שטח A (מידות 5×8 מ'; איורים 1, 2). נחשפו חציבות בסלע הקירטון שכוסו באדמה חרסיתית מעורבת בשבבי סיתות של אבני בנייה (L114). במילוי האדמה נמצאו מעט שברים שחוקים של כלי חרס מן התקופה הביזנטית, ובהם שפה של סיר בישול מן המאות הד'–הה' לסה"נ, האופייני לגליל המערבי (איור 1:3). נראה שאלה שרידיה של מחצבה, אשר כבר בעת העתיקה הוצאה מכלל שימוש, מולאה באדמה ושטחה הוסב לשמש לנטיעה. מעל מילוי האדמה נחשפו הצטברויות של אדמה חרסיתית מעורבת בקרקע אפורה דקת-גרגר (L109 ,L107), שהכילו כלי חרס רבים, ובהם קערה מזוגגת בירוק (איור 2:3), קערת בישול מזוגגת בחום-ירקרק (איור 3:3) וסיר בישול סגור (איור 4:3), המתוארכים למאות הי"ג–הי"ד לסה"נ.

 מעל הצטברויות אלה הוקם מבנה שהשתייך לכפר אל-בצה. מן המבנה נחשפו בחלקם שלושה חדרים: צפוני-מזרחי
(L106; מידות 2.5×3.2 מ'), ככל הנראה מחסן, ודרומי-מזרחי (L116), שממנו נחשף רק קטע קטן, שהוקמו בתקופה העות'מאנית; וחדר מערבי (L104 ; כ-2×5 מ' לכל הפחות) שהוקם במחצית הראשונה של המאה הכ'. קירות המבנה שרדו לגובה נדבך אחד; יסודותיו, שנבנו מאבנים מהוקצעות ומאבני גזית עד לעומק חמישה נדבכים, הושתתו בחלקם על סלע האם. יסודות הקיר המזרחי (W3), כמו גם הנדבך התחתון ששרד מן הקיר עצמו, נבנו מאבני גזית גדולות (0.35×0.40×0.60 מ') מגיר רכה, שביניהן שולב בולדר אחד (1×1 מ'). מתחת לרצפת העפר הכבוש בחדר 106 נמצאו שני מטבעותעות'מאנים, שאחד מהם זוהה כמטבע של הסולטן עבד אל-חמיד הב' (שלהי המאה הי"טלסה"נ), וכן מטמון, שנמצא בפינה הדרומית-מערבית של החדר, ובו שלושה כלי מתכת: שני סכינים דמויי מגל (מגלי חטיבה) ומעדר קטן (איור 4), שהשתייכו לתושבי הכפר אל-בצה. חדר 104 הוסף למבנה במחצית הראשונה של המאה הכ'; פתח (כ-0.55 מ' רוחב) שנקרע בקיר 1 קשר את החדר עם זה שממזרח לו. רצפתו עשויה בטון וקירותיו, כולל הקיר המזרחי (W1) הקדום יותר, צופו בטיח-מלט, שפיסות ממנו נמצאו במפולת המבנה. על רצפות החדרים נמצאו עשרות אבני גזית סדורות, המעידות על מפולות כתוצאה מהרס מכוון בכלי מכני, שביניהן הצטברה אדמה מעורבת בפיסות בטון. מתוך ההריסות נלקטו כלים וחפצים רבים, ובהם נעלים, כלי מתכת ושברי זכוכית מודרנית, המעידים כי המבנה המשיך להתקיים עד לשנות השישים של המאה הכ', כאשר תושביה הראשונים של שלומי התגוררו במבנים הנטושים של הכפר אל-בצה עד להריסתם לקראת הקמת מבנים חדשים בעיירה.
מחוץ למבנה, ממזרח לו (L112), נמצאו שני מטבעות עות'מאניים שבמרכזם נוקב חור כדי שישמשו כתכשיטים, וכן מכלול עשיר של כלי חרס, ובהם מקטרות, המיוחס כולו לתקופה העות'מאנית. בין כלי החרס נמצאה כמות רבה של קערות מזוגגות מיובאות, שבהן בלטו שתי קבוצות המתוארכות לשלהי המאה הי"ט לסה"נ: קערות שמקורן בצ'נקלה שבטורקיה, המתאפיינות בשפת מדף ובזיגוג צהוב עם פסים (איור 5:3) או בזיגוג לבן עם כתמים (איור 6:3); וקערות שמקורן בצפון יוון, האחת עם שפה מקופלת וזיגוג בצבע חום עם כתמים צהובים (איור 7:3) והשנייה עם שפת מדף וזיגוג בצבע חום עם כתמים ירוקים (איור 8:3). כן נמצאו טיפוסים רבים של קערות פורצלן שמקורן באגן הים התיכון, ובהן כלי ייחודי בצבע טורקיז הנושא ציור של סהר בלבן (איור 9:3). רוב הכלים המקומיים, ובהם קערה מצוירת בשחור ובאדום מפנים ומחוץ (איור 10:3), שייכים למשפחת רשיא אל-פוח'אר.
 
שטח B (מידות 7.0×7.5 מ'; איורים 5, 6). בבסיס החפירה נחשף סלע הקירטון ובו בור חציבה קדום (2.2×2.5 מ', כ-0.9 מ' עומק). בבור נמצא מילוי של אדמה חרסיתית מעורבת בשבבי אבנים (115L) ובכמות קטנה של שברי חרס שחוקים מן התקופה הביזנטית. דומה כי היה זה המשכה של המחצבה שנתגלתה בשטח A. מעל למחצבה נחשף חדר מלבני (L110; מידות 5×6 מ'). יסודותיו (W6 ,W5 ,W4), אשר הושתתו על הסלע, נבנו מאבני גוויל וגזית לגובה 1–3 נדבכים; הרצפה לא שרדה. בקיר 5, שנבנה מאבני גזית ואבנים מהוקצעות בשימוש משני, נחשפה אבן פותה המעידה על פתח כניסה למבנה, אשר שלא שרד. לצד יסודותיו של קיר 4 , מחוץ למבנה (L103), נמצא מכלול קרמי קטן הדומה באופיו למכלול משלהי המאה הי"ט לסה"נ שנתגלה בשטח A. במבנה נמצאה מפולת לא גדולה של אבני בנייה, ובהן אבני גזית, שביניהן נתגלו חפצים שונים משנות השישים של המאה הכ', המעידים כי גם חדר זה שימש את תושביה הראשונים של שלומי.
 
ממצאי החפירה מסייעים בהבנת הפרישה הגיאוגרפית של היישובים שהתקיימו במקום. בתקופות הרומית והביזנטית היה אזור זה בשוליים המערביים של היישוב בצת ושימש לפעילויות פריפריאליות, כמו חציבת אבני בנייה וחקלאות. אולם במאה הי"ט לסה"נ התרחב היישוב לאזור זה ונבנתה בו שכונת מגורים. חלק מן המבנים המשיכו להתקיים עד שנות השישים של המאה הכ' ושימשו את תושביה הראשונים של שלומי.