שטח F1. נתגלתה דרך עתיקה לאורך כ-30 מ', שכיוונה הכללי צפון–דרום (איור 2). רוחבה הממוצע 3 מ' והיא תחומה משני צדיה בקירות (W206 ,W205) הבנויים מאבני שדה בינוניות ומושתתים על מדרגות סלע טבעיות. שני חתכי בדיקה (2 מ' רוחב) נחפרו בניצב לדרך (איור 3). בחתך הדרומי נתגלו תחת פני השטח, סמוך לקיר 206, שלושה סירי בישול מהתקופה החשמונאית-הרומית הקדומה (איור 4). הסירים נמצאו באתרם ובמצב השתמרות טוב לריפוי; נוכחותם על אם הדרך לא ברורה. כדי לוודא שהם לא נמצאו בתוך מבנה שקדם לדרך נחפר החתך הצפוני, במרחק של כ-3 מ'. נתגלתה בו רק תשתית הדרך ללא ממצא קרמי אינדיקטיבי. רוחב הדרך, שיטת הבנייה שלה ומיקומה הגיאוגרפי מעידים כי היא שימשה דרך חקלאית משנית בין שני יישובים סמוכים, אולי חורבת שילת וח' בד-עיסא, וכי היתה חלק מרשת הדרכים החקלאיות באזור. דרך דומה המתפצלת מהכביש הרומי הראשי לוד-ירושלים לכיוון ח' בד-עיסא, זוהתה בעבר על ידי מגן (מגן י', ציונית י' וסירקיס א', קרית ספר – עיירה יהודית ובית כנסת מימי הבית השני, קדמוניות 117: 25).

 

בשטח F2 נוקה קיר בכיוון מזרח–מערב, שאורכו 50 מ', רוחבו 1.2–1.4 מ' וגובהו 1.2 מ'. ככל הנראה זהו קיר מדרגת עיבוד שנבנה על ידי תושבי הכפר הערבי הסמוך מאבני בנייה קדומות. על גבי הקיר הונחו אבני סיקול רבות. 
 
בשטח F3 נחפר חלקה הדרומי של שומרה (איור 5). מדרום תוחם אותה קיר (4.5 מ' אורך, 0.8–0.9 מ' רוחב, 0.1–0.5 מ' גובה; W209) הבנוי משני פנים: פן חיצוני מאבנים גדולות

(0.5 × 0.7 מ') וצמוד לו פן מאבנים קטנות. לאחר שהשומרה יצאה משימוש, נערמו עליה אבני סיקול מהחלקות הסמוכות.    

 

בשטח F4 נוקתה ערמת סיקול (3.2 מ' קוטר, 0.8 מ' גובה) שנערמה על מחשוף סלע גדול ונתחמה מכל עבריה בקירות מאבני שדה גדולות.