בחודשים אפריל–מאי 2003 נערכה חפירת בדיקה סמוך לאצטדיון של בית שאן (הרשאה מס' 3896-A; נ"צ 24794-8/71181-7) בעקבות איתור שרידים ארכיאולוגיים על ידי פקח רשות העתיקות מ' זועבי, במהלך כריית תעלה להנחת קו חשמל. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת החשמל, נוהלה על ידי ד' שיאון (צילום שטח, נומיסמטיקה) בסיועם, של י' יעקובי (מנהלה), ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות), ל' קופרשמידט (ניקוי מטבעות), ה' סמיטליין (צילום ממצא) וח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס). תודה לבני ארובס על עזרתו בנושא חומת העיר.
נפתחו שני שטחים (B ,A; איור 1) כ-500 מ' מדרום-מזרח למרכז העיר הרומית-ביזנטית וממערב לחומת העיר הביזנטית, ששריד ממנה בולט על פני השטח כמה עשרות מטרים מצפון-מזרח לשטח החפירה. בחלק זה של העיר, ברדיוס של כ-200 מ' סביב מקום החפירה, לא נערכו עד כה חפירות כלשהן.
שטח A (נ"צ 248060-80/711840-60). בעת כריית התעלה נתגלה קיר רחב בנוי אבני טרוורטין קטנות. בשל תנאי השטח, אופי התשתיות במקום וסמיכותן לכביש, אי אפשר היה לפתוח במקום ריבוע חפירה. בריבוע שנחפר כ-3 מ' דרומה, בהמשך לתוואי המשוער של הקיר, נמצאו רק שפכי עפר ובהם אבני בזלת מעטות – ככל הנראה לא אבני בנייה – ופסולת מודרנית, וכן כמות מזערית של חרסים ממגוון תקופות. דומה לפיכך שהקיר הסתיים במקום הפגיעה; ייתכן ששימש תשתית לחומה המזרחית של העיר.
שטחB (נ"צ 247945-55/711813-8; איור 2) נפתח כ-150 מ' ממערב לשטח A, שם נמשכת התעלה של חברת החשמל. נחשפו שני קירות מקבילים (W16 ,W12) שמהלכם מזרח–מערב. קיר 12 (איור 3) נחתך על ידי התעלה של חברת החשמל ועל ידי תעלה קדומה יותר. בקיר אותרו שני שלבי בנייה. מן השלב הקדום (0.7 מ' רוחב) נחשף רק נדבך אחד; גובהו המלא של הקיר בשלב זה לא הוברר, אבל דומה שראש יסודותיו נמצא במפלס אחד עם ראש יסודותיו של קיר 16 (להלן). הקיר בנוי שתי שורות של אבנים: אבני בזלת מסותתות בפן הדרומי (החיצוני) ואבני גוויל בפן הצפוני (הפנימי), עם מילוי של אבני שדה קטנות בתווך. בשלב השני, כנראה לאחר שנדבכיו העליונים של הקיר נהרסו או פורקו, פולס ראשו ומעל הפן הדרומי שלו הונח נדבך של אבני בזלת מסותתות שהועמדו על צדן הצר, ובהן אבן מזוזה גדולה בשימוש משני. שיטת בנייה זו אופיינית לתעלות מים, אך לא נמצאה כל עדות נוספת לכך.
מקיר 16 (איור 4), הנמשך במרחק של 1.7–2.0 מ' בלבד מדרום לקיר 12, נחשף רק קטע מן הפן הצפוני (החיצוני). פן זה בנוי אבני בזלת מסותתות בקפידה, ובמישקים שבין האבנים אפשר להבחין בשרידיו של חומר מליטה. בקיר נקבע פתח רחב (2.15 מ' רוחב), ובו סף המורכב מארבע אבני בזלת, שבהן נקדחו פותות לציר ולבריחים. המזוזות, הבנויות גזית, שרדו לגובה שלושה נדבכים (1 מ' גובה) בצד המזרחי, ולגובה שני נדבכים בצד המערבי. הפתח מוליך אל תוך מבנה, שממנו נחשף שטח מצומצם בלבד ובו רצפה עשויה עפר מהודק. שברי טיח רבים שנמצאו ליד הקיר ובתוך הפתח מעידים שהקיר היה מטויח. סמוך לפתח הובחנו סימני שרפה ועמם נמצא שבר של לוח עגול עשוי אבן ביטומנית (כ-0.8 מ' קוטר; איור 5), מוחלק בצדו העליון ומעובד בגסות בצדו התחתון.
המרחב שבין שני הקירות (L14 ,L13) היה ככל הנראה רחוב צר או סמטה; ברצפת המרחב, העשויה עפר מהודק מעורב בשברי חרסים, נמצאו שמונה מטבעות (להלן, מס' 7–14). בבדיקה שנערכה מתחת למפלס הסמטה מול סף הפתח (L17) נחשף רובד של נתזי סיתות מבזלת ששימש מסד לסף הפתח, אך לא הוברר על מה הושתת רובד זה.
ממצא. בשכבת פני השטח (L11) נאספו שברי כלי חרס מן התקופה העות'מאנית ושישה מטבעות ממגוון תקופות (להלן, מס' 1–6). לצד הקירות וביניהם נאסף מכלול קרמי מעורב, שעיקרו מן התקופה הביזנטית ומקצתו מן התקופות הרומית והאסלאמית הקדומה. המכלול כלל סיר בישול (איור 1:6) וקנקן (איור 2:6) מן המאות הב'–הג' לסה"נ; קערות (איור 3:6–5), סיר בישול (איור 6:6), אמפורה (איור 7:6) ונר (איור 8:6) מן המאות הה'–הז' לסה"נ; וכן קדרת בישול (איור 9:6) וקנקן (איור 10:6) מן המאות הז'–הח' לסה"נ. כן נמצאו מכסה (איור 11:6) שאי אפשר לתארך בוודאות, שברים רבים של רעפים ושברי זכוכית לא אינדיקטיביים.
בחפירה נמצאו 14 מטבעות (טבלה 1). מטבעות 1–6 – ובהם מטבע איובי ומטבע ממלוכי – שנתגלו בשכבת פני השטח אשר הופרעה מאוד, אינם יכולים להעיד על זמן הקמתם של הקירות. עם זאת, הטווח הכרונולוגי של רוב המטבעות מפני השטח תואם את זה של המטבעות מן המרחב שבין שני הקירות וכן את זמנם של כלי החרס.
טבלה 1: המטבעות
מס' |
לוקוס |
סל |
ר"ע |
תקופה |
שליט |
תאריך המטבע |
מטבעה |
איור |
1 |
11 |
108 |
|
רומית מאורת(?) |
לא ניתן לזהוי |
המאה הד' לסה"נ |
|
|
2 |
11 |
109 |
|
לא ניתן לזהוי |
|
|
3 |
11 |
107 |
106499 |
ביזנטית |
אנסטאסיוס הא' |
498–506/7 לסה"נ |
קונסטנטינופול |
|
4 |
11 |
111 |
106502 |
קונסטנס הב' |
641–645 לסה"נ |
קונסטנטינופול |
|
5 |
11 |
104 |
106504 |
איובית |
צלאח אל-דין (1174–1189 לסה"נ) |
|
דמשק |
7 |
6 |
11 |
106 |
106505 |
ממלוכית |
אל-נאצר נאצר אל-דין מחמד (שלטונו השלישי, 1310–1341 לסה"נ) |
|
|
|
7 |
13 |
127 |
106496 |
רומית מאוחרת |
מקסימיאנוס |
305–306(?) לסה"נ |
אלכסנדריה(?) |
|
8 |
13 |
123 |
106497 |
|
שלהי המאה הד' לסה"נ |
|
|
9 |
13 |
119 |
106500 |
ביזנטית |
יוסטינוס הב' |
568/9 לסה"נ |
ניקומדיה |
8 |
10 |
13 |
124 |
106501 |
|
שלהי המאה הו' לסה"נ |
|
|
11 |
13 |
120 |
106503 |
אסלאמית קדומה |
עבאסי |
המאה הח' לסה"נ |
|
|
12 |
14 |
116 |
106498 |
רומית מאוחרת |
|
שלהי המאה הד' או המאה הה' לסה"נ |
|
|
13 |
14 |
117 |
|
לא ניתן לזהוי |
|
|
|
14 |
14 |
118 |
|
|
לא ניתן לזהוי |
|
|
|
מטבע מס' 3 נטבע בשנים הראשונות לאחר הרפורמה המוניטרית שהנהיג אנסטאסיוס הא' בשנת 498 לסה"נ, שבה בוטל השימוש במטבעות ברונזה זעירים והונהג השימוש במטבעות גדולים שעריכיהם גבוהים יחסית.
איכות הבנייה של קיר 16, רמת ההשתמרות שלו והרוחב החריג של הפתח שנקבע בו מעידים כי השתייך למבנה מונומנטלי. לאור הממצא הקרמי והכמות הרבה של רעפים יש להסיק כי המבנה קורה בגג רעפים והוקם בתקופה הביזנטית. יש להניח שהיה זה מבנה ציבור, ככל הנראה כנסייה, על סמך ציר הקירות והלוח העגול מאבן ביטומנית, שכמותו שימשו לשולחנות בכנסיות בתקופה זו. סמיכותו של קיר 12 למבנה הציבור מרמזת על המרקם העירוני הצפוף שבו התקיים המבנה. קרבתו של המבנה לחומת העיר, עשוי להעיד – אם אכן הייתה זו כנסייה – כי תוואי החומה תוכנן כך שיכלול את הבניין בתחום העיר.