|
|
|
|
|
|
|
בחודש יולי 2003 נערכה חפירת הצלה בכפר כאבול (הרשאה מס' 3938-A*; נ"צ — רי"ח 22045/752365; רי"י 17045/252365), בעקבות חשיפת סימני חציבה בעת ביצוע חתכי בדיקה לאורך תוואי צינור ביוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מועצה מקומית כאבול, נוהלה על ידי ה' אבו-עוקסה, בסיוע י' לרר (חתכי בדיקה), א' שפירו (מדידות), ה' סמיטליין (צילום) וח' טחן (ציור).
|
|
בעבר נתגלו במקום חמש מערות קבורה, מתוכן ארבע מערות כוכים ואחת בת שני חדרים ללא כוכים. בכל המערות נמצאו ארונות חרס, בשתיים נמצאו גם גלוסקמאות. המערות תוארכו למאות הא'-הד' לסה"נ (ר' חדשות ארכיאולוגיות מ: 3; מח-מט: 33; קד: 123-122; קח: 175; ארץ צפון 2002: 145-141). בחפירה נוספת שנערכה בשנת 1999 נחשפו שרידי מבנה מן התקופה הממלוכית (ר' חדשות ארכיאולוגיות 114: 135).
|
|
נחשף מתקן חצוב בסלע קירטון רך שכלל בור חצוב בצורת משפך (כ-0.24 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק, איורים 1, 2). תעלה רדודה מחברת בינו לבין בור איגום (0.60 × 0.62 מ', 0.33 מ' עומק). בפינה הדרומית-מזרחית נמצא בור שיקוע (0.18 מ' קוטר, כ-0.1 מ' עומק). ממערב בכיוון צפון–דרום תוחם את המתקן קיר בנוי קירטון על גבי סלע האם. המתקן שימש כנראה לכתישה ולהפקת נוזלים.
הממצא הקרמי כלל סירי בישול (איור 1:3, 2), קנקנים (איור 5-3:3) ונר (איור 6:3) המתוארכים לסוף התקופה ההלניסטית-התקופה הרומית הקדומה.
חרסים שנאספו במקומות אחרים לאורך תוואי צינור הביוב מתוארכים לתקופות הרומית, הביזנטית והממלוכית. כמו כן נאספו שברי טיח צבעוני בגווני אדום בוהק, אדום-אפרפר, צהוב, ירוק ולבן (איור 4). בחלק מן השברים ניתן להבחין בדגמים צמחיים וגאומטריים ובחלק אף ניתן להבחין בשתי שכבות טיח בצבעים שונים.
|
|
|
|
לצפייה באיורים לחץ על כותרת האיור
|
|
|
English Version
|
|
){kind=link}
){kind=link}
){kind=link}
){kind=link}