לתעלה 2 שנחפרה לתוך מילוי דומה לזה שבתעלה 2.

תעלה 7. תעלה ארוכה שנחפרה במדרון המודרני מול שער יפו, כ-20 מ' ממערב לו. הסלע הטבעי לא נמצא וכל המילויים היו פסולת מודרנית שמקורה בעבודות עפר.

 

תוצאות בדיקות אלה מצביעות על כך שצמוד למצודה מדרום, נבנו חומות העיר במשך כמה תקופות  על שיאו של מדרון מערבי תלול שרובו לא התאים למבנים ובהיותו מחוץ לשטח הבנוי נראה כי שימש מזבלה. לא נמצאה עדות לביצורים שקונרד שיק ציין ושרטט ונראה כי יש להטיל ספק באמינות הבחנותיו באזור זה.