שכבה III נחפרה באדמת טרה רוסה עד לסלע האם (לוקוסים 13, 15, 22). נמצאו בה שברי כלי חרס מעטים המתוארכים לתקופות הביזנטית והרומית.

 

בשכבה II נתגלה קיר רחב (6-3 מ' רוחב; W17) בנוי מאבני שדה, שצירו צפון–דרום, מקביל לקווי הגובה של הגבעה; בחלקו הצפוני של הקיר נראה כי נותרה רק הליבה. אפשר שהקיר שימש יסוד של מבנה איתן, שנדבכיו העליונים נשדדו, או קיר טרסה שתמך בשולי הגבעה. בשכבת האדמה שהצטברה לאחר שהקיר יצא מכלל שימוש נמצאו כלי חרס המתוארכים בעיקר לסוף התקופה הביזנטית (המאה הו' לסה"נ; איור 2: 5-1) ולראשית התקופה האסלאמית הקדומה (התקופות האומיית והעבאסית; המאות הז'-הח' לסה"נ; איור 2: 6, 7); שברים מעטים של כלי זכוכית המתוארכים לסוף התקופה הביזנטית ולתקופה האומיית; וארבעה גושים קטנים של פסולת מתעשיית זכוכית, המעידים על קיומה של תעשייה במקום, אף כי לא ניתן לקבוע אם היתה זו תעשיית זכוכית גולמית או בית מלאכה לייצור כלים. כן נמצאו אבני פסיפס גדולות המעידות על מיתקנים תעשייתיים, ואבני פסיפס קטנות המעידות על רצפת פסיפס של מבנה ציבורי. על פני השטח מחוץ לשטח החפירה נמצא מטבע (ר"ע 102675; איור 3) המתוארך למחצית השנייה של המאה הז' לסה"נ – ככל הנראה זמנה של שכבה זו.

 

בשכבה I נתגלה קיר בציר מזרח–מערב, בניצב למדרון הגבעה (W10), שנבנה מאבני בנייה מסותתות, ככל הנראה בשימוש משני, ודומה כי שימש קיר תוחם לשטחי קרקע. הקיר נמצא כולו חתום בתוך שכבה של אדמה אפורה, שנמצאו בה בעיקר כלי חרס המתוארכים לתקופות הצלבנית והממלוכית (המאות הי"ג-הי"ד לסה"נ; איור 2: 17-8), בהם שברים של שלושה כלי יבוא מקפריסין ומנמל סנט סמיון מן התקופה הצלבנית (לא צוירו). כן נמצאו בשכבת האדמה כלי חרס המתוארכים לתקופה העות'מאנית הקדומה (המאות הט"ו-י"ז לסה"נ; איור 2: 18, 19). כמו כן נמצאו שברי כלי זכוכית ומטבע צלבני (ר"ע 102676; איור 4) שנטבע בעיר עכו בסוף המאה הי"ב לסה"נ. נראה לפיכך כי יש לתארך את הקיר לראשית התקופה העות'מאנית.

 

בפרק זמן המאוחר לבניית קיר 10 נחפר שטח מלבני (לוקוס 16; 0.5 ×  1.0 מ') התחום בשלושה קירות דלים הבנויים מאבני שדה בינוניות ללא חומר מליטה (W20 ,W19 ,W18). ייעודו של המבנה אינו ברור. על פי צורתו וכיוונו ייתכן שנבנה לשמש קבר, אך אין בממצא – מעט שברי חרסים וממצא מודרני – כדי לאשש זאת.