בשטח ב (B), כ-23 מ' ממזרח לשער החדש, נחפר ריבוע (כ-6.5 מ' לאורך החומה, 1.3 מ' רוחב), סמוך לצדה החיצוני הצפוני של חומת העיר העתיקה. תחת נדבכי חומת העיר מהתקופה העות'מאנית, נחשפו שני נדבכי חומה קדומה הבנויים אבני שדה גדולות, מהוקצעות חלקית (1.0-0.6 מ' אורך, 0.7 מ' גובה ממוצע) וביניהן אבנים קטנות מלוכדות בחומר מליטה אפור. מתחתם נחשף מצוק סלע חצוב. נראה שזוהי הדופן הדרומית של החפיר שהגן על ירושלים מצפון. מקובל להניח כי החפיר נחצב בעת בניית החומה בשלהי התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הי'-הי"א לסה"נ). בשטח החפירה, שנמצא למעשה בתוך החפיר, נתגלו שרידי מבנה מהתקופה העות'מאנית שנסמך אל דופן החפיר החצובה.
 
בשטח ד (D), כ-15 מ' ממזרח לשטח ב', לאורך החומה שמהלכה בנקודה זו משתנה קמעה בכיוון צפון-מזרח, נחפר ריבוע (כ-6.8 מ' לאורך החומה, 2.0 מ' רוחב) לעומק של כ-4 מ' מפני השטח. גם כאן בנויה החומה העות'מאנית מעל נדבכי חומה קדומה ותחתם נחשף מצוק החפיר. בקו החומה הקדומה הובחן 'תפר' המעיד על תיקון שנעשה בחומה לאחר בנייתה. חלק החומה הבנוי ממערב ל'תפר' דומה בבנייתו לחומה שנחשפה בשטח ב' ואילו ממזרח ל'תפר' מדופן חלקו העליון של מצוק החפיר באבנים קטנות ובינוניות מהוקצעות בחלקן, ומעליו בנויים חמישה נדבכים באבנים מסותתות בגודל בינוני שפניהן הוחלקו. חלק מהאבנים בחומה הקדומה הן בשימוש משני. החפיר נמצא מלא פסולת מודרנית.
 
שטח ג (C), שצורתו כאות רי"ש (10 מ' אורך מרבי, 7.5 מ' רוחב מרבי), נפתח סביב פינת החומה העות'מאנית, כ-35 מ' מצפון-מזרח לשטח ד', וכ-70 מ' מצפון-מזרח לשער החדש. תחת פינת החומה נחשפה פינה של מגדל חצוב בסלע, שבלט צפונה ודרומה מקו החומה העות'מאנית. נראה שהחפיר החצוב מימי הביניים הקיף את פינת המגדל מצפון והמשיך במהלכו הכללי צפונה-מזרחה. חומת העיר הנוכחית פונה מעל הקיר המערבי של המגדל החצוב בזווית ישרה לדרום-מזרח לאורך של כ-7.5 מ', ופונה שוב לצפון-מזרח. בתוך חלל המגדל, מעל הסלע המוחלק ששימש רצפתו וצמוד לחומה העות'מאנית נחשף חלקו המערבי של מיתקן מטויח בטיח הידראולי אפור, ככל הנראה בריכת מים. הבריכה תחומה בחלקיה הדרומי והמערבי בחומות העיר, ובחלקה הצפוני בקיר בנוי. חלקה המזרחי לא נחשף. לא ניתן לתארך את הבריכה בוודאות, אך ניתן להגדירה בת זמנה או מאוחרת לחומת העיר העות'מאנית.
צפונית-מערבית לבריכת המים, נחשף מבנה שירותים ציבוריים מודרניים שהושתת על הסלע.
 
שטח א (A) שגם לו צורת האות רי"ש (8.0 מ' אורך מרבי, 5.5 מ' רוחב מרבי), נפתח כ-70 מ' צפונית-מזרחית לשטח ג', סביב פינת החומה העות'מאנית שמתחתיה נחשפה פינה של מגדל (?) הבנוי אבנים רבועות גדולות (1.65-1.30 מ' אורך, 1.0-0.7 מ' רוחב, 1.0-0.8 מ' גובה; איור 2). לאבנים שוליים מעובדים בפטיש רב חודי וזיז המעובד בגסות. קירות המגדל מושתתים על הסלע הטבעי, שמפלסו יורד באזור זה מזרחה. סמוך לקירות המגדל נתגלה מילוי שבבי אבן שנראו כפסולת סיתות. המילוי הכיל שברי כלים מתקופת הברזל, ובעיקר מהתקופות הביזנטית המאוחרת והאסלאמית הקדומה; הוא היה חתום ברצפה לבנה שניגשה אל קירות המגדל. הרצפה הופרעה בתקופה מאוחרת ונשמרה במקוטע בלבד.
על פי צורתו ואופן בנייתו, וכן על סמך תיארוכם של החרסים המאוחרים ביותר שנתגלו תחת מפלס הרצפה הלבנה, ניתן להציע כי המגדל נבנה בימי הביניים, בין שלהי המאה הי"ב למחצית השנייה של המאה הי"ג, ככל הנראה בתקופה הצלבנית או האיובית. אורך צלע המגדל (23 מ') ניתנת לשחזור על סמך פנייה במהלך החומה העות'מאנית במרחק של 23 מ' דרומית-מערבית לפינת המגדל שנחשפה. המידה דומה לאורך פאתם של חלק מהמגדלים האיובים שנחשפו בדרום העיר.
 
כ-5-4 מ' מצפון וממזרח לפינת החומה העות'מאנית ובמקביל לה תועדו על ידי קונרד שיק, בשלהי המאה הי"ט קיר חומה ופינת מגדל בולט מקו החומה, הבנויים מעל חפיר. בקיר החומה הסמוך למגדל זוהה פשפש, וממנו מדרגות שהובילו אל תחתית החפיר. קרבתו של המגדל שנחשף כעת בשטח א' לפשפש שחשף שיק וכן מידותיו ואופן בנייתו של המגדל, הדומים לפשפש הבורסקאים בחומה הדרומית, מאפשרים להציע לזהותו כמגדל שער. אולי זהו פשפש לזרוס הנזכר במקורות ההיסטוריים כשער שדרכו נכנסו הצליינים הנוצרים לכנסיית הקבר לאחר שהמעבר בשער שכם נאסר עליהם.
מהחפירה עולה כי באזור שנבדק בנויה החומה העות'מאנית על שרידי ביצורים מתקופות קדומות שהכתיבו את מהלכה. יש בממצאי החפירה תרומה חשובה להבנת התפתחותם של קווי הביצורים בצפון-מערב העיר, מאז שהשטח נכלל בתחום העיר בשלהי התקופה הערבית הקדומה (המאות הי'-הי"א לסה"נ) ועד ימינו.