שטח A. נפתחו שישה ריבועים ונחשף יסוד קיר (W1, אורך 10.5 מ', גובה השתמרות 13-5 ס"מ; איור 2) שכיוונו מערב–מזרח וסגנון בנייתו מעיד קרוב לוודאי על שני שלבי בנייה. חלקו המזרחי בנוי שני פנים של לבנים מלבניות וליבתו לבנים ריבועיות (0.4 × 0.4 מ'); חלקו המערבי בנוי משני פנים של לבנים במגוון גדלים (0.20 × 0.35 – 0.35 × 0.65 מ').
ממצא כלי החרס סמוך ליסודות הקיר (לוקוסים 51, 54, 62) כלל קערות (איור 5-1:3), פכים (איור 7:3, 8) ושבר קערה מגארית (איור 9:3) ומתארך את השרידים למאה הב' לפסה"נ.

 

בשטח B, כ-100 מ' מדרום לשטח A, נחשף סלע הכורכר בעומק 0.2 מ' מתחת לפני השטח. סמוך לדופן המזרחית של הריבוע המזרחי נחשפו שולי קבר שוחה חצוב בסלע שלא נחפר (איור 4).

ממצא כלי החרס בשולי הקבר (לוקוס 56) גם הוא מן המאה הב' לפסה"נ: קערות (איור 4-1:5, 6), קערת דגים (איור 5:5), סירי בישול (איור 7:5, 8), קנקנים (איור 12-9:5) ואמפוריסקוס (איור 13:5). לתקופה זו מתוארכים גם שני מטבעות מימי אנטיוכוס הרביעי (דוח מטבעות להלן). ההרס והחציבה המאוחרים מסבירים נוכחות מטבעות מהמאות הד' והו' לסה"נ.

 

המטבעות
דונלד צבי אריאל

נמצאו ארבעה מטבעות ברונזה; שניים מהתקופה הביזנטית: אחד מימי תאודוסיוס הא' 395-383 לסה"נ (ר"ע 97930) וחצי פוליס של מוריציוס, מטבעת קונסטנטינופוליס

(597/8 לסה"נ; ר"ע 97931) ושניים מהמאה הב' לפסה"נ, ייתכן שנטבעו על ידי אנטיוכוס הד' (164-175 לפסה"נ): אחד הוא הטיפוס השכיח של המלך באזור שנטבע בעכו-פתולימאיס (ר"ע 97929) והשני טביעה עירונית נדירה של אשקלון המזכירה 'אנשי אשקלון' (איורים 6, 7). מטבע מטיפוס זה נטבע בימי אנטיוכוס הד' (Yashin C. 2007. From Ascalon to Raphia: City-Coins of the Southern Palestinian Coast. N.p.: 19) והאחרים מאוחרים לו (BMC Pal.: G.F. Hill Catalogue of the Greek Coins of Palestine [Galilee, Samaria, and Judaea]. London 1914: liv-lv). למרבה הצער לא השתמר התאריך על מטבע זה.