רשות העתיקות

נתגלה מצבור (1 X 6 מ', 1 מ' עובי) של שברי כלי חרס רבים על קרקע בתולה, ללא קשר לממצא אדריכלי. כלים רבים נצרפו בטמפרטורות גבוהות ועוותו, ונמצאו אף שברים שהותכו והפכו לגושים של נטיפי חרס. ממצאים אלה מעידים על קיומו של בית יוצר לכלי חרס באזור. בשל ממדיה הקטנים של החפירה ופגיעות במקום במהלך השנים נתגלה רק חלק מצומצם של אזור פסולת הקדרים.

הממצא כלל קערה (איור 1: 1), קערה מיובאת מצפון אפריקה המתוארכת לשנים 400-325 לסה"נ (איור 1: 2), קדרה (איור 1: 3), מחבת (איור 1: 4), מכסה (איור 1: 5), סיר בישול (איור 1: 6) ואמפורות שהובחנו בהן שני טיפוסים: אמפורה בעלת שפה מעוגלת (איור 1: 7, 8) ואמפורה בעלת עיבוי מתחת לשפה (איור 1: 9, 10). מטיפוס זה נמצא גם שבר של שפה שמצדה החיצוני צמוד חומר עודף שנצרף עם הכלי (איור 1: 11). כמו כן הובחנו שני טיפוסים של בסיסים, שנראה כי הם שייכים לאמפורות אלה: האחד, קעור (איור 1: 12) והשני חרוטי (איור 1: 13). כן נתגלו מכסה קנקן (איור 1: 14) עם שפה שטוחה נוטה פנימה וצילוע רדוד על הגוף הגבוה ובסיס כַן (איור 1: 15) ששפתו מעוגלת ומעובה חוצה.

מבדיקת התפלגות ממצא כלי החרס בערמת הפסולת עולה כי עיקר הייצור של בית היוצר היו אמפורות (86%). שאר טיפוסי הכלים הם 2%-1% מכלל הכלים; קשה לדעת אם הם אכן יוצרו במקום או שהם חלק ממכלול הכלים שבהם רק השתמשו. כך למשל הקערה המיובאת (איור 1: 2) שבוודאי לא יוצרה בבית יוצר זה.