שכבה 21. על הקרקע הבתולה, בעומק של 5.0–5.2 מ' מפני השטח נמצאה הצטברות דלה של שרידי יישוב מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית.

 

שכבה 20. מעל שרידי השכבה הקודמת נמצאה רצפה ועליה הצטברות שכללה שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הניאוליתית הקרמית, ומקבילים לשכבה IX ביריחו. מן הצלמית שנמצאה בשכבה 16 (להלן) ומחרסים אחדים שנמצאו בעונת החפירה 1991 הסתבר כי באתר היה יישוב בן זמנה של התרבות הירמוכית, שקדמה לממצאי שכבה 20 מן החפירה הנוכחית.
 
 

שכבות 19, 17 ו-16. משכבות אלה, המתוארכות לתקופה הכלקוליתית הקדומה נחשפו מצבורים רבים שכללו ממצא רב. רצף השכבות שהתברר בעונה הנוכחית דומה לזה שנחשף בעונת 1991 וניתן חיזוק לקביעה ששכבה 19 מקבילה לתרבות ואדי רבה, שכבה 17 מקבילה לשכבה VII ביריחו ושכבה 16 מקבילה לשכבה XVIII בבית שאן. בשכבה 16 נתגלה גם ראש צלמית הדומה לצלמיות התרבות הירמוכית (7.5 ס"מ גובה; איור 2), ומקורה בשכבה 20.

 

שכבה 14. נחשפה הצטברות דלה של שרידים. נפוצים כלי חרס בעלי מירוק אפור מראשית תקופת הברונזה הקדומה. בין הממצאים בלטה צלמית חרס קטנה של אריה שואג (8.5 ס"מ אורך; איור 3).

 

שכבה 9b. בהצטברות טבעית בתוך אפיק קדום נמצאו חרסים מהתקופה הרומית הקדומה המעידים שגם בתקופה זו היה יישוב באתר – מידע נוסף על הידוע מעונות החפירה הקודמות.

 

שכבה 7. נמצאו רבדים דלים של פסולת מבתי יוצר המתוארכים למאה הה' לסה"נ שנחשפו בעונות הקודמות. ראוי לציין שבחפירה לא נמצאה פסולת מבתי היוצר של שכבות 9a ו-8.

 

שכבה 6. משכבה זו, המתוארכת למאות הו'-הז' לסה"נ, לא נמצאו שרידים של ממש בחפירות הקודמות וקיומה נקבע רק לפי שרידים שנמצאו בשכבות מימי הביניים (שכבות 5 – 1 מעונת 1991). מסתבר שדווקא בחלק זה של האתר התקיים יישוב מימי שכבה זו ובחפירה נחשף קירו המערבי (W404) של בניין וקירו המזרחי של בניין נוסף (W405; איור 4). אל קיר 405 ניגשה רצפת פסיפס מטיפוס שאופייני למיתקני תעשייה חקלאית. המיתקן היה מחוץ לשטח החפירה ועל כן לא נחפר, אך ניתן לשער שזו גת. לאחר נטישת היישוב בשכבה זו נעזב חלק זה של האתר ולא נושב עוד.