בחודש ינואר 2009 נערכה חפירת בדיקה ברחוב 3762, במגרש חנייה השוכן מאחורי בניין 'מועדון התיאטרון' (לשעבר קולנוע 'צליל'; הרשאה מס' 5590-A; נ"צ 17739-41/66258-61), לאחר גילוי עתיקות בבדיקות מקדימות לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון גב' ד' נגר, נוהלה על ידי ל' ראוכברגר, בסיוע א' בכר (מנהלה), א' האג'יאן וב' אנטין (מדידות ושרטוט), ח' בן ארי (GPS), א' פרץ (צילום שטח), א' אקרמן(גיאו-ארכיאולוגיה), ג' מרכוס (בדיקות מקדימות), פ' גנדלמן (ייעוץ קרמי), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), א' קמייסקי (ניקוי טביעות חותם), ד"צ אריאל (טביעות חותם), ר' קול (נומיסמטיקה), מ' פיילשטוקר (הנחייה), ל' גרשוני, א' הדד (מרחב מרכז), מ' עג'מי, ד' ברקן, ד' גולן, א' יקואל (מחוז תל אביב) ופועלים מכפר עארה.
אתר החפירה נמצא כ-0.6 קילומטר מצפון-מזרח לתל יפו, בצלע המזרחית של מתחם משולש הגובל במזרח בשדרות ירושלים, בדרום ברחוב מרזוק ועזר ובצפון ברחוב רזיאל (איור 1). מתחם זה היה חלק מהבוסתנים שממזרח לעיר ונראה היטב בתצלומי אוויר ובמפות ממלחמת העולם הראשונה (ב"ז קדר, תשנ"ב. מבט ועוד מבט על ארץ ישראל. תצלומי אוויר מימי מלחמת העולם הראשונה מול תצלומים בני זמננו. יד יצחק בן צבי ומשרד הבטחון; עמ' 96, 99). בחפירות שנערכו ברחובות הגובלים במתחם (חדשות ארכיאולוגיות 111: 49–50, 113: 182, חדשות ארכיאולוגיות 121; הרשאות מס' 5322-A ו-5565-A) נחשפו שרידים למן תקופת הברזל ועד ימי המנדט הבריטי. בחפירות שנערכו בשטח המתחם נחשפו שרידים למן תקופת הברזל ועד ימי המנדט הבריטי (הרשאות מס' 5627-A-5715 ,A ו-5719-A).
נפתחו שלושה ריבועים (C–A; איור 2) ונחשפו בור סיד ומקבצי אבנים באדמה שהכילה שברי כלי חרס המתוארכים לתקופות הברזל עד העות'מאנית, ידיות חתומות של אמפורות רודיות ומטבעות.
בור סיד. בריבוע B נחשף בור סיד מלבני שכיוונו מזרח–מערב (L101; אורך חשיפה 3.5 מ', רוחב 2 מ', עומק השתמרות 1.1 מ'). חלקו העליון של הבור (עד 0.62 מ' עומק) נחפר בכלי מכני וחלקו התחתון נחפר ידנית. דופנות הבור צופו בשכבת סיד דקה ורצפתו נעשתה משכבת סיד עבה. הבור נסתם באדמה חומה כהה שבתוכה נמצאו גושי סיד ופסולת בנייה בת ימינו.
נראה שבור הסיד שימש בבניית אחד המבנים הסמוכים שהוקמו בימי המנדט הבריטי (ר' חדשות ארכיאולוגיות 111: 136, איור 208).
מקבצי אבנים. בתוך שכבת הקרקע העליונה, שהיא חולית-חרסיתית אפורה כהה ומכילה שברים רבים של כלי חרס, נחשפו ארבעה מקבצים (L118–L116 ,L106) של אבני גוויל מכורכר במגוון גדלים, חלקן מהוקצעות מעט (מ-0.06×0.13×0.14 מ' עד 0.10×0.20×0.35 מ'). ארבעה מטרים מדרום לריבוע A נחשף בכלי מכני המשכו לדרום של מקבץ האבנים 118 (L123; לא צויר) שבו אבני גוויל מכורכר שעל חלקן דבוק טיח אפור וגושי טיח שפן אחד שלהם הוחלק. מקבצי האבנים 106 ו-116 מונחים על שכבת חול (L113; כ-0.45 מ' עומק) שבחלקה העליון התגלו מעט שברי כלי חרס, ובהם קערה מזווה מחופה אדום מייצור מקומי המחקה קערות אשוריות ומתוארכת לתקופת הברזל 2ג (המאה הז' לפסה"נ; איור 1:3).
ממצא כלי החרס משכבת הקרקע העליונה כלל בסיס מורטריום מן התקופה הפרסית (המאות הו'–הד' לפסה"נ; איור 2:3), קערה אטית מטיפוס מאוחר וקערה מחופה (המאות הד'–הג' לפסה"נ; איור 3:3, 4), אמפורה רודית מן התקופה ההלניסטית (כנראה מן המאה הג' לפסה"נ; איור 5:3), ואמפורה נוספת שגם זמנה כנראה מתקופה זו (איור 6:3), קנקן שק (סוף המאה הא'–ראשית המאה הב' לסה"נ; איור 7:3), כלי קטן לאחסון משחה רפואית (המאה הג' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ; איור 8:3; ר' Hershkovitz M., 1986. Miniature Ointment Vases from the Second Temple Period. IEJ 36:45–51; Type A), קדרה מסוג Cypriot Sigillata (ראשית המאה הב' לסה"נ; איור 9:3), קדרה (איור 10:3), אמפורה (איור 11:3) וקנקן עזה (איור 12:3) מן התקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ), קנקן עזה מן התקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ; איור 13:3) וקנקן ממשפחת 'כלי עזה' מן התקופה העות'מאנית (איור 14:3).
בריבוע A התגלו שלוש ידיות של אמפורות הלניסטיות (L122 ,L120) שנוצרו ברודוס ונטבעו בטביעות חותם (Finkielsztejn G. 2001. Chronologie détailée et revisée des éponyms amphoriques rhodiens de 270 à 108 av. J.-C. environ. Premier bilan [BAR Int. S. 990]. Oxford. Pp. 213–216). אחת נושאת את שמו של האפונימוס גורגון (’EpˆGÒr/gènος/Dal…ou) שתאריכו 153/154 לפסה"נ לערך. שנייה נושאת את שמו של הפבריקנט מנון (Mšnwnoj/Θεσμοφορί[ου]) שפעל בעשור לפני האחרון של המאה הג' לפסה"נ. הטביעה השלישית – של פבריקנט – לא ניתנת לקריאה מלאה, אך אפשר לתארך אותה למאה הב' לפסה"נ.
ממצא מיוחד הוא שבר חרס מטין צלהב עם שרידי חיפוי אדום, עשוי ביד (איור 4). צורתו מוארכת, בסיסו רחב יותר ובמרכזו חור מפולש, וקצהו העליון קעור. ייתכן ששימש רגל של כלי. תאריכו אינו ברור אך ייתכן שהוא מתקופת הברזל.
נמצאו חמישה מטבעות, שלושה מהם זוהו: מטבע חשמונאי (134–37 לפסה"נ; מס' ר"ע 119532), מטבע של המלך הורדוס (37–4 לפסה"נ; מס' ר"ע 119534) ומטבע המתוארך למאה הה'–אמצע המאה הו' לסה"נ (מס' ר"ע 119533).
ככל הנראה מקור מקבצי האבנים הוא במפולת של מבנה או מתקן שטרם נחשפו.