על פני השטח נראה קיר (W50; איורים 1, 2) בציר מזרח–מערב וסביבו נפתח ריבוע. לאחר הסרת שכבת הסחף העליונה הובחן בדופן הדרומית של הריבוע קיר קדום נוסף (W51), החוצה את השטח ומקביל לקיר 50. שני הקירות תוחמים מצפון ומדרום קטע דרך קדומה הסלולה בציר מזרח–מערב (13 מ' אורך חשיפה, 5 מ' רוחב).

 

שולי הדרך (קירות 50, 51) בנויים אבני גזית גדולות (0.35 × 0.70 מ') וביניהן ליבה של אבנים קטנות. נחשפו שני מפלסי ריצוף של הדרך (לוקוסים 60, 61), שהשתמרו רק בקטעים סמוך לקיר 51. בחלקו המזרחי של הריבוע נחשף מפלס קדום יותר (לוקוס 62) שנשתמר גם צמוד לקיר 50. הריצוף עשוי אבנים קטנות שהונחו על שכבה מהודקת מאוד של אדמה; לא נמצאו לוחות ריצוף גדולים. משכבת הסחף העליונה נאספו שברי כלי חרס מעורבים המתוארכים למן המאה הד' ועד למאה הז' לסה"נ ולפיכך אינם מתארכים את הדרך.

בכמה חתכים שנעשו במפלסי הריצוף (לוקוסים 60, 61) נמצאו שברי כלי חרס המתוארכים למאות הג' והד' לסה"נ, ואילו מפלס הריצוף הקדום יותר (לוקוס 62) מתוארך למאות הא'-הב' לסה"נ. ניתן אם כן לשער כי הדרך נסללה בתקופה הרומית והמשיכה לשמש עד לתקופה הביזנטית.