התקופה הביזנטית

לתקופה זו מיוחסים שרידיהם של שני קירות בלבד, שנחשפו מתחת לקירות מאוחרים ומילוי עפר (1.1-0.7 מ' עובי). בתוך המילוי נתגלו שברי קנקנים ורעפים. השרידים שנתגלו דלים מכדי לקשור אותם סטרטיגרפית לאתרים מהתקופה הביזנטית שנחשפו במקום בעבר.

  

התקופה הממלוכית

במבנים השייכים לתקופה זו ניתן להבחין בשני שלבי בנייה. לשלב הקדום מיוחסים שרידי שני מבנים הנמצאים בחלק הצפוני של החפירה ובפינה הדרומית-מזרחית שלה. לא נמצאו שרידי בנייה בין המבנים ונראה שהשטח ביניהם היה פתוח.

בצפון-מזרח השטח נתגלה חלק ממבנה גדול, הכולל אולם ריבועי (5 × 5 מ') שנחשף בשלמותו. ממערב לאולם נחשפו שני חדרים מלבניים, זהים כמעט במידותיהם (5 × 2 מ').

בשלב המאוחר נבנה על גבי חלק מקירות האולם הריבועי מתקן מטויח (4.5 × 0.6 מ') שבקירותיו שולבו פריטים ארכיטקטוניים בשימוש משני.

הממצא כלל שברי כלי חרס ומטבעות.

 

התקופה העות'מאנית

מבנים בני התקופה נתגלו בכל שטח החפירה וניתן להבחין בהם בשני שלבי בנייה: קדום ומאוחר. לשלב הקדום מיוחסים שני מבנים שנחשפו לכל אורכם וביניהם מעבר מקורה. תקרת המעבר נשענה על שני זוגות של אומנות דבוקות. המבנה הוקף בחלקו הדרומי-מזרחי בסמטה צרה התחומה בשני קירות ומתעגלת לצפון-מזרח (כ-15 מ' אורך, 3.5 מ' רוחב). בשלב המאוחר הורחב שטח הבנייה למזרח ותוכנית המבנים שונתה.

הממצא כלל כלי חרס, נרות, מקטרות, מטבעות, חפצי מתכת וצמידי זכוכית.