בחודשים אוגוסט–ספטמבר 2009 נערכה חפירת הצלה ברח' כנרת בבני ברק (גוש 6196 חלקה 104; הרשאה מס' 5730-A; נ"צ 183562-75/666862-90), בעקבות גילוי שרידים קדומים בבדיקות מקדימות (ח' בן ארי). החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי א' גליק, בסיוע ש' יעקב-ג'אם (מנהלה), ו' אסמן, מ' קיפניס וט' קורנפלד (מדידות), א' פרץ (צילום שטח), ק' עמית (צילום סטודיו) וי' קופרשמידט (מעבדת מתכת). סיוע ניתן גם מי' לוי, מ' עג'מי, א' גורזלזני, ד' ברקן, פ' גנדלמן, ע' עד, ר' פרנקל וא' איילון.
החפירה ממוקמת בתחום אתר העתיקות 'רח' כנרת, בני ברק'.האתר נחפר בשנות הארבעים והחמישים על ידי י' קפלן וי' עורי, ובשנת 1977 על ידי י' קפלן (חדשות ארכיאולוגיות סג–סד:42), ונחשפו בו קברים המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה ורצפות פסיפס המתוארכות למן המאה הב' לפסה"נ ועד למאה הח' לסה"נ.
בחפירה נחשפה גת גדולה במצב השתמרות טוב.
הגת (7.20×9.85 מ'; איורים 1, 2)מטיפוס 'תוכנית ארבעת המרובעים עם אלמנט עגול'
(R. Frankel, 1999, Wine and Oil Production in Antiquity in Israel and Other Mediterranean Countries, Sheffield) והיא מורכבת משלושה חדרים בתוך מבנה מרובע. בחדרים משטח דריכה רבוע, בור ביניים רבוע ובור איגום עגול. קירות הגת (כ-0.5 מ' רוחב, עד 0.5 מ' גובה) בנויים היטב מאבנים קטנות (0.10×0.15 מ') ובינוניות (0.25×0.40 מ') והשתמרו לגובה שלושה–ארבעה נדבכים (0.2 מ' גובה כל נדבך).
משטח הדריכה בחלק הדרומי של המתקן (L108; אורך 6.95 מ', רוחב עד 7 מ'), רצפתו וקירותיו מכוסים בשתי שכבות של טיח הידראולי לבן וביניהן שכבת חרסים. תשתית הרצפה עשויה מאבני כורכר קטנות. בפינה הדרומית-מזרחית של המשטח התגלתה מדרגה מטויחת קטנה (0.45 מ' אורך; 0.45 מ' רוחב; 0.12 מ' גובה).
בפינה הצפונית-מזרחית של המתקן נתגלה חדר ובו בור ביניים רבוע (L123; מידות 2.8×2.8 מ'), מטויח כולו כמו משטח הדריכה. גובה הרצפה של בור הביניים נמוך מגובה רצפת משטח הדריכה ב-0.6 מ' (ר' איור 1: חתך 1–1), אך בגלל השתמרות גרועה לא נתגלתה התעלה המקשרת ביניהם. לאורך דופנותיו ממזרח ומצפון נחשפו שתי מדרגות (כ-0.25 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב). בשלב שני התווספה מדרגה לאורך הדפנות בדרום ובמערב, אך בנייתה מרושלת והיא הודבקה מעל רצפת הטיח של הבור. מדרגה זו צמצמה את שטח בור הביניים וסתמה את הפתח של תעלה מטויחת שקישרה בין בור הביניים לבור האיגום (ר' איור 2). ייתכן שהשינוי מעיד כי בתחילה בור הביניים היה בור סינון ואחר כך הפך לבור שיקוע.
בור איגום עגול (L122; קוטר 2.1 מ', 2.5 מ' עומק; ר' איור 1: חתך 2–2) נתגלה בחדר הצפוני-מערבי של המתקן. קירות החדר נהרסו. הבור היה מטויח, והטיח שרד בעיקר בחלקו העליון. תעלה מטויחת נמצאת בקצהו המזרחי ומקשרת בינו ובין בור הביניים. רצפת הבור השתמרה חלקית בלבד, ומעליה התגלתה מפולת אבנים הכוללת שני שברים של לוחות שחיקה מבזלת. ייתכן שלוחות אלו שולבו ברצפה מתחת למשפך התעלה כדי למנוע את הריסת הרצפה בעת פגיעת התירוש שזרם מבור הביניים. אין לשלול גם את האפשרות שהלוחות נזרקו לבור לאחר שהוא יצא מכלל שימוש.
שברים של כלי חרס מהתקופה הרומית (המאות הא'–הב' לסה"נ) נתגלו במילויים בתוך הגת, בהם סירי בישול (איור 2:3), קנקני שק (איור 7:3–9) ופכים (איור 4:3–6), וכן ברצפת הטיח של הגת (שברי גוף). במילויים נתגלו גם מעט חרסים מתקופת הברזל 2, בהם סיר בישול (איור 1:3) ומהתקופה ההלניסטית, בהם פך (איור 3:3). הממצא הקטן כולל שברי כלי זכוכית (איור 10:3), שני שברים של לוחות שחיקה מבזלת וראש חץ מברונזה מטיפוס סקיטי (איור 4).
על פי הממצא יש לתארך את הגת למאות הא'–הב' לסה"נ, אף שטיפוס 'תוכנית ארבעת המרובעים עם אלמנט עגול' נדיר יחסית לתקופה ולאזור. הממצא מוסיף מידע על העורף החקלאי של האזור בתקופה הרומית ומעיד על גידול גפנים ותעשיית יין.