בחודש נובמבר 2005 נערך סקר פיתוח בקטע הכביש תמרה–צומת יאסיף (הרשאה מס' 4602-A; נ"צ ― רי"ח 2140-60/7490-580, רי"י 1640-60/2490-580) לאורך התוואי המתוכנן לסלילת כביש 6. הסקר, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת כביש חוצה ישראל, נוהל על ידי י' לרר בסיוע א' שטרן, ר' אבו ריא, ר' פרנקל, י' דגן, מ' פיילשטוקר, נ' גצוב (סקר), א' שפירו ול' ברדה (GPS), ע' מרדר (סקר וייעוץ פרהיסטורי), י' רול וע' בראון (ייעוץ בנושא תוואי הדרך הרומית).
לבקשת המתכנן נבדקה חלופה לתוואי הדרך המסיטה את ציר הכביש מזרחה, צמוד לכביש 70.
תוואי הכביש חוצה את עמק עכו מדרום לצפון למרגלות הרי הגליל התחתון. העמק מכוסה שכבה אלוביאלית ומעובד בחקלאות אינטנסיבית. את האזור סקרו צ' גל וי' עולמי (מפת שפרעם [24]) ומ' פיילשטוקר וג' להמן (סקר מפת אחיהוד).
נבדקו 12 אתרים ונמדדו בהם 41 נקודות (איור 1). מספרי האתרים ניתנו על פי בקשת היזם והם לצרכים מנהליים בלבד.
אתר 620, נחל אבלים
נסקר אתר מן התקופה הניאוליתית (כ-10 דונם), סמוך למכתש דולינה. בנקודות 1, 2 נמצאו גרזן בעל התזה רוחבית, אזמל ירמוכי, גרזן אליפטי, שלושה כלים דו-פניים, שבר ראש חץ, להבים, דיסק מחורר מאבן ושבר קערת אבן. האתר היה מאוכלס בתקופות הניאוליתית הקרמית המאוחרת, הניאוליתית הקדומה וכנראה גם בתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'.
על פי פיזור הצור נקודות 4-3 הן הגבול הדרומי המשוער של האתר. בנקודה 5 נמצאו שברי צור שהתבררו כשברים טבעיים.
אתר 621
מעגל אבנים גדולות (3.5 מ' קוטר) כנראה בסיס שומרה, מצפון-מערב לצומת אבליים (נקודה 6); כ-10 מ' מערבה פתח מערה לא חצובה (נקודה 7).
אתר 622, תוואי הכביש הרומי עכו–ציפורי
התוואי המתוכנן של כביש 6 חוצה את תוואי הכביש הרומי מעכו לציפורי. קטעים מן הדרך העתיקה משמשים כיום את חקלאי הסביבה (נקודות 11-8). באזור נקודה 23 נתגלו שש אבני מיל, הקדומה משנת 120 לסה"נ והמאוחרת מתקופת שלטונו של קונסטנטינוס בראשית המאה הד' לסה"נ. לדעת י' רול הייתה במקום תחנה לציון המיל התשיעי מעכו (קדמוניות הגליל המערבי, 1986, עמ' 303-297). בנקודה 9, כ-500 מ' מצפון-מערב לנקודה 23, סמוך לתוואי הדרך נמצא שבר אבן מיל ללא כתובת (0.5 מ' קוטר, 0.95 מ' גובה; איור 2), לידה פזורות אבנים שטוחות שהן חלק מתשתית הדרך שנפגעה בעבר בהכשרת מטע זיתים סמוך.
אתר 623, באר טירת תמרה
באר אנטיליה (נקודות 12, 13)ששימשה עד לימי המנדט הבריטי אך נראה כי יש לה יסודות קדומים (איור 3). באזור נמצאה קרמיקה מהתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית ומימי הביניים (נקודה 14).
אתר 624, חורבת טירת תמרה
אתר רב תקופתי (נקודות 22-15, נקודה 17 בוטלה)ובו קרמיקה מהתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית ומימי הביניים (נקודה 19). נתגלו שלוש מערות קבורה (נקודות 15, 16, 18; איור 4), גתות, מחצבות ובורות מים (נקודות 20, 21, 22).
אתר 625, דבאת אל ח'אן
משטחי סלע עם חציבות (נקודות 25, 27), בור מים (נקודה 24) ומערה חצובה (נקודה 26). נמצאה קרמיקה מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. המתקנים שייכים כנראה לתוואי הסמוך של הדרך הרומית.
אתר 626
אבני פסיפס (נקודה 28, כ-40 מ' קוטר) בתוך שדה חרוש, כנראה שרידי מתקן תעשייתי שכוסה באדמת סחף.
אתר 627, ח' רוג'ם
שרידי מבנה מהתקופה הביזנטית בתוך מטע זיתים (נקודה 29).
אתר 628
נמצאו קרמיקה וכלי צור, כנראה השוליים הדרומיים של חורבת עוצה (נקודות 32-30).
אתר 629
אתר פרהיסטורי (נקודה 33), פריטי צור רבים עם פטינה צהבהבה פזורים על שטח של כ-80 דונם (כ-10 פריטים למ"ר). רוב הפריטים בגודל בינוני–גדול (5 ס"מ ומעלה). רוב הצור נמצא בהרבדה משנית בעקבות סחיפה. במכלול גרעיני לבלואה, חודי לבלואה ומעט כלים. פריט יוצא דופן הוא אבן יד. המכלול אחיד והוא כנראה מן התקופה הפליאוליתית התיכונה.
אתר 630
בגבעות גיר נמוכות מצפון לעמק עכו נתגלו מערות קבורה (נקודות 35, 36, 38), גת (נקודה 40) ומחצבות (נקודות 37, 39). על משטח סלע סמוך לגת קטנה נמצא סימן מודדים מהתקופה הרומית (איור 5).
אתר 631, חורבת עוצה
אתר רב תקופתי שנערכו בו חפירות עם הרחבת כביש 85 בשנת 1991 (נקודה 41). באתר נתגלו 21 שכבות יישוב למן מהתקופה הניאוליתית ועד לתקופה הממלוכית (נ' גצוב, חדשות ארכיאולוגיות ק: 19-16).
ממצאי סקר הפיתוח מצטרפים לממצאים מסקרים קודמים, לממצאים מחפירות ולמידע היסטורי המעידים שעמק עכו היה מיושב ברצף מהתקופה הפרהיסטורית ועד ימינו. שרידי הדרך הרומית שנמצאו בסקר הם תוואי דרך ששימשה כנראה עוד לפני הכיבוש הרומי ושימשה גם את צבא נפוליאון במסעו להר תבור. בתקופה העות'מאנית כונתה הדרך דרב אל-חוורנה ועברו בה שיירות גמלים שהובילו את החיטה מאסמי התבואה של החורן וצפון הגלעד לעכו (ב' עודד, ארץ ישראל י': 197-191). עמק עכו משמש גם כיום ציר תחבורה מרכזי וחשוב.