שכבה I – התקופה הביזנטית

בריבוע  B3נחשפו שרידי רצפה (F41; גובה 92.84 מ' מעל פני הים) בנויה מטיח אפור מהודק. לא נמצאו שרידי קירות שהרצפה ניגשת אליהם, ולכן אין לדעת לְמה שימשה. על גבי הרצפה (L252) ובחתך שנעשה ברצפה (L253) התגלו קערות (איור 1:2–3) וקנקני אגירה (איור 4:2) מהתקופה הביזנטית.
 
שכבה II – התקופה הממלוכית
הובחנו שני שלבי בנייה של מבנה. מן השלב הראשון התגלה בור מים בנוי (2×4 מ'). הכניסה אליו מצפון דרך מסדרון התחום בקירות משני צדיו (מזרח – W10; מערב – W12), ובקצהו גרם מדרגות (0.6 מ' רוחב; איור 3). משני צדי גרם המדרגות, ניצבות שתי אומנות (ממזרח – W11; ממערב – W14). הבור עצמו תחום בצפון באומנות הכניסה, ובמזרח בקיר (W17). הגבול הדרומי של בור המים לא התגלה, ומהקיר המערבי שלו נותרו שרידים דלים. הקירות, האומנות והמדרגות בנויים בבנייה יבשה מאבני גיר מסותתות. רצפת בור המים (F44) ניגשת לכל הקירות. תקרת החדר לא השתמרה אך על פי התעגלות הקירות הייתה לה צורת קמרון (2 מ' קוטר; ר' איור 1, חתך 2–2). על הרצפה, הקירות והתקרה יש טיח הידראולי ורוד שהשתמר היטב. על הקירות, האומנות וגרם המדרגות התגלו סימני שרפה.
הממצא הקרמי משלב זה כולל קערות (איור 1:4–5), ופכים (איור 6:4–7) מהתקופה הממלוכית.
 
בשלב השני נבנה בתוך בור המים קיר (W13; ר' איור 5), כיוונו מזרח–מערב והוא בנוי מאבנים מהוקצעות ללא חומרי מליטה. הקיר מחלק את הבור לשניים, ולהבדיל מקירות בור המים, אין עליו סימני שרפה.
בריבוע A2 נחשפו שני קירות נוספים שנבנו בשלב השני (W16 ,W15) ורצפה (F40) שניגשת אליהם. הקירות והרצפה הם כנראה שרידים של חדר שהיה במבנה הממלוכי.
 
10 מ' צפונית לריבוע B2 בלט מעל פני השטח קיר (W18) שכיוונו צפון–דרום וזמנו אינו ידוע.
 
הממצאים מעידים כי גבעת הקירטון הייתה מיושבת בתקופות הביזנטית והממלוכית. השרידים מהתקופה הביזנטית דלים, ואי אפשר ללמוד מהם על הפעילות שהייתה במקום בתקופה זו. השרידים מהתקופה הממלוכית הם חלק ממבנה גדול, ככל הנראה מבנה ציבור, שהיו בו שני שלבים. לקראת סוף השלב הראשון של המבנה הממלוכי בור המים הפסיק לשמש והייתה בו שרפה. ייתכן שהשרפה היא הסיבה להפסקת השימוש בשלב הראשון של המבנה. בשלב השני נבנה קיר בתוך בור המים. לא ברור מה היה השימוש בחלק הזה של הבניין בשלב השני, אך ברור שהוא לא שימש לאגירת מים, כיוון שעל הקיר שנוסף בשלב זה לא היה טיח הידראולי. בחפירתנו לא התגלו שרידים המאוחרים לתקופה הממלוכית, אך ידוע שהאתר המשיך להתקיים גם אחרי תקופה זו (עתיקות 47:62–51).