במרכז השטח נחשף קטע קיר (3 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב; W10) שכיוונו צפון–דרום, בנוי מאבני גוויל ללא חומר מליטה והשתמר לגובה נדבך אחד (0.19 מ' גובה). בהמשך הקיר מצפון נמצאו אבני גוויל פזורות, כנראה מפולת (W11). ממערב לקיר 10 נחשפו שני קטעי קירות בנויים אבני גוויל ללא חומר מליטה: קיר (2.9 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב, 0.27 מ' גובה ממוצע; W12) היוצר פינה עם קיר 10 וקיר (1.8 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב, 0.27 מ' גובה ממוצע; W13) החותך את קיר 12 או ניגש אליו. האזור שממערב ומדרום לקיר 13 נפגע בעבר בעת הנחת תשתיות חשמל ומים.

 

קטע קיר נוסף (1.85 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב; W20) נחשף בפינה הצפונית-מזרחית של האתר, גם כיוונו צפון–דרום ואופי בנייתו זהה לזה של קיר 10. הקיר השתמר לגובה שני נדבכים (0.7 מ'). מדרום לקיר 20  נחשפה רצפה (לוקוס 205) הניגשת אל הקיר, מורכבת מאבנים מרובעות מסוג beach rock ויושבת על מילוי טבעי של אדמת חמרה שלא נמצאו בו ממצאים מתארכים.
על הרצפה נמצאו שברי קנקנים מצולעים (איור 9:2, 10).

 

הממצא מהחפירה לא נמצא בלוקוסים חתומים והוא כולל קרמיקה מעורבת שמיעוטה מהתקופות ההלניסטית: קערה (איור 1:2), הרומית הקדומה: פכית (איור 2:2) ונר (איור 3:2) והרומית המאוחרת: קדרת בישול (איור 4:2) וקנקנים (איור 5:2, 6) ועיקרה מן התקופות הביזנטית: סיר בישול פתוח ומכסה (איור 7:2, 8), קנקנים (איור 9:2, 10) ונרות (איור 14-11:2) והאסלאמית הקדומה: קערות מזוגגות (איור 15:2, 16), קערה (איור 17:2) וצפחת (איור 18:2). כן נמצאו שברים מעטים של כלי זכוכית לא אינדיקטיביים.
במהלך פיקוח שקדם לחפירה נמצא כלי כתישה מבזלת (איור 19:2).
על פי הממצא הקרמי זמנו של האתר מהתקופות הביזנטית עד האסלאמית הקדומה (ר' חדשות ארכיאולוגיות 176:113). ההרס הרב בשטח ובסביבתו מקשה על שחזור השרידים הארכיטקטוניים.