בחודש אוגוסט 2005 נערכה חפירת הצלה בקריית הממשלה, כ-20 מ' ממערב לבית החייל, (הרשאה מס' 4567-A*; נ"צ — רי"ח 21953/63240; רי"י 16953/13240; איור 1), בעקבות עבודות בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הביטחון, נוהלה על ידי א' נגר בסיוע ר' אבו חאלף (מנהלה), ו' אסמן (מדידות), צ' שגיב (צילום), ט' קורנפלד ור' ברין (שרטוט), כ' הרש (ציור כלי חרס) ור' קול (נומיסמטיקה).
נפתחו שלושה ריבועים וחצי בתחום הכפר א-שיח' בדר ונחשפו בור מים מטויח המתוארך לתקופה העות'מאנית ושרידי מערת קבורה חצובה בסלע גיר רך (מערה A, איור 2) המתוארכת לתקופה הרומית הקדומה. תועדו מערות קבורה נוספות (E–B) מצפון וממזרח לשטח החפירה המתוארכות לתקופה הרומית הקדומה (E ,D ,B) ולתקופה הרומית המאוחרת/ביזנטית (C). מערות C–A התגלו בעקבות חשיפת פני השטח ואילו מערות E ,D היו גלויות לעין קודם לחפירה.
בור מים (4.2 × 3.7 מ', איורים 3, 4) חלקו בנוי וחלקו חצוב בסלע גיר רך. הקירות (W4-W1, גובה השתמרות 2.8-1.0 מ') בנויים אבני גוויל במגוון גדלים. הדופן הפנימית בנויה שורה אחת של אבני גזית. בפינה הדרומית-מזרחית של הבור נבנה פיר אנכי (0.7 × 0.5 מ', 2.8 מ' גובה השתמרות). הבור טויח בסיד לבן וכוסה במלט אפור. פינתו הצפונית-מערבית של הבור נבנתה על גבי הדופן המזרחית של חצר מערה A. על סמך סגנון הבנייה והרכב הטיח נראה כי הבור הותקן בתקופה העות'מאנית ושימש את תושבי הכפר הערבי שיח' באדר. לתקופה זו ניתן לשייך מטבע שנתגלה מצפון לבור (לוקוס 104) מימי מחמד הב' (1839-1808).
מערה A נתגלתה במצב השתמרות גרוע; שרדו ממנה חצר (2.5 × 2.0 מ') וחלק מהפתח (איור 5). מן החצר נשתמרו רק שתי דפנות חצובות בסלע גיר רך. הדופן המזרחית נחשפה מתחת לקיר 4 של בור המים. בדופן הצפונית נחצב פתח שחזיתו מדורגת (0.5 מ' רוחב, 0.5 מ' גובה, 0.3 מ' עומק). אבן הסגירה (1.0 × 0.6 מ') נמצאה מוטלת מול הפתח.
הממצא הקרמי מתוארך לתקופה הרומית הקדומה (המאות הא' לפנה"ס–הא' לסה"נ): קערה (איור 1:6), סירי בישול (איור 5-2:6), מכסה (איור 6:6), קנקן (איור 7:6), פך (איור 8:6), פכית (איור 9:6) וכן (איור 10:6).
מערה B נחצבה בחלק המערבי של מחשוף סלע לאורך 8 מ'. הפתח, גלוי בחלקו העליון, פונה למערב וחתום באבן סגירה. המערה לא נחפרה ולא תועדה.
למערה C פיר כניסה אנכי חצוב שמתארו מרובע (0.9 × 0.8 מ'; איורים 7, 8), היורד אל פתח (0.8 מ' רוחב). בחדר הקבורה (2.5 × 1.4 מ', 1 מ' גובה) הותקנו שלושה מקמרים חצובים, אחד בכל דופן, שחצובות בהם ארבע שקתות (IV-I; איור 9), שתיים מהן (III ,II) במקמר המערבי. המערה נמצאה שדודה וללא ממצא.
מערה D השתמרה חלקית ונמצאו בה שרידי חדר קבורה (2.5 × 1.9 מ'; איור 10) ושני כוכים חצובים (1.8 × 0.7 מ') בדפנות הדרומית והמערבית. המערה שדודה וללא ממצא; תוכניתה אופיינית למערות קבורה יהודיות מתקופת הבית השני.
ממערה E (איור 10) שרדה רק פינת חדר הקבורה ולא ניתן לעמוד על תוכניתה. המערה שדודה וללא ממצא.
השרידים מעידים על מתחם קבורה ששימש בכמה תקופות. המערות הקדומות (D ,B ,A ואולי גם E) מתוארכות על סמך תוכניתן והממצא הקרמי לתקופה הרומית הקדומה. מערה C דומה בתוכניתה למערות ארקוסוליה שכמותן מוכרות בירושלים בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.
בתקופה העות'מאנית,נחצב בור המים מעל שרידי חצר מערה A.