מכלול המגורים

המכלול מורכב מחצר מרכזית שתוכניתה מלבנית (C1; מידות 5.3×6.3 מ') הנתחמת במזרח ובצפון במערכת חדרים (A9–A1). בחלק משטח החצר הוקצע הסלע ועוצב למשטח מפולס. תעלה חצובה (4.5 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב) המכוסה באבני גוויל חוצה את החצר בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב לכיוון בור מים שמחוץ למבנה. בחצר נמצאו חוליות חרס אחדות מצינור שהתנקז אל התעלה.
במזרח החצר זוהו שני פתחים המובילים לחדרים מלבניים (A3 ,A2). בחדר A2 (מידות 1.8×3.6 מ') נחשפה רצפת עפר משולבת בסלע מפולס שעליה נמצאו שברי רעפי חרס. חדר A3  (מידות 3.2×7.7 מ'; איור 3) הוא החדר המפואר במבנה ואפשר ששימש טרקלין. כיוון החדר מזרח–מערב ופתחו פונה לחצר ולכיוון הרוח הבאה ממערב. בארבע פינות החדר הותקנו בסיסי עמודים בנויים, מהם השתמרו שלושה באתרם, וליד הקירות הובחנו ארבעה בסיסים נוספים, שניים ליד הקיר הצפוני ושניים ליד הדרומי. בסיסי העמודים ערוכים זה מול זה ואפשרו לקרות את החדר בקשתות. רצפת החדר עוטרה בפסיפס בנוי אבנים לבנות שבמרכזו שטיח מלבני מוקף במסגרת כפולה; האבנים שמחוץ למסגרת הונחו באלכסון והאבנים שבשטיח המרכזי הונחו בקווים ישרים. המסגרת הפנימית עוטרה ב-14 עיטורים, שניים בכל צלע קצרה וחמישה בכל צלע ארוכה, המדמים מגן לחימה קטן וסגלגל שהיה נפוץ בצבא הרומי או ראש גרזן (Peltae; איור 4).
בצפון חצר C1 נמצאו שני פתחים המובילים לחדרים (A6 ,A1). חדר A1 רבוע (3.2×3.2 מ') ובמרכזו אגן מטויח בטיח אפרפר ללא חרסים (1.2×1.2 מ', 0.6 מ' עומק; איור 5), שחלקו העליון עוצב כמדרגה. ברצפת האגן נחשף שקע סגלגל (0.25 מ' קוטר) שבמרכזו צינור עופרת אנכי. בדופן הדרומי של האגן עוברים שני צינורות עופרת ובדופן הצפוני עובר צינור נוסף שכנראה הוביל מים בלחץ גבוה אל הצינור האנכי, ששימש עמוד מים במזרקה. האגן נסתם במאות רעפי חרס שלמים. ממזרח לחדר A1 נמצא חדר A5; בשלב הראשון של המבנה היו שני החדרים מופרדים, ובשלב השני הוסר הקיר שהפריד ביניהם, והונחה רצפת טיח. ברצפה זו נערכו תיקונים אחדים ומתחתיה נחשפו באתרם צינורות חרס שהובילו אל האגן המטויח. מצפון לחדר A1 נמצא חדר A9, שרצפתו עשויה טיח שהשתמר היטב. בשלב הראשון של המבנה חדר A9 היה מלבני, אך בשלב השני עוצב הקיר הצפוני כאפסיס ואולי הועמד בו פסל (איור 6). בקיר המזרחי של חדר A5 נמצא פתח המוביל אל חדר (A4; מידות 3.8×5.4 מ') שרצפתו טויחה בטיח עבה. בשתי פינות החדר הובחנו אומנות בנויות אבן (0.6×0.6 מ') ששימשו חלק ממערך הקירוי ונועדו להצר את מפתח החדר. רק האומנה הצפונית שרדה ואילו מן האומנה הדרומית נותר תשליל ברצפת הטיח. על הרצפה נמצאו כלי חרס האופייניים למאות הב' והג' לסה"נ. בקיר הצפוני הותקן פתח ששימש מעבר בין מכלולי המגורים והשירותים.
בחלק המערבי זוהו שלושה חדרים נוספים (A8–A6). חדר A6 (מידות 2.8×2.9 מ') ממוקם מצפון לחצר C1 וממערב לחדר A1. ברצפתו נעשה שימוש בסלע שעוצב ובאדמה מהודקת. ממערב לו נחפר חלקית חדר A7, שבו נמצאו בין המפולות שברי כלי חרס ומטבעות המתוארכים למאות הב' והג' לסה"נ. מצפון לחדר זה נחפר חלקית חדר A8 (כ-5.5 מ' אורך משוער, 2.8 מ' רוחב) שעל רצפתו שכבת טיח עבה שכיסתה גם את בסיסי הקירות. החדר נחצה בשתי תעלות המכוסות בלוחות אבן (0.3 ו-0.5 מ' רוחב; לא בתוכנית; איור 7) שמתייחסות אל מתקן מטויח (1.3×1.5 מ') שנמצא בפינה הדרומית-מערבית. במתקן שוקעה תעלה מכוסה לוחות אבן (0.8 מ' אורך, 0.1 מ' רוחב) שבתוכה צינור עופרת. בקצה המערבי של התעלה הותקנה גומה עגולה, רדודה ומטויחת (0.45 מ' קוטר) והתגלה באתרו צינור חרס. ייתכן שהמתקן והתעלה שימשו מתקן שירותים (לטרינה) שתעלת שטיפה צמודה אליו.
 
מכלול השירותים
המכלול נתחם בקיר הקפי שנחשף במזרח ושניגש אל קיר מכלול המגורים; התפר האדריכלי ביניהם ניכר בכיוון השונה של הנחת האבנים. לאורך הקיר וצמוד לו ממזרח נתגלה צינור חרס (0.12 מ' קוטר, כ-30 מ' אורך; לא בתוכנית) שהונח בתוך תשתית של מפלס גיר מהודק; על פי רוחב שכבת התשתית שימש אזור זה מעבר או רחוב.
בחצר (B2) שבין מכלול המגורים לאזור המטבח (להלן) נחשפו בסיס עמוד עגול, חוליית עמוד ושני גושי סלע מסותתים (איור 8) ונמצאו רעפי חרס רבים; אולי היה זה סטיו מקורה בגג רעפים. בשלב מאוחר יותר נסתמו הרווחים שבין העמודים באבני שדה. על אחד הרעפים זוהתה טביעת חותם של הלגיון העשירי (איור 9), הדרומית ביותר המוכרת לנו שנחשפה בארץ.
מצפון לחצר B2 חדר מלבני (B3; מידות 2.3×2.7 מ') שקירותיו נבנו מאבני קירטון מהוקצעות והשתמרו לגובה נדבך אחד. במרכז החדר נחשף תנור חרס (0.8 מ' קוטר, כ-0.3 מ' גובה; איור 10) שדופן באבנים קטנות לתמיכה ושבצדו המערבי נמצא צינור חרס רחב
(0.12 מ' קוטר) ששימש להפחת אוויר. החדר רוצף באבני קירטון שטוחות שעליהן הונח אגן אבן עגול (0.5 מ' קוטר). התנור, שכבות אפר ושברי סירי בישול מחרס מעידים כי החדר והחצר שמדרום לו שימשו מטבח.
מצפון למטבח נחשף בחלקו אגף בריכות עם שני חדרים (D2 ,D1). חדר D1 מלבני (3.3×3.7 מ') ובין קירותיו נחשפה בריכה רבועה עם פינות מעוגלות (2.3×2.3 מ'; איור 11) שטויחה בטיח אפור והשתמרה בשלמותה. בדופן הצפונית ניכר כי תוקנה בשלב שימוש מאוחר. צינור החרס שנמשך צמוד לקיר המזרחי של המבנן מסתיים ליד בריכה D1 בסיפון ששימש כנראה למילויה. מצפון לבריכה D1 נחשף חלקית חדר D2, שקירותיו בדרום ובמזרח טויחו בטיח אפור בדומה לבריכה D1. על הרצפה נמצאו שלוש חוליות חרס עגולות ששימשו חלק מעמודוני ההיפוקאוסט בבתי מרחץ, וכלי חרס ובהם סירי בישול, קדרות ושבר נר רומי עגול האופייניים למאות הב'–הג' לסה"נ.
בחפירה התגלו 60 מטבעות, מהם זוהו 53. מרבית המטבעות (47) מתוארכים למאה הא' לפסה"נ–תחילת המאה הג' לסה"נ. מלבד מטבעות חשמונאיים והרודיאניים ומטבעות רומיים פרובינציאליים (ירושלים, אשקלון) ונבטיים, שתפוצתם רחבה בתקופה זו, התגלתה קבוצת מטבעות מרשימה ומעניינת המתוארכת בעיקר למאה הב' לסה"נ. קבוצה זו כוללת מטבעות כסף רבים יחסית שבהם דינרים רומיים (אספסיאנוס; 69–70 לסה"נ; ר"ע 122537; איור 1:12) וטטרדרכמה מצור (טריאנוס; 100 לסה"נ; ר"ע 122538; איור 2:12), ומטבעות ברונזה פרובינציאליות נדירות יחסית, מדור (טריאנוס; 111/112 לסה"נ; ר"ע 122546; איור 3:12), ממצרים ואפילו מאפמיאה הרחוקה, מפריגיה שבאסיה הקטנה (אנטונינוס פיוס; 138–161 לסה"נ; ר"ע 122549; איור 4:12).
 
על פי הממצא יש לתארך את הקמת אגף המגורים למאה הא' לסה"נ, אך חשוב להדגיש כי לא נמצאו כלי אבן האופייניים לאתרים יהודיים בני התקופה. תוכניתו הפשוטה של המבנה בשלב זה, שלא נערכו בה שינויים, מוכרת מאתרים נוספים בארץ ישראל. מצפון למבנה נסקר כפר גדול מהתקופה הרומית הקדומה ובו מערכות מסתור, שני מקוואות ובית בד, ונראה שהוא התקיים עד לימי מרד בר כוכבא ואף נטל בו חלק.
המבנה ניטש בימי מרד בר כוכבא אך לא חרב, ולאחריו שופץ ונוספו לו סממנים לתרבות מותרות ופאר בסגנון רומי כמו פסיפס, אגן מים ומזרקה, אפסיס ולטרינה לצד אגף שירות שבו מטבח מרוצף ובית מרחץ. שלב זה תוארך למאה הב' ולראשית המאה הג' לסה"נ, על סמך הממצא הכולל נרות חרס, רעף נושא חותם של הלגיון העשירי ומטבעות. הממצא רומז שהמבנה שימש בית אחוזה או וילה לאציל רומי ממשוחררי הלגיון העשירי, ומבטא את תהליך הרומניזציה שחל במרחב הכפרי שמסביב לבית גוברין בתקופה הרומית התיכונה.