בדרום-מערב השטח נחשף בור (F1; לוקוסים 100, 105; 1.2 מ' רוחב, כ-1.4 מ' עומק; איורים 2, 3), שחלקו העליון טבעי ואילו חלקו התחתון נחצב בסלע. נראה כי הוא שימש לאגירת מים. בצפון-מזרח השטח הובחן סלע בולט, שחלקו העליון יושר בחציבה (F4; איורים 4, 5). בחלקו העליון של הסלע נחצבה תעלה צרה בכיוון צפון-דרום (לוקוס 106). בצד הדרומי של הסלע הובחנה תעלה טבעית, שהורחבה בחציבה במקומות אחדים (לוקס 108). באדמה שנחשפה בתעלה 108 התגלתה שפת קנקן מהתקופה הביזנטית (איור 6: 1). נראה כי החציבות בסלע נועדו לאסוף מי גשם לצורך השקיית בהמות. במרכז השטח נחשפה מחצבה קטנה (F5; לוקוס 107; כ-2×4 מ'; איור 7). המחצבה נפגעה בימינו. באדמה שנחשפה מעל למחצבה התגלתה שפת קנקן מהתקופות הביזנטית–האומיית (איור 6: 2). מיעוט השרידים והממצאים באתר מלמד כי בעת העתיקה היתה הגבעה חלק משטח פתוח, שנוצל לחציבה ולמרעה.