בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2003 נערכה חפירת בדיקה בח' בורנאט, ממזרח לשוהם ותל ברקת (הרשאה מס' A-3991; נ"צ — רי"ח 196105-605/657305-735; רי"י 146105-605/157305-735), לקראת חפירת הצלה מקיפה (הרשאה מס' A-4188) ובעקבות תוכניות פיתוח והרחבת אזור התעשייה של חבל מודיעין. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מבני תעשייה, נוהלה על ידי ח' טורגה ופ' גנדלמן, בהשתתפות צ' קניאס וי' ארבל (ניהול שטחים, חתכי בדיקה ופיקוח), א' בכר וש' יעקב-ג'אם (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות), ל' יחיא (GPS), צ' שגיב (צילום שטח), ע' מרדר (מיון כלי צור), מ' שויסקיה (ציור ממצא) ונ' זאק (שרטוט).
האתר, על גבעה טרשית ממזרח לתל ברקת, משתרע על פני כ-180 דונם, שמהם יועדו כ-80 דונם לחפירות הבדיקה. האזור נסקר בעבר (Conder C.R. and Kitchener H.H. 1881-83, The Survey of Western Palestine II:329-330; גופנא ר' ובית אריה י' 1997. מפת לוד [80], אתר 67) ולאחרונה (הרשאה מס' A-4068) בחפירות שנערכו באתר (הרשאות מס' A-3360 ;A-3233; חדשות ארכיאולוגיות 114: 53-52) נחשפו ממצאים למן תקופת הברזל ועד לתקופה הביזנטית.
נחפרו 44 ריבועים (איור 1). במערב ובדרום נתגלו ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה 2; במרכז, במזרח ובצפון נתגלה מעט ממצא מתקופת הברזל 2 ומהתקופה הפרסית, אך רוב הממצא באזור זה מתוארך לתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. במורד הצפוני של הגבעה נחשפו טרסות חקלאיות מהתקופה האסלאמית הקדומה. השרידים כללו מבני מגורים, חומה, בורות מים, כבשני סיד, מערות קבורה, מקוואות ומתקנים חקלאיים. חשיפת רוב השרידים שנתגלו בחפירת הבדיקה הורחבה בחפירת ההצלה שבאה בעקבותיה, שתפורסם בנפרד.
השטח הצפוני-מערבי
נחפרו שבעה ריבועים (F15a-b ,F11a-e) ונוקתה גת בראש הגבעה (F17).
הממצא בחמישה מריבועי החפירה (F11a-e) תוארך לתקופת הברונזה הקדומה 2 ובשלושה מהם (F11a; איור 2; F11d ,F11b; איור 3) נתגלו קירות ושרידי רצפות שעליהם כלי חרס, עצמות בעלי חיים וכלי צור. הקירות בנויים מאבני גוויל בגודל בינוני והרצפות עשויות עפר מהודק בשילוב לוחות אבן שטוחים (איור 4).
בריבוע F11b נתגלו שרידי החומה הצפונית שתחמה את היישוב בתקופת הברונזה הקדומה 2. הפן הדרומי של החומה בנוי אבנים גדולות, הצפוני לא התגלה. אל הפן הדרומי ניגשים קירות המעידים כי מבני היישוב נסמכו לחומה. ראשי הקירות נראו בפני השטח אך לא נחפרו. צפונית לחומה הובחנו קירות נוספים הבולטים מפני שטח ולאורך שניים מהם נפתחו שני ריבועים (F15a-b) ונחשפו שרידי טרסות חקלאיות מן התקופה האסלאמית הקדומה.
צפונית לריבועים אלה (F15) זוהו ראשי קירות בפני השטח שעל פי פיזורם ואופי אבניהם נראה כי רובם טרסות חקלאיות, אך על פי המדרון המתון העולה לאתר שמתקופת הברונזה הקדומה, ייתכן כי חלקם תוחמים דרך עתיקה.
השטח הדרומי-מערבי
נחפרו תשעה ריבועים (F10b-f ,F6 ,F1-3), שבחלקם (F1-3) לא נתגלו שרידי בנייה או מפלסי חיים.
בריבוע F6 נתגלו מתקנים, הכוללים בור מים ובודדה מתקופת הברזל.
בריבועים F10b-f (איורים 5, 6) הנמצאים לאורך השטח הגבוה בדרום נחשפו שרידי בנייה, הכוללים חומה (4-3 מ' רוחב) בנויה אבנים גדולות ובתווך מילוי אבני גוויל בינוניות. דרומית לחומה לא נתגלו שרידי בנייה למעט מפולות אבניה. בריבוע F10c החומה עובתה ונוסף לה פן צפוני חדש (7 מ' רוחב). רצפת עפר הניגשת לחומה מצפון תוארכה לתקופת הברונזה הקדומה 2.
כ-20 מ' צפונית לחומה, באזור סלעי גבוה, נמצאו מתקנים חצובים רבים, בעיקר ספלולים ואגנים. בחתכי בדיקה שנעשו בין שטח זה לחומה בעזרת כלי מכני נחשפו מפלסי חיים וקירות מתקופת הברונזה הקדומה.
השטח הדרומי-מזרחי
נפתחו 13 ריבועים (F19 ,F10a ,F7a-d ,F5a-f ,F4), אלה שבשטח העליון של הגבעה, תוארכו לתקופת הברונזה הקדומה 2 ואלה בשיפוליה המזרחיים (F7a-c) תוארכו לימי הבית השני.
בריבוע F7d נחשף קיר גדול ומרשים בנוי שתי שורות אבנים מסותתות; ממערב ניגשים אליו קירות ורצפות שעליהם נמצאו כלי חרס, ממצא כלי צור ועצמות בעלי חיים. המשך הקיר זוהה גם בפני שטח במדרגה העליונה של הגבעה. ייתכן כי זהו חלק מביצור היישוב בתקופת הברונזה הקדומה 2 המקיף את הגבעה.
בארבעה מריבועי F5 (איור 7) ובריבוע F4 נתגלו שרידי קירות ורצפות של מבני מגורים מתקופת הברונזה הקדומה 2. על הרצפות נתגלו שרידי מתקנים, כלי חרס, עצמות בעלי חיים וכלי צור.
מזרחית לריבועי F5, על שפת המדרון, נראו בפני שטח שרידי החומה המזרחית ולצדה מערה שלא נחפרה מטעמי בטיחות.
בריבוע F19, ברום המדרון הדרומי-מזרחי, נחשף קיר מתעגל במקצת שכיוונו דרום-מערב–צפון-מזרח) השייך למבנה מתקופת הברונזה הקדומה 2. המבנה נסמך אל החומה מבחוץ וייתכן שהוא מגדל.
בריבוע F10a נעשה חתך לצד החומה הדרומית, במקום שבו ניכרת ירידה תלולה בגובה קו החומה. נחשף הפן הדרומי של החומה וחלק ממילוי אבניה. נראה כי הירידה בגובה החומה בפני השטח נגרמה מפגיעה מאוחרת, אולי כלי מכני.
בריבועים F7a-c נתגלה ממצא מהתקופה ההלניסטית והתקופה הרומית הקדומה. בריבוע F7c נתגלו תחת רצפה מהתקופה ההלניסטית קירות מסוף התקופה הפרסית–תחילת התקופה ההלניסטית (איור 8). במדרגה שבין F7c ל-F7b נמצא בפני שטח מקווה טהרה ששרידי טיח לבן ניכרים בדופנותיו ובדופן הדרומית של הכניסה.
בריבוע F7b נחשפו קירות מבנה עשויים אבני גוויל (W7 ,W6 ,W5) שאליהם ניגשת רצפת סלע מפולסת שחצוב בה אמבט ישיבה. את האמבט ביטלה בשלב מאוחר רצפת עפר כבוש. הקירות נמשכים בריבוע F7a, הנמוך יותר. קירות חדר נוסף מהמבנה נראו בפני השטח מצפון ובאחד מהם נמצא סף הכניסה למבנה. בחדר שנחשף בריבוע F7a נתגלו שתי רצפות עפר מהודק מעורב בגיר (איור 10), התחתונה (לוקוס 1033) תוארכה לתקופה החשמונאית והעליונה (לוקוס 1028) לתקופה הרומית הקדומה.
השטח הצפוני-מזרחי
החלק הצפוני-מזרחי של השטח תלול יותר ובפני השטח ניתן להבחין בקירות רבים המצטרפים למכלולי מגורים. נפתחו 14 ריבועים
(F16 ,F14a-d ,F12a-d ,F9d ,F9b ,F8a-d ,F7e) ונוקתה הכניסה למקווה טהרה (F13).
ריבוע F7e נפתח בראש הגבעה, סמוך למדרון הצפוני, ולצד קיר גדול בנוי אבני שדה מהוקצעות, שהשתמר לגובה ארבעה נדבכים. אל הקיר ניגשת רצפת עפר מהודק שעליה נמצאו חרסים מעורבים ולכן לא ניתן היה לתארך אותו בוודאות.
ההשתמרות במדרגות נמוכות יותר של הגבעה שבהן נחשפו קירות, רצפות וסמטאות הייתה טובה יותר. רוב הממצא בשטח זה הוא מהתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה. בריבועי F12, בצדה הצפוני-מזרחי של הגבעה, ניתן לראות מכלולי מגורים (איור 11) המכילים מתקנים ביתיים: טבונים, סילו, מתקני סחיטה ואגנים. קירות המבנים השתמרו לגובה שניים–שלושה נדבכים וזוהו בהם כמה שלבים. בריבוע F12d נתגלה חלק מבית בד (איור 12).
בריבועי F8 הובחנה סמטה צרה בין שני מבנים. מן המבנה הדרומי, שתוארך לתקופה הרומית (F8a-c) נחשפו קטעי ארבעה חדרים עם רצפות אבן וקירות בנויים אבני גוויל, המושתתים על הסלע (איור 13). בריבוע F8c נתגלה סף ובו שני שלבים. בריבוע F8b נעשה חתך מתחת לרצפה ונאסף ממצא מהתקופה הרומית הקדומה. על הרצפות נתגלו כלי חרס מתחילת המאה הב' לסה"נ המעידים על משך קיומו של המבנה וכן שבר מעגלה. דרומית למבנה נתגלו סמטה ומבנה נוסף.
בריבוע F9b נחשף מכלול מגורים שזוהו בו כמה שלבים וקירותיו השתמרו לגובה ארבעה נדבכים (1.6 מ'). המכלול כלל סילו, רצפות גיר וסלע מפולס ומתקן מטויח, כנראה מקווה טהרה. הובחנה בנייה מדורגת שניתן לראות את המשך קירותיה בדרום. בריבוע F16, המזרחי נחשפו חלקו הצפוני של מבנה מגורים וסמטה העולה מערבה אל פסגת הגבעה.
ברשת הסמטאות והשבילים, המקשרת בין מכלולי המגורים, נפתחו ארבעה ריבועים
(F14a-b ,F9d ,F8d). בריבועים F14a-b זוהו שני שלבי דרך היורדת אל בור מים גדול שבמרכז המורד הצפוני של הגבעה. מכאן ממשיכה הדרך אל הוואדי ומקיפה את הגבעה ממזרח. חלקה העליון של הדרך נחצב במדרגות רדודות.
במערב חלקה הצפוני של הגבעה נסקרו שני מתקנים חצובים (F17 ,F13). המתקן בריבוע F13 שימש תחילה מקווה והפך מאוחר יותר לבור מים.
בריבוע F17 נחשפה מבואת כניסה למערת קבורה (איור 14) שלא נחפרה. המבואה כללה מסדרון צר וארוך ומעין דרגשים גבוהים משני צדיו. לפתח הקבר מתאר קשתי האופייני לימי הבית השני והוא נחתם באבן גולל שנתגלתה באתרה. בראשית המאה הב' לסה"נ חדל השימוש בקבר והמבואה הפכה לבור אשפה שהכיל בעיקר שברי קנקנים וסירי בישול.
ניתן לחלק את האתר לשלושה אזורי התיישבות. במערבי ובדרומי נתגלו שרידים מתקופת הברונזה הקדומה 2, במזרחי ובצפוני נתגלו שרידים מתקופת הברזל 2 ועד לתקופה הביזנטית, אך בעיקר מן התקופות ההלניסטית והרומית ואילו באזור המרכזי זוהתה חפיפה בין שני היישובים.
היישוב מן הברונזה הקדומה 2 היה מבוצר, מרכזו בראש התל וחלקו התחתון נפרש על גבי השלוחה הנמוכה המאפשרת הגנה יעילה. מהמעט שנחפר ניתן להבחין במבני מגורים, מתקנים וחומה. המתקנים חצובים ברובם בסלע ואילו מבני המגורים נבנו בין מחשופי הסלע. על פי ממצא מייצג של כלי החרס היישוב מסתיים בשלהי תקופת הברונזה הקדומה 2: קערה (איור 1:15) וקנקנים (איור 4-2:15). ביישוב לא ניכרו סימני חורבן ואת התמוטטות חלקי החומה ניתן לייחס לפגעי הזמן.
מן התקופות הברזל 2, הפרסית, וההלניסטית הקדומה לא נתגלו שרידים אדריכליים אף כי נמצאו כלי חרס. מן התקופה ההלניסטית נמצאו ידית פנטגרם (איור 5:15) ונר (איור 6:15). מן התקופה הרומית נמצאו קערה (איור 7:15), סיר בישול (איור 8:15), פכית (איור 9:15), קנקנים (איור 10:15, 11) ונר (איור 12:15) בתקופות אלה נבנה היישוב על המדרונות המזרחי והצפוני בהתאמה לתוואי השטח ולכן בנייתו מדורגת. מאחר שעדיין ניכרים בשטח קירות ממבני תקופת הברונזה הקדומה נראה שאנשי היישוב ההלניסטי והרומי התייחסו אליהם ובחלק המרכזי של הגבעה, אף עשו בהם שימוש חוזר.
היישוב מתקופות אלה כפרי באופיו וכולל מבני מגורים ומתקנים שביניהם סמטאות. מקוואות הטהרה וכלי האבן (ספלי מדידה) שנתגלו מעידים על מוצאם היהודי של תושביו. היישוב לא פסק לאחר מרד בר-כוכבא והוא נמשך ברציפות עד למאה הג' לסה"נ. ממצא כלי החרס מהתקופה הביזנטית: קדרת בישול (איור 13:15) מעיד על התיישבות מאוחרת בחלק מהאתר, שעשתה שימוש חוזר בחלק מהמבנים והמתקנים.