בח' אום אל-עומדאן (איור 1: 1) נסקרו שרידי קירות, מערות וקברים בשוליים הדרומיים של החורבה, מעבר לשטח החפור.

 

בשטח חקלאי המשתרע על שתי שלוחות וכמה ערוצי ואדיות ממזרח לח' אום אל-עומדאן (איור 1: 2) נסקרו גדרות תיחום הבנויות משתי שורות של אבנים, שתי מכלאות (כ-10 מ' קוטר), סכרים בערוצי הואדיות, גתות חצובות בסלע הכוללות משטח דריכה (כ-2.5 x 2.5 מ') ומערות טבעיות שבהן סימני שימוש וחציבות. על פני השטח פזורים חרסים מן התקופות הרומית והביזנטית.

 

בראש גבעה (איור 1: 3) נמצאה גדר התוחמת שטח (כ-10 x 20 מ') ובנויה שורה אחת של אבנים גדולות. בשטח התחום ומחוצה לו נמצאו גלי אבנים, שבחלקם נמצאה אבן זקופה (עד כ-0.8 מ' גובה). במרכז המתחם נמצאה אבן מלבנית מסותתת (0.5 x 0.6 x 1.3 מ'). בכל השטח נמצאו מחשופי צור טבעי שנוצלו לעשיית כלי צור ופזורות של נתזים, כלי צור ומקבות אבן.

 

בשולי שטח הסקר, בקרבת ח' חדת שמחוץ לתחום השטח הנסקר, נסקר אתר פרהיסטורי המשתרע על פני שטח של כ-300 x 500 מ' (איור 1: 4). נמצאו בו פזורת צפופה של כלי צור מהתקופה הניאוליתית וחרסים מהתקופה הכלקוליתית. בשטח האתר נסקרו מאות ספלולים חצובים משני טיפוסים (איורים 4-2): סגלגלים (כ-0.20 x 0.40-0.35 מ'), חלקם קשורים ביניהם בתעלות חצובות; ועגולים (כ-0.15-0.10 מ' קוטר). כן נסקרו אגנים חצובים עגולים (כ-1 מ' קוטר, כ-0.2 מ' עומק), גלי אבנים וקטעי קירות. בקטע קרקע סחוף שנמצא בתחום האתר ניתן להבחין במפלסי חיים, הכוללים חרסים וכלי צור מן התקופה הכלקוליתית.

בקרבת האתר נסקרו חציבות, קברים ומבנים שבסביבתם נמצאו חרסים מן התקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. שרידים אלה שייכים כנראה לח' חדת הסמוכה שלא נסקרה.