מחצבת אבן (לוקוס 812; 6×8 מ'). התגלו כמה מדרגות חציבה, ובהן תעלות חציבה ותעלות ניתוק של אבנים. שיטת החציבה במדרגות נועדה להקל על החציבה ועל הניתוק של האבנים, בכך שהיא איפשרה נגישות קלה לכל צדי האבן שנחצבה. גודל המדרגות נקבע לפי גודל האבנים שנחצבו במקום. במילוי במחצבה התגלתה בעיקר פסולת בת ימינו. המחצבה היא חלק מרצועה של מחצבות עתיקות על רכס הכורכר בסביבת מושב הבונים, שעיקר פעילותן התקיימה בתקופה הביזנטית. כמה מהמחצבות הוסבו בחציבה למתקנים חקלאיים ולמערות קבורה.

 
מאגר מים. ממערב למחצבה התגלה מאגר מים שנבנה באבני גזית בצורת ר (3 מ' גובה), ובו שני אולמות מלבניים קמורים (A מידותיו 3.6×6.0 מ'; B מידותיו 3.0×3.4 מ'; איור 2). צדם הפנימי של הקירות טויח בטיח לבן, ששולבו בו חרסים למן התקופה הרומית ועד התקופה העות'מאנית; חרסים אלה מלמדים כי המאגר נבנה בתקופה העות'מאנית. בתקרת המאגר נקבעו שני פתחי דליה, אחד בכל אולם. בבורות בדיקה שנחפרו באולם A נחשף סלע האם ששימש כרצפה בעומק של 0.2 מ' מתחת לפני השטח (לוקוסים 815, 816). בשלב מאוחר יותר, כנראה בשלהי התקופה העות'מאנית, הוסב המאגר לשמש למגורים בפתיחה של פתח וחלון גדול בדופנו המערבית (לוקוסים 822, 823; איור 3) ובבניית קיר הפרדה בין שני האולמות (W821). מאגר דומה התגלה בעבר בחפירת מצודת הבונים (ר' חדשות ארכיאולוגיות 114: 35, קמרון 22).
 

קברים. מדרום וממערב למאגר המים נחשפו ששה-עשר קברי ארגז מוסלמיים (לוקוסים 801–810, 813, 814, 817–820; איור 4); הם לא נחפרו אלא רק תועדו. הקברים נבנו בכיוון כללי מזרח–מערב באבנים קטנות, רובן אבני גוויל ומקצתן אבני גזית. נראה שזמנם של הקברים שלהי התקופה העות'מאנית ועד שנת 1948, עת ניטש היישוב הערבי במקום.