אתר 1 (נ"צ — רי"ח 18754/61469; רי"י 13754/11469) הוא חורבה המשתרעת על פני כ-150 דונם בראש גבעת חמרה ועל מדרונה הצפוני; החורבה תחומה מדרום וממזרח במתלול של ערוץ נחל. בראש הגבעה ניתן להבחין בשרידים אדריכליים הקשורים ביישוב הקדום: מבנים, מיתקנים, אבן טחינה של טחנת קמח ובית קברות. שברי כלי חרס הפזורים בדלילות על פני השטח מצפון לחורבה נסחפו לשם ככל הנראה מראש הגבעה. 
בראש החורבה, סמוך לכניסה למחנה עודד, נמצא מיתקן עגול (2.5 מ' קוטר; 0.2 מ' עובי דופן; איור 2) שדופנו בנויה אבן וחומרי מליטה. דופנו הפנימית של המיתקן טויחה בשכבה של טיח

(1.5 ס"מ עובי) מעורב בחרסים. מצפון גובל במיתקן קיר (0.75 מ' אורך חשיפה) בנוי אבני גוויל (0.2 × 0.3 מ'). סמוך למיתקן נאספו שברים של קערת חרס FBW Type 3, המתוארכת למאה הו' לסה"נ. בתוך שטח מחנה עודד נמצאה שלא באתרה אבן רחיים עשויה בזלת. בסיס האבן עגול (0.83 מ' קוטר) וחלקה העליון חרוטי (0.6 מ' גובה).
חלקה הדרומי של החורבה נפגע במידה רבה מכלים מכניים. בחתכים שהותירו בשטח ניתן להבחין בשרידים אדריכליים רבים כגון ראשי קירות, אבני בנייה פזורות על פני שטח, שרידי טיח, לוחות שיש מרובעים (0.3 × 0.3 מ'; 0.2  x0.2 מ'), אבני פסיפס ושברי חרס רבים. בחתך המזרחי נתגלו שרידי מיתקן (1.5 מ' גובה לפחות; איור 3) שצורתו ח הפוכה; חציו המערבי נפגע מכלים מכניים. רצפתו ודופנותיו (0.3 מ' עובי) נבנו מאבנים קטנות ומחומר מליטה אפור/לבן. פנים המיתקן צופה בטיח מעורב בשברי חרסים ודומה על כן כי הוא שימש לאגירת נוזלים. בחלקו העליון של המילוי במיתקן נמצאו שברי אמפורה מיובאת מן התקופה האסלאמית הקדומה. עמוק יותר נמצאו סיגי מתכת ושברי זכוכית. על קרקעית המיתקן נתגלה חפץ מתכת עגול (7 ס"מ קוטר) שבמרכזו חור – אולי חלק ממצלתיים שהושלך למיתקן.
כ-0.5 מ' מתחת לפני השטח נחשפו שלוש רצפות טיח לבן; מעל שתי הרצפות העליונות נחשפו שכבות אפר אפורות. מדרום למיתקן, בהמשך החתך המזרחי אותרו שרידי מיתקן נוסף בעל חתך עגול, שנבנה מלבנים צרופות וטויח בחלקו הפנימי.


בשוליו הדרומיים של האתר נחשף בית קברות, שפזורות בו אבני בנייה ועצמות. סמוך לו נתגלה פריט שיש (0.57 מ' גובה), ככל הנראה מצבת קבר. בסיס הפריט עגול (0.22 מ' קוטר) וראשו, השבור בחלקו, חרוטי (0.13 מ' קוטר; איור 4).
בחלקו המערבי של האתר נחשפו שרידי יישוב קטן יותר שזמנו התקופות העות'מאנית והמנדטורית. שברי כלי חרס מתקופות אלו נתגלו בשטח שממערב לכביש הגישה למושב מצליח.

 

המכלול הקרמי מאתר 1 מתוארך ברובו לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הז'-הי' לסה"נ). דומה כי היישוב שנבנה על גבעה שצפתה על רמלה, במרחק של כ-350 מ' ממנה מהשוליים הדרומיים של העיר ההיסטורית, היה קשור לעיר ששימשה עיר הבירה של מחוז פלסטין בתקופות האומיית והעבאסית.

 

אתר 2 (נ"צ — רי"ח 18819/64716; רי"י 13819/14716). תפזורת של חרסים, שברי כלי בזלת, אבני גזית ועצמות על גבי מדרון מתון של גבעת חמרה. כן נמצא על פני השטח מכסה שבור של סרקופג (0.7 × 1.5 מ', 0.1 מ' עובי) עשוי אבן גיר. בסיס המכסה שטוח ואילו חלקו העליון משופע. באחת הפינות השתמר זיז בולט. ייתכן שהאתר נמשך מזרחה, אל מעבר לגבול הסקר. הממצא הקרמי מיוחס לתקופות הביזנטית והעות'מאנית.

 

אתר 3 (נ"צ — רי"ח 18819/64664; רי"י 13819/14664). חרסים, אבני פסיפס ושברי שיש הפזורים על פני גבעת חמרה. כלי החרס מתוארכים לתקופה העות'מאנית.

 

אתר 4 (נ"צ — רי"ח 18804/64686; רי"י 13804/14686). אבני גוויל (0.5 × 0.5 מ') פזורות בשטח – אולי שרידי מבנה.