יבנה-ים (נ"צ — רי"ח 1708-22/6470-92; רי"י 1208-22/1470-92; איור 1:1). שרידי עיר הנמל יבנה-ים, על גבי רכס הכורכר המערבי ובמישור שממזרחו. נראים הסוללה מתקופת הב"ת 2, שרידי מבנים רבים ממגוון תקופות, חציבות של אבני בנייה במחשופי הסלע שלאורך החוף ומערות חצובות. ממצא רב ומגוון מיוחס לתקופות הב"ת 2, הב"מ, הברזל 2, הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה ומעט מימי הביניים ומהתקופה העות'מאנית.

 

מצד חשביהו (נ"צ — רי"ח 1707/6462; רי"י 1207/1462; איור 1: 2). שרידי מצודת החוף משלהי תקופת הברזל (המאות הז'-הו' לפסה"נ), כ-1.7 ק"מ מדרום ליבנה-ים. כמות רבה של כלי חרס, כולל כלי יבוא.

 

נחל שורק (דרום; נ"צ — רי"ח 17415/64900; רי"י 12415/14900; איור 1: 3). סוללה מלאכותית הבנויה מלבני טין לאורך כמה עשרות מטרים בציר צפון–דרום. הסוללה היתה חלק ממתחם תקופת הב"ת 2 שנזכר בעבר על ידי ר' גופנא (Tel Aviv 8 [1981]: 77). לא ניתן להבחין היום בסוללות נוספות הניגשות אליה, כנראה בשל כיסוי החולות המסיבי והצמחייה. הממצא כולל מעט מאוד כלי חרס. ייתכן שהמקום היה קשור לאתר הכבשנים מעברו השני של נחל שורק.   

 

נחל שורק א' (נ"צ — רי"ח 1750/6488; רי"י 1250/1488; איור 1: 4). בערוץ הנחל, מול נבי רובין, נתגלו שרידי מבנה בנוי אבני גזית, אולי טחנת קמח, הכוללים קירות, קמרונות ותעלה. חרסים שחוקים ספורים מן התקופה העות'מאנית. ייתכן שתחנת הקמח שימשה את העולים לרגל לחגיגות נבי רובין.  

 

נחל שורק ב' (נ"צ — רי"ח 17445/64905; רי"י 12445/14905; איור 1: 5). אתר מתקופת הב"ת 2 על קו המים של גדתו הצפונית של הנחל, ששימש לייצור כלי חרס. בעבר נחפרו שני כבשנים ושרידים מן היישוב (ר' חדשות ארכיאולוגיות עח-עט: 52; זינגר-אביץ ל' ולוי י' בתוך: פישר מ' [1991], יבנה-ים וסביבתה: 105-101). כיום נחשפים מזרימת הנחל כבשנים נוספים ושרידי קירות בנויים גוויל ולבנים.

 

א-נבי רובין (נ"צ — רי"ח 1749/6485; רי"י 1249/1485; איור 1: 6). בשטחו של מתחם הקבר, המזוהה עם ראובן בן יעקב, וברדיוס נרחב סביבו נמצאו ממצאים ושרידים מגוונים מן התקופות העות'מאנית והמודרנית, המעידים על חגיגות ועליות המוניות לרגל במאות האחרונות.

 

ד'הרת אל-חומריה (צפון-מזרח; נ"צ — רי"ח 1762/6497; רי"י 1262/1497; איור 1: 7). גבעת כורכר שבתקופת המנדט נבנה עליה מבנה תעשייתי והתקיימה בה פעילות חקלאית, כנראה גידול פרדסים, ובה באר. הממצא כולל חרסים ושברי צינורות חרס מן התקופה העות'מאנית-מודרנית. בגבעת כורכר כ-400 מ' מדרום-מערב לה (נ"צ — רי"ח 1758/6492; רי"י 1258/1492; איור 1: 8), נחפרו בעבר קברים רבים ועשירים בממצא מן התקופות הב"ת 2 והב"מ 2 (QDAP 13:75-91). בתקופת המנדט נבנה עליה בית מגורים דו-קומתי.

 

ד'הרת אל-חומריה (מזרח; נ"צ — רי"ח 1760/6491; רי"י 1260/1491; איור 1: 9). גבעת חמרה רחבה, שלמרגלותיה המערביים נבנה בתקופת המנדט הבריטי בית מגורים תלת-קומתי ועליה נבנתה בריכת אגירה מבטון, כ-200 מ' ממזרח לגבעת הקברים. על הגבעה ולמרגלותיה ממצאים מעטים מימי הביניים ומן התקופה העות'מאנית-מודרנית.

 

אל-ג'סר (נ"צ — רי"ח 1761/6479; רי"י 1261/1479; איור 1: 10). על גבעת כורכר נמוכה, על גדתו המזרחית של נחל שורק, במפגש הנחל עם יובל קטן, מול תל מחוז. בערוץ הנחל ריכוז של אבני כורכר מסותתות, שהשתייכו כנראה לגשר שחצה אותו. בעבר נחפרו ארבע מערות קבורה עשירות בממצא מתקופת הב"ת 2 (PMJB 2:2-7; QDAP 12:31-42). בסקר נתגלו חרסים, בהם ידית רודית (איור 2), מטבעות וממצאים נוספים, וכן שרידי בנייה ומערה גדולה, המעידים על יישוב מבוסס מן התקופות ההלניסטית והרומית הקדומה, שחלש כנראה על מעבר נחל שורק בדרך שהוליכה ליבנה-ים.

 

תל מחוז (תל אל-סולטאן; נ"צ — רי"ח 1759/6475; רי"י 1259/1475; איור 1: 11). התל, כ-350 מ' ממערב לנחל שורק, נסקר בראשית שנות ה-50 ונמצאו בו חרסים מן התקופות הב"ק, הב"ת 2, הב"מ (?), הברזל 2-1, הפרסית וההלניסטית (IEJ 2:104-117). כיום הוא מכוסה בחולות נודדים ובצמחייה צפופה, חלקה צמחיית בוסתנים מן הדורות האחרונים. נמצאו מעט חרסים לא אינדיקטיביים.

 

עיינות (מערב; נ"צ — רי"ח 1773/6472; רי"י 1273/1472; איור 1: 12). גבעת כורכר נמוכה ורחבה שעליה בית מגורים, מגדל מים נמוך ומבנים נוספים מתקופת המנדט הבריטי. בשטח מצומצם למדיי בראש הגבעה פזורות כמה אבני גזית ואבני גוויל וכן חרסים רבים, שברי כלי זכוכית, אבני פסיפס, שברי רעפים, אריחי חרס ושברי פריטי שיש, רובם מהתקופה הביזנטית. ייתכן כי השרידים הם של מכלול אדריכלי שכלל כנסייה, אולי מנזר כפרי.

סביל אבו נבוט (נ"צ — רי"ח 1785/6468; רי"י 1285/1468; איור 1: 13). מבנה שנועד לאספקת מי שתייה לעוברי אורח, נבנה על ידי מושל יפו, מחמוד אבו-נבוט, בראשית המאה הי"ט, מצדה המזרחי של הדרך שהוליכה מיפו לעזה דרך יבנה. המבנה רבוע, מקורה בכיפה ומכסה על באר; צמוד אליו מדרום נבנתה בריכה מטויחת. נלקטו חרסים מעטים מן התקופות העות'מאנית והמודרנית.

 

טירת שלום (צפון-מערב; נ"צ — רי"ח 17945/64725; רי"י 12945/14725; איור 1: 14). שרידי מבנה, כנראה מן המאה הי"ט, על פסגת גבעת כורכר נישאת. המבנה, שכלל במקורו קמרונות, בנוי מאבני כורכר מסותתות וממילוי דבש, ומטויח מבפנים. הקמרון המזרחי התמוטט. בשלב מאוחר, כנראה בתקופת המנדט הבריטי, נוסף קיר בנוי אבנים ומלט ומטויח שחצץ בין הקמרונות. נמצאו מעט כלי חרס מהתקופה העות'מאנית המאוחרת ומהתקופה המודרנית.

 

טירת שלום (דרום-מערב; נ"צ — רי"ח 1788/6461; רי"י 1288/1461; איור 1: 15). אתר מן התקופות הפרסית וההלניסטית על גבעת חמרה במישור שממערב לרכס הכורכר השני; חרסים מהתקופה העות'מאנית-מודרנית, מעידים על עיבוד מאוחר של השטח.

 

כפר הנגיד (מערב א'; נ"צ — רי"ח 1759/6443; רי"י 1259/1443; איור 1: 16). על גבעת חמרה נמוכה ממערב לנחל שורק, אתר מן התקופות הב"ק 2-1, הביזנטית והעות'מאנית-מודרנית.

 

כפר הנגיד (מערב ב'; נ"צ — רי"ח 1761/6447; רי"י 1261/1447; איור 1: 17). גבעת חמרה נמוכה כ-400 מ' מצפון-מזרח לאתר הקודם, ועליה פזורת חרסים וממצאים אחרים מן התקופות הביזנטית והעות'מאנית-מודרנית. ייתכן וזהו אתר אחד עם שני גרעיני התיישבות.

 

תל שלף (נ"צ — רי"ח 1783/6445; רי"י 1283/1445; איור 1: 18). בתל, השוכן על גבעת כורכר, ממצאים מן התקופות הב"ת 2, הב"מ, הברזל 1, הברזל 2 (הרוב) והפרסית. כן זוהו שרידי בנייה באבן ובלבנים, בהם חומה רחבה למרגלותיו המערביים של התל, המיוחסים לתקופת הברזל 2. בתקופת המנדט הבריטי בנו תושבי הכפר הסמוך קוביבה בתים על התל. נמצאו ידיות של כלי חרס ועליהן חרותות של אותיות עבריות וצלמית חרס כמעט שלמה של אשה מחזיקה תינוק, מתקופת הברזל 2 (איור 3).

 

תל שלף (צפון-מערב; נ"צ — רי"ח 1776/6448; רי"י 1276/1448; איור 1: 19). על גבעת כורכר נמוכה כ-600 מ' מצפון-מערב לתל שלף, ממצאים מן התקופות הב"מ 2 והברזל 1, ושרידי מבנים וממצאים מתקופת המנדט הבריטי. בשנת 1999 נתגלו במקום כלי חרס שלמים מתקופת הב"מ 2 (ר' חדשות ארכיאולוגיות 113: 110-109). 

 

אל-קוביבה (נ"צ — רי"ח 1786/6448; רי"י 1286/1448; איור 1: 20). שרידי הכפר הערבי, שמהם נותרו כמה בתים על תלם, שוכנים על גבעת כורכר ולמרגלותיה, ונמצאו בו ממצאים מן התקופות האסלאמית הקדומה, ימי הביניים, העות'מאנית והמודרנית, וכן מגוון פריטי שיש, שהובאו ככל הנראה מאתר סמוך שזמנו התקופה הביזנטית.

 

אל-קוביבה (דרום-מזרח; נ"צ — רי"ח 1789/6443; רי"י 1289/1443; איור 1: 21). אתר במישור שממזרח לקוביבה, ממצאים מן התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.

 

א-נבי גנדה (נ"צ — רי"ח 1791/6449; רי"י 1291/1449; איור 1: 22). על גבעת כורכר גבוהה ותלולה, מצפון-מזרח לקוביבה; בעבר היה כאן קברו של נבי גנדה (המזוהה עם גד בן יעקב), הוא נהרס כליל בשל כריית כורכר. נותרו יסודות של קירות, בור מים ושרידי קברים, מהם קברי תינוקות בקנקנים, ונאספו חרסים מן התקופות האסלאמית הקדומה, הממלוכית, העות'מאנית והמודרנית.

 

ח' אל-עג'ורי (ח' דהיישה; נ"צ — רי"ח 1783-7/6431-8; רי"י 1283-7/1431-8; איור 1: 23). בחורבה הגדולה, השוכנת על גבעת חמרה נמוכה ורחבה, ממצאים מן התקופות הב"ת 2, הפרסית, הרומית המאוחרת, הביזנטית, האסלאמית הקדומה והמודרנית, ושרידי בנייה מן התקופות הרומית או הביזנטית ואילך. בתקופות הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית עבר מרכז היישוב אל המישור האלוביאלי שמצפון לגבעה, שנותרה ככל הנראה לא מיושבת.

 

בן-זכאי (מזרח; נ"צ — רי"ח 1752/6410; רי"י 1252/1410; איור 1: 24). אתר קטן על התגבהות קלה במישור שבין יבנה למושב בן-זכאי. פיזור אבני גוויל רבות, השייכות כנראה לשרידי מבנים שנהרסו בחריש אינטנסיבי. ממצא מגוון מן התקופות הפרסית וההלניסטית הכולל גם כלי יבוא.     

 

יבנה (נ"צ — רי"ח 1755-68/6406-25; רי"י 1255-68/1406-25; איור 1: 25). בתל יבנה ולמרגלותיו ממצאים מן התקופות הב"ת 2, הב"מ, הברזל 1, הברזל 2, הפרסית, ההלניסטית, הרומית הקדומה, הרומית המאוחרת, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הצלבנית, הממלוכית, העות'מאנית והמודרנית. רוב השרידים הבנויים הנראים בתל הם מן התקופות הביזנטית עד המודרנית. בגבעה שמצפון-מערב לתל (גבעת המעברה/אל-דיר) נמצאו חרסים מתקופות הברזל 2, ההלניסטית והביזנטית. בעבודות פיתוח נמצאו כלי פולחן הקשורים כנראה למקדש מתקופת הברזל 2 ובעקבות סקר, נערכה חפירת הצלה (ר' חדשות ארכיאולוגיות 115: 62-60). במישור המקיף את התל מדרום וממערב, עד למרחק של מאות מטרים ממנו, נתגלו ממצאים, רובם מן התקופה הביזנטית, המעידים על התפשטות העיר יבנה בתקופה זו, וכן שרידים הקשורים לפעילות החקלאית של תושבי הכפר יבנה בתקופת המנדט הבריטי.

 

נ"ט 49 (נ"צ — רי"ח 1761/6406; רי"י 1261/1406; איור 1: 26). למרגלותיה המזרחיים של גבעת כורכר, כ-700 מ' מדרום לתל יבנה, נתגלו שרידי אתר מן התקופות הברזל 2, הפרסית, ההלניסטית, הרומית הקדומה והרומית המאוחרת. במדרונה הדרומי של הגבעה זוהו קברי פיר חצובים מתקופת הב"ת 2, שנפגעו עקב חציבת כורכר. בתקופת המנדט הבריטי נבנו במקום שני בתי מגורים ונכרתה באר.

 

א-שרקייה (נ"צ — רי"ח 1773/6413; רי"י 1273/1413; איור 1: 27). על שתי גבעות כורכר נמוכות, כקילומטר אחד ממזרח ליבנה, ובמישור שביניהן, נתגלה אתר מן התקופות ההלניסטית, הרומית(?), הביזנטית והעות'מאנית-מודרנית, הכולל גם מערה חצובה.