בחפירה (כ-10×10 מ'), שנפתחה על המורד המזרחי של רכס הכורכר, נחשפו שרידי מבנים ומתקנים המיוחסים לארבע שכבות (איור 1), המתוארכות למאה הכ' (שכבה I); לתקופה העבאסית (שכבה II); לשלהי התקופה הביזנטית ולתקופה האומיית (שכבה III); ולתקופה הביזנטית (שכבה IV). מעט שברי כלי חרס קדומים יותר שנמצאו על פני השטח ובמכלולים מעורבים, המתוארכים ברובם לתקופה ההלניסטית, ובהם חיקוי מקומי לקערה עשויה בדפוס (איור 1:2), וכן מטבע סלווקי (מס' ר"ע 102227) שנמצא על פני השטח, מרמזים על שרידים קדומים יותר בסביבה.
 
שכבה I. נחשף קיר (W103) של מבנה מודרני.
 
שכבה II.בחלקו הצפוני-מערבי של שטח החפירה נחשפו שלושה חדרים השייכים למבנה
(1). קירותיו (W146 ,W145 ,W121 ,W120 ,W110), אשר השתמרו לגובה שלושה נדבכים (כ-0.5 מ'), נבנו מאבני גוויל, שביניהן שולבו כמה אבני גזית, העשויות כולן מכורכר (איור 3); לצד קירות 110 ו-145 נמצאו מפולות של אבני גוויל מכורכר (לוקוסים 149, 150). ממצא כלי החרס מחדרי המבנה ומלוקוסים אחרים משכבה זו מיוחס לתקופה העבאסית (המאות הט'–הי' לסה"נ) וכולל קערות מזוגגות (איור 15:2, 16), קערות עם עיטור חרוט מטיפוס Kerbschnitt (איור 17:2, 18), קערה עם עיטורי ציפורים מטיפוס Black Burnished (איור 19:2), קנקנים (איור 20:2–22) וידית עם עיטור פלסטי (איור 23:2). כן נמצאו שברים אחדים של כלי חרס מתקופה זו בשכבת האדמה שעליה הושתת הקיר המודרני (W103).
מתחת לרצפת החדר הצפוני-מזרחי של המבנה (לוקוס 116) נחשף ראשו של קיר קדום
(W147), אך ייחוסו הסטרטיגרפי לא הוברר; קיר 121 בנוי על המשך הקיר לכיוון דרום-מזרח וקוטע אותו. בהמשך לצירו של קיר זה, מדרום-מזרח לו, נמצאה משקולת בית בד (לוקוס 129; 0.34×0.60מ'; איור 4), המרמזת, אולי, כי קיר 147שימש בבית בד. ממצא זה מלמד כי התקיים כאן אזור תעשייתי קודם לתקופה העבאסית.
 
לשכבה III יוחסו קטעים משני מבנים. בחלקו הדרומי-מזרחי של השטח נחשף קטע ממבנה (2), שקירותיו (W141 ,W140 ,W113; כ-0.5 מ' רוחב, כ-0.3 מ' גובה) שרדו לגובה שני נדבכים. קירות 140 ו-141 נבנו מאבני גוויל קטנות מכורכר, ואילו קיר 113 נבנה מאבני גזית המשולבות באבני גוויל קטנות, כולן מכורכר. בחתך שנפתח לצד קיר 113 (לוקוס 136) נמצאו אבני מפולת, ככל הנראה מן הקיר. אל קירות אלה ניגשת רצפה עשויה אבנים קטנות (לוקוס 131; איור 5), שעליה נתגלה מטבע מן התקופה האומיית (מס' ר"ע 102229). רצפה דומה (לוקוס 148) ניגשה אל קירות 113 ו-140 מצפון. דומה שקיר 113 ועמו מבנה 2 כולו נמשך צפונה ואולי אף דרומה אל מחוץ לשטח החפירה.
ממערב לקיר 113 נחשף טבון (לוקוס 130; כ-0.8 מ' קוטר) מדופן באבני גוויל קטנות, שנפגע בחלקו מתעלה מודרנית. בתוך הטבון נמצאו שברי כלי חרס משלהי התקופה הביזנטית ומן תקופה האומיית. אל הטבון ניגשות שתי רצפות: רצפה העשויה עפר מהודק ואבנים זעירות (לוקוס 108), הניגשת גם אל קיר 113, ורצפה הבנויה אבנים קטנות (לוקוס 144), הניגשת לטבון ממערב.
בדרום-מערב השטח נחשפו שניים מקירותיו של מבנה נוסף (3; W123 ,W122), הבנויים אף הם אבני גוויל קטנות, שהשתמרו לגובה של עד שלושה נדבכים (0.5 מ' גובה). על רצפת האבן במרחב התחום בקירות אלה (לוקוס 138), נמצאו מטבע מן התקופה האומיית (מס' ר"ע 102228) ועצמות רבות של בעלי חיים.
שברי כלי החרס שנמצאו על הרצפות ובמילויים שמעליהן, בחתך לצד קיר 113 (לוקוס 136) ובטבון (לוקוס 130) כללו בעיקר קערות (איור 8:2–11) וסירי בישול (איור 12:2–14) שתוארכו לשלהי התקופה הביזנטית ולתקופה האומיית (המאות הו'–הח' לסה"נ).
 
שכבה IV. מצפון למבנה 3 ובמפלס הנמוך ממנו בכ-0.5 מ', נחשפו שרידי בנייה דלים ולא ברורים (לוקוס 142, W143), אשר הושתתו על הסלע, ומחציתו של מתקן עגול (לוקוס 133; כ-0.5 מ' קוטר), שנחפר אל תוך הקרקע ודופן בלוחות אבן קטנים ניצבים. אף שנחשפו רק קטעים קטנים משכבה זו, הממצא הקרמי מתוך המתקן, במילוי לצדו (לוקוס 125) ובמילוי לצד קיר 143 (לוקוס 126), שכלל קערות (איור 2:2–4) ובעיקר קנקנים (איור 5:2–7), היה נקי ותאריכו התקופה הביזנטית (המאות הד'–הו' לסה"נ). על פני השטח נמצא מטבע מימי קונסטנטינוס הא' (המאה הד' לסה"נ; מס' ר"ע 102230).