שטח C1 מזרח

תהליכים גיאולוגיים בשטח גרמו למפולות שהסירו חלק גדול מהנארי הקשה שהיווה את קליפת הסלע וכך נחשפה השכבה התחתונה של חוואר רך (תצורת גארב). נמצאו בורות במגוון גדלים וצורות וכן שרידי בנייה.
בורות. נחשפו שישה בורות דמויי פעמון גדולים ועמוקים ושלושה בורות עמוקים שלהם דפנות ישרות, חצובים בסלע החוואר הרך (איור 3). טיפוס זה של בורות נפוץ בשטח והתרכז בעיקר בחלק הצפוני של החפירה, שם נמצא הסלע הטבעי רק 0.15 מ' מפני השטח. נוסף על אלה נמצאו בורות קטנים ורדודים יותר מפוזרים בין הבורות הגדולים.
תפקידם של הבורות דמויי הפעמון וישרי הדפנות אינו ברור. כל הבורות היו מלאים עד תום, מפעילות טבעית או מידי אדם, באבני נארי קטנות עד גדולות שהיו משוקעות באדמה חומה שהכילה חרסים וצור. מרבית החרסים היו כנראה פסולת, אולם בשני בורות (L412 ו-L430) נמצאו כלים אחדים שלמים וכאלה הניתנים לרפאות. כלי החרס מעידים על פרק הזמן שבו הבור התמלא ולא על תאריך כרייתו. מרבית כלי החרס תוארכו לשלבים הראשונים של תקופת הברונזה הקדומה 1א' וכללו פערורים וקנקנים עם צוואר ושפה משוננת והיו מעורבים בהם מעט חרסים מראשית התקופה הכלקוליתית המאוחרת, בהם מחבצות ובזיכים. בורות דמויי פעמון הם תופעה מקובלת בסביבה היישובית של התקופה הכלקוליתית המאוחרת יותר מבברונזה הקדומה 1א'; נראה לפיכך כי הבורות דמויי הפעמון קשורים לתקופה הכלקוליתית המאוחרת ואילו הבורות ישרי הדפנות הם מתקופת הברונזה הקדומה 1א'. חיזוק לכך נמצא בשטח בדמות סילו עגול שהיה מכוסה בקמרון מדורג ובנוי הישר מעל פיר חצוב בסלע המוביל לבור דמוי פעמון מהתקופה הכלקוליתית (L601; איור 4). גוש נארי גדול שנמצא מעל המילוי שבפיר, היה כנראה חלק מרצפת האבן של הסילו (איור 5).
שרידי בנייה. נמצאו קטעי יסודות אבן של מבנים ישרים ומעוגלים בשלושה קטעים של שטח החפירה. היסודות שהשתמרו היטב הם של מבנה מרובע שהשתמר בחלקו, בן שני חדרים לפחות שנבנה הישר על הסלע הטבעי (ריבועים H-G4/5; איור 6). בכל אחד מהחדרים נחצב בור קטן ברצפה ועל סמך שברי החרסים מהרצפה תוארך המבנה לתקופת הברונזה הקדומה 1א'.
המבנה המרובע, שלא כמו המבנים המעוגלים המאפיינים את תקופת הברונזה הקדומה 1א', הוא כנראה בן זמנו של מבנה דומה שנחשף בחפירות קודמות במודיעין (חדשות ארכיאולוגיות 119, שכבה 3). לא נמצאו בשטח זה שרידים קדומים יותר מן הבור דמוי הפעמון (L601) שנחפר חלקית.
בריבועים D5-7 נחשף קטע ארוך של קיר מעוגל (W803; איור 7) שאליו היו קשורות שתי רצפות שתוארכו לתקופת הברונזה הקדומה 1א'. מתחת לרצפה העליונה נמצאה קבורת קנקן של תינוק שחתכה את הרצפה התחתונה עד לסלע הטבעי. השתמרותו של קיר 803 חלקית בלבד, לפיכך אין לדעת אם בחלל שהקיר סגר היה סילו נוסף עם קיר מדורג
(W805). אם כן, יש דמיון לקיר היקפי מעוגל סביב שני מבנים מעוגלים המתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה 1א' שנחשף בחפירה קודמת במודיעין (חדשות ארכיאולוגיות 119, שכבה 2).
בעת חפירת הרצפה התחתונה מתקופת הברונזה הקדומה 1א' בריבוע D6 נחשף שקע עמוק חצוב בסלע הטבעי ובו כלי חרס רבים מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת ופריטי צור. התופעה של בורות חצובים או שקעים טבעיים בסלע המכילים כלי חרס מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת וחתומים בשרידי בנייה מתקופת הברונזה הקדומה 1א' חוזרת על עצמה במקומות אחרים בשטח החפירה. נראה לפיכך ששרידי היישוב/אזור אחסון מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת שמעל הסלע הטבעי והחצובים בו מולאו ופולסו על ידי המתיישבים המאוחרים מתקופת הברונזה הקדומה 1א'. בריבוע C4 נמצאו שתי שכבות ברורות של תקופת הברונזה הקדומה 1א' מעל שרידי התקופה הכלקוליתית המאוחרת. נחשף בור מעוגל (L600; כ 1.2 מ' קוטר, כ-1.5 מ' עומק) ובו כלי חרס שהשתמרו היטב מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת, וכן ראש אלה מצרי (נקדה I) מאבן (דיאוריט?) דמוי דיסק וחרצני זיתים מפוחמים אחדים. הבור נחתם ברצפה אבן (L599) שהייתה קשורה לקיר תמך מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת (W817) שהיה בנוי מגושי נארי גדולים הישר על הסלע הטבעי. קיר זה חילק שקע גדול בסלע לשני קטעים שהיו מלאים באבני נארי קטנות מעורבות בכמות גדולה של שברי כלי חרס ופריטי צור מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת. גושי נארי שכנראה הוצאו מתוך הקיר הכלקוליתי שימשו בבניית קיר W811 שהוקם מעל ואליו קשורה רצפה שעליה כלי חרס ופריטי צור מתקופת הברונזה הקדומה 1א'. חלקו העליון של קיר 811 נחתם במילוי של עפר חום (כ-0.15 מ' עובי) שמעליו נבנה סילו אבן מעוגל (W805) בתקופת הברונזה הקדומה 1א' שנחשף ממש מתחת לפני השטח. שרידים של מבנה מעוגל נוסף (W813) הבנוי על הסלע הטבעי נחשפו בריבוע A6. סמוך לצד הפנימי של קיר 813 נמצא באתרו מכתש אבן נייד וסמוך לו נמצא גוש אבן גדול שאולי שימש לישיבה בעת השימוש במכתש לכתישת מזון (איור 8). על סמך כלי חרס שנאספו מהרצפה שהייתה קשורה לקיר מתוארכים שרידי המבנה לתקופת הברונזה הקדומה 1א'.
 
שטח C1 מערב
שני ריבועים צמודים בשטח החפירה נבדקו בעבר (הרשאה מס' 5551-A). זוהו שתי שכבות שכללו שרידים דלים של קירות אבן וביניהן הפרידה שכבה של פסולת בנייה מהודקת. ממצא כלי החרס היה דל והשתמרותו גרועה. השרידים בשכבה העליונה תוארכו לתקופת הברונזה הקדומה 1א' ואלה בשכבה התחתונה לתקופה הכלקוליתית המאוחרת.
 
מסקנות סופיות לגבי האתר יתקבלו לאחר ניתוח הממצא העשיר של כלי החרס, הצור והאבן ובהם שברי קערות בזלת מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת וברונזה קדומה 1א', כלי נחושת ובהם גרזן וסיכה מהברונזה הקדומה 1א', עצמות בעלי חיים, קונכיות וכן חומר אורגני מפוחם ודגימות של עפר. אפשר להציע בזהירות שהאתר היה מיושב בשלבי התקופה הכלקוליתית המאוחרת ובתקופת הברונזה הקדומה 1א'. בין שתי התקופות ניכר פער זמן, בניגוד למעבר החלק יחסית מהכלקולית המאוחר לברונזה הקדומה 1א' שהובחן בשטחי החפירה האחרים (חדשות ארכיאולוגיות 119).
התקופה הכלקוליתית המאוחרת בשטח C1 מזרח מקדימה במקצת את השכבה בת זמנה הקדומה ביותר בגבעה 'B' (חדשות ארכיאולוגיות 119, שכבה 6). מסקנה זו עולה ממספרם הרב של הבזיכים בשטח C1 מזרח שלא כמו בגבעה 'B'. היישוב מתקופת הברונזה הקדומה 1א' בשטח C1 מזרח הוא ככל הנראה בן זמנו של היישוב הקדום מתקופה זו בגבעה 'B' (חדשות ארכיאולוגיות 119, שכבה 3). לפיכך, ניתן לקבוע שהיישוב בתקופה הכלקוליתית המאוחרת החל בשטח C1 מזרח והתפשט לגבעות הסמוכות (חדשות ארכיאולוגיות 119), ואילו אוכלוסיית הברונזה הקדומה 1א' התיישבה כנראה בכל השטח בו-זמנית.
גופי האגירה הגדולים בשטח C1 מזרח, כמו הבורות דמויי הפעמון וישרי הדפנות, הם יוצאי דופן. צפיפותם ועומקם מצביעים על אחסון מוצרים אורגניים ו/או אחרים שלא לצריכה פרטית. לפיכך, עולה כאן ההשערה שהאתר, כמו הגבעות האחרות במודיעין שבהן נחפרו יותר מאלף מתקנים ניידים של כתישה וגריסה, שימש מרכז אחסון ציבורי לשימוש האוכלוסייה כולה.